השקל בשיא והצמיחה בשפל

ביום חמישי האחרון שבר השקל את שיא כל הזמנים לעומת סל המטבעות וירד לראשונה בהיסטוריה מסף 85 נקודות. היה זה אקורד הסיום לפעילות ספקולטיבית מאומצת שחודשה באמצע חודש מרץ ותרמה 2% להתחזקות השקל.

לאחר פרסום השער היציג המשיך השקל להתחזק בשעות הערב החביבות על הספקולנטים עקב דלילות המסחר והיכולת להשפיע מהותית על השערים. זה אילץ את בנק ישראל להתערב (לכאורה) באופן מסיבי ביום שישי על מנת לייצב את השערים.

האמת היא שהכותרת הייתה אמורה להיות אחרת. כזו שרובה פרגון והערכה לתוצאות פעילות בנק ישראל כפי שהשתקפו מהדוח"ות הכספיים שלו שהתפרסמו לאחרונה. בשנים קודמות תמיד קמו המקטרגים שהלינו על תוצאות בנק ישראל והפסדיו כתוצאה ממעורבותו, השגויה לטעמם, בשוק המט"ח.

קיתונות של ביקורת, חסרת כל בסיס, של כלכלני דור ישן וכתבי החצר שלהם, שמיאנו להבין שהעולם השתנה וכך גם חוקי הכלכלה אותם הכירו. הם טרחו להביט רק בדו"ח רווח והפסד של הבנק כי ללכת צעד אחד קדימה ולהסתכל על דו"ח רווח והפסד של המשק כולו היה להם קשה או שמא לא נוח.

השנה, כך נראה, הבינו כולם עד כמה חיונית מעורבותו בשוק, שכן ללא מעורבות זו הייתה צמיחת המשק דומה יותר לצמיחה בגוש האירו. ברור שלולא ההתערבות הבנק השקל היה הרבה יותר חזק עקב מלחמת המטבעות שמזרימה לישראל הון זר בהיקף גדול, וכתוצאה מכך היו נפגעים היצוא והתעשייה המקומית הרבה יותר חזק מכפי שנפגעו בשנה החולפת. אפילו המחיר הישיר להתערבות, זה שגרם לרוב ההפסדים על הנייר בשנים עברו, השתנה דרמטית עקב הפחתת הריבית השקלית וכיום נהנה בנק ישראל מריבית עודפת על השקעותיו בחו"ל מזו שהוא משלם על השקלים.

אבל, ויש אבל גדול, השבועיים החולפים המחישו יותר מתמיד עד כמה גדול הפער בין האסטרטגיה הנכונה בה נוקט הבנק המרכזי לבין הטקטיקה בה הוא שוגה פעם אחר פעם. זה החל בשבוע של התחזקות השקל עקב מסחר ספקולטיבי, ללא כל תגובה. המשיך בקביעה תמוהה של שער יציג נמוך במיוחד ביום פקיעת האופציות, שער שנצפה רק בדקות הדגימה האחרונות ושמאוד התאים לשחקנים השותפים בדרך כלל להימור נגד בנק ישראל.

הרבה גבות הורמו בפליאה לנוכח קביעת שער כה נמוך שמשחק לידי הספקולנטים. לאחר מכן התעלמות מקריסת שערים מתוזמנת היטב ביום האחרון של הרבעון - יום בו לשערים היציגים יש משמעות עצומה לתעשייה. ולבסוף ההתערבות ביום שישי. מהלך חיובי לכשעצמו אולם כשכול אחד רואה שהגופים המהמרים על השקל פועלים כמעט מדי ערב, כשמחזורי המסחר נמוכים וניתן להשפיע על השערים, אי אפשר להימלט מהשאלה מדוע בנק ישראל מסרב בעקשנות להשתמש באותו נשק ואם כבר להתערב אז גם בשעות אחרות בהן תהיה להתערבותו השפעה משמעותית ובעיקר מאיימת.

אם בנק ישראל היה מתערב בשעות הצהרים, האפקט היה מיידי. הוראות סטופלוס רבות של המהמרים היו תופסות בזו אחר זו והפיחות היה הרבה יותר חד. תוך שעה היו נמחקים כל הישגי הספקולנטים מהשבועיים האחרונים, ומה שהכי חשוב היה המסר - בפעם הבאה קחו בחשבון שיש כאן בעל בית!

ולבסוף כולנו חייבים לשאול לאן נעלם האוצר? זה שיודע שמתרחשת מלחמת מטבעות הפוגעת בכל חלקה טובה במשק הישראלי. לאוצר יש לא מעט תחמושת עמה הוא יכול לסייע לבנק ישראל במלחמתו, והיעלמותו מהזירה דווקא בעת הזאת, מעוררת לא מעט תמיהות והיא לא פחות ממבישה. את מלחמתו האישית של כחלון בפלוג לא צריך לממן המשק הישראלי.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.