אלה הם שיאני השכר בחברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט

עד לפני כמה שנים, החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט לא היו מדווחות על שכר הבכירים שלהן ברמה הפרסונלית, אלא רק באופן כללי - כמה קיבלו כלל הבכירים כקבוצה. אך שינויים שבוצעו בשנים האחרונות הובילו לכך שכיום, המשקיעים בחברות האלו יכולים להתעדכן בעלות השכר של חמשת המנהלים הבכירים ביותר בכל אחת מהחברות.

קודם לאותם שינויים, רק חברות ישראליות שנסחרות רק בבורסה בת"א דיווחו על השכר על בסיס אישי, וכך עשו גם חברות אמריקאיות שנסחרות בארה"ב (וביניהן גם חברות שהוקמו בישראל אך נרשמו כאמריקאיות). עם זאת, חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב - גם אם נסחרו במקביל בת"א - דיווחו על שכר הבכירים כקבוצה.

השינוי הראשון החל בסוף 2013, בעקבות פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד טבע בנושא זה, וכחלק מהפשרה החלה טבע לפרסם את שכר הבכירים בה. לאחר מכן, ב-2014, אישרה ועדת החוקה של הכנסת תקנות חדשות, שחייבו כל חברה שהתאגדה בישראל לדווח על שכר הבכירים בה על בסיס אישי - לרבות חברות דואליות וחברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל. לרוב, החברות מדווחות על כך בדוח המורחב שהן מפרסמות, ובימים אלה מתפרסמים הדיווחים. אלה הנתונים הבולטים עד כה.

9.7 מיליון דולר - זו עלות שכרו של שיאן השכר הנוכחי מקרב החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט (הרשימה כוללת גם חברות בעלות זיקה לישראל, אך לא כוללת חברות דואליות, שהנתונים שלהן מופיעים ברשימת שיאני השכר של הבורסה בת"א).

השיאן הוא אסף דנציגר, מנכ"ל חברת המכשור הרפואי נובוקיור, שהונפקה לראשונה בנאסד"ק לפני כחמישה חודשים. נובוקיור, שמרכז הפיתוח שלה בישראל, פיתחה קסדה המיועדת לטיפול בחולי סרטן, שכבר אושרה לשיווק בארה"ב. הקסדה מבוססת על פיתוח של פרופ' יורם פלטי מהטכניון. נובוקיור נסחרת בשווי של כ-1.1 מיליארד דולר, שנמוך בכ-40% משוויה בהנפקה.

יש לציין, עם זאת, שהמרכיב העיקרי בתגמולים לדנציגר הוא תגמול הוני בסך כ-8.3 מיליון דולר, שהקפיץ משמעותית את עלות שכרו. היקף התגמול ההוני גבוה, משום שלפי כללי החשבונאות, נובוקיור הכירה בעלות בין היתר על בסיס השווי ההוגן של האופציות ביום ההקצאה שלהן (כולל כאלה שהוענקו עוד לפני ההנפקה, במחירי מימוש נמוכים יחסית).

שני בכירים אחרים בנובוקיור רשמו ב-2015 עלות שכר של יותר מ-3 מיליון דולר: 3.3 מיליון דולר לסמנכ"ל הכספים ו-3.9 מיליון דולר לסמנכ"ל התפעול, וגם אצלם רוב העלות נובעת מהתגמול ההוני.

מקרה דומה נרשם בחברת סולאראדג', שעוסקת בפיתוח וייצור של מערכות לייעול הפקת חשמל מאנרגיה סולארית, והונפקה בנאסד"ק לפני שנה. עלות השכר של מייסד, יו"ר ומנכ"ל החברה, גיא סלע, הסתכמה ב-5.4 מיליון דולר, אך כ-86% ממנה היא תגמול הוני - אופציות שאין ודאות שייכנסו בעתיד לכסף.

3.5 מיליון דולר - הייתה עלות שכרו של מנכ"ל אבן קיסר, יוס שירן, ב-2015. עלות השכר שלו אמנם נמוכה יותר משל מקביליו בנובוקיור ובסולאראדג', וגם מזו של מייסד ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן (4.9 מיליון דולר), אך אצלו החלק ההוני פחות משמעותי, ומהווה פחות מחצי מהעלות הכוללת. שירן קיבל בשנה החולפת שכר ובונוסים במזומן, שהסתכמו ב-1.9 מיליון דולר, לעומת כ-815 אלף דולר לוולדמן ממלאנוקס.

בכיר אחר, שהתגמולים שלו במזומן היו גבוהים אף יותר, מגיע מחברת מדפסות התלת-ממד סטרטסיס: ברה פטיס, שפרש מניהול תחום החדשנות בחברה בשנה שעברה. עלות השכר שלו הסתכמה ב-2.5 מיליון דולר, וזה היה גם הסכום שקיבל כשכר ובונוסים במזומן באותה שנה (שבה, אגב, רשמה סטרטסיס הפסד שנתי של 1.37 מיליארד דולר, על רקע מחיקות מוניטין ענקיות).

238 אלף דולר - זוהי עלות שכרו של המנכ"ל "הצנוע" ביותר ברשימה, שמוליק (סם) כהן מ-EVS (אלביט מערכות ראייה), חברה קטנה מקיסריה שנסחרת מעבר לדלפק בארה"ב בשווי של 22 מיליון דולר ומייצרת מערכות לבחינת איכות הייצור. כהן הוא גם בעל השליטה ב-EVS לצד סמנכ"ל הכספים ירון מנשה.

עוד מנכ"ל צנוע יחסית הוא יצחק ניסן מחברת אלטק, יצרנית המעגלים המודפסים הקטנה, שנסחרת בשווי 11 מיליון דולר ברשימה המשנית של הנאסד"ק. ניסן הוא יו"ר ומנכ"ל החברה וגם בעל השליטה בה, באמצעות ניסטק, ועלות שכרו הסתכמה בשנה החולפת ב-298 אלף דולר. ניסן רכש את השליטה בחברה לפני כשלוש שנים מידי בעל השליטה הקודם יוסי מימן. אלטק הכירה ב-2015 גם בעלות שכר של כ-298 אלף דולר שקשורה למנכ"ל הקודם, אריה רייכרט, שפרש עוד ב-2014.

7 נשים בלבד מופיעות ברשימת שכר הבכירים של החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, לפחות נכון לעכשיו (חלק מהחברות עדיין לא פרסמו דיווחים). רובן מגיעות מחברות מתחום הבריאות. עלות השכר הגבוהה ביותר בין הנשים היא של גילי יוהאן, סמנכ"לית הכספים של חברת הסייבר ורוניס: כ-1 מיליון דולר, מתוכם כ-624 אלף דולר תגמול הוני.

אחריה ברשימה ד"ר אתי קלינגר, שמנהלת את המו"פ בחברת ריפוי הפצעים מדיוונד, עם עלות שכר של 491 אלף דולר.

ד"ר דליה מגידו, שהקימה וניהלה בעבר את חברת פיתוח התרופות ביו בלאסט, וכיום משמשת שם כיועצת למנכ"ל, קיבלה תגמולים בעלות של 330 אלף דולר. חברת ביומד אחרת שהקימה מגידו היא אלקוברה, ובה ד"ר חגית מרחיים, סגנית נשיא לרגולציה, רשמה עלות שכר של 316 אלף דולר.

ד"ר מאיה הלפרן, המנהלת הרפואית של חברת פיתוח התרופות גלמד, רשמה עלות שכר בסך 253 אלף דולר. החברה היחידה שמכניסה שתי נשים לרשימה היא VBL, שבה שתי סגניות נשיא, ד"ר יעל כהן וד"ר נעמית שר, שקיבלו תגמולים בעלות של 248-253 אלף דולר.

30 באפריל - זהו המועד האחרון שבו החברות הלא-אמריקאיות שנסחרות בוול סטריט (וכמובן, גם הישראליות שביניהן) צריכות לפרסם את הדוח המורחב שלהן, שבו לרוב מופיע פירוט שכר הבכירים (הדיווח צריך להתפרסם תוך 4 חודשים מסיום שנת הכספים).

בין החברות הבולטות שצפויות לפרסם את הנתונים בתקופה הקרובה אפשר לציין את צ'ק פוינט, שבה המנכ"ל גיל שויד מקבל שכר מינימום, לבקשתו, אך ב-2014 קיבל תגמול מבוסס מניות בסך כ-31 מיליון דולר. גם ורינט, שבה המנכ"ל דן בודנר תוגמל ב-2014 בסכום של 9.6 מיליון דולר (שרובו תגמול הוני) עדיין לא פרסמה דיווח, אך אצלה המועד האחרון לדיווח הוא בחודש מאי, כי שנת הכספים שלה מסתיימת בינואר.

מי שמשתוקק לגלות מהי עלות שכרו של מנכ"ל אמדוקס, אלי גלמן, או של מנכ"ל סאפיינס, רוני על-דור, יצטרך להסתפק בניחושים. שתי החברות אינן רשומות כישראליות (אמדוקס התאגדה באי גרנזי שממוקם בין אנגליה לצרפת וסאפיינס בקורסאו שבאיים הקריביים) ומדווחות כחברות זרות שנסחרות בארה"ב. לכן הן מפרסמות את תגמולי הבכירים בהן ללא פירוט על בסיס אישי, אלא כעלות עבור בכירי החברות כקבוצה.

 עלות השכר של בכירי החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט