האוצר לא מתרשם מהאיומים בעזיבת בכירים: יהיה מי שיחליף

המדינה אינה מתכוונת לשנות את החקיקה הנוגעת לתנאי השכר החדשים במערכת הפיננסית המוסדית כדי שלא ייפגעו תנאי הפרישה של שכבת הבכירים הוותיקים - למרות התגברות האיומים על "סכנת פרישה המונית", לאחר הודעת ההתפטרות של ציון קינן מנכ"ל הפועלים, והעובדה שבמקביל מתבשלת עתירה לבג"ץ.

במקביל, לפחות בשלב זה נראית בלתי אפשרית הצעה שהועלתה לפיה יוכלו אותם בכירים ותיקים לבצע אקט של התפטרות תוך קיבוע תנאי הפרישה המרחיבים הקיימים היום וגיוס מיידי מחודש לאותו תפקיד.

מחוות דעת מקדמית עולה כי זהו מהלך בלתי חוקי, מה גם שלתפקידים בכירים בעיקר במערכת הבנקים והביטוח, מחויבים הליכי בחירה קבועים וסדרה של אישורים רגולטורים שלא ניתן יהיה לדלג עליהם, אלא אם יתקבלו אישורים מקדמיים מהממונה על שוק ההון והביטוח המפקחת על הבנקים. אישורים כאלה לא נראים כלל אפשריים, לא בשלב זה וכנראה בכלל לא, אפילו אם אכן יתממש גל התפטרויות.

בשיחות לא רשמיות הובהר לנציגי גופים מוסדיים גדולים שהאיום הזה "לא עובד" על אנשי האוצר, בדיוק כפי שלא עבד על מרבית חברי ועדת הכספים בכנסת.

תנאי פרישה יוצאי דופן

אמנם "חבל ועצוב" יהיה אם רבים משכבת הוותיקים תפרוש באחת מהבנקים והביטוח, אך ההנחה היא שיהיה גם יהיה מי שיחליף אותם, ואפילו תמורת שכר גבוה פחות מהנוכחי.

גם בבנקים וגם בחברות הביטוח, ובעצם בכל הגופים הוותיקים במיוחד, נהוגים תנאי פרישה יוצאי דופן שניתנים בעיקר לבכירים ולוותיקים מקבלי שכר גבוה במיוחד. ההגדרה הרשמית של פיצויים על פי דין הנהוגים במשק, קובעת כי עובד יקבל פיצויים על פי חישוב המשכורת האחרונה שלו במכפלת כל שנות העבודה.

הוותיקים הבכירים בכמה תאגידים מוסדיים וותיקים, וגם בחלק מהחדשים, נהנו במהלך השנים מתנאי פרישה שקובעים כי הפיצויים יחושבו על פי השכר האחרון, במכפלת שנות העבודה, וכל זה יוכפל פי 2.5. מה שאומר שהפער בין פיצויים למנהל שמקבל 5, 6 או 8 מיליון שקל לשנה מול תקרה של 2.5 מיליון בשנה כפי קובע החוק החדש שייכנס לתוקף בשנת הכספים 2017, הוא בעל משמעות שיכולה להגיע אפילו לעשרות מיליוני שקלים. מה גם שמהשכר הנוכחי והעתידי נגזרות גם המשמעויות הכספיות של תוספות "חודשי ההסתגלות" וחודשי "הודעה מראש".

במרבית התאגידים הפיננסיים מדובר בשישה חודשים לכל אחד מהסעיפים הללו, ובסך הכל שנה שלמה של שכר אליה מתווספים גם חודשי צבירה של ימי מחלה וחופשות שלא נלקחו.

אנשי הבנקים כבר העלו את הבעיה הזו בדיונים מול חברי ועדת הכספים בכנסת, בשיחות אישיות ובדיונים הפומביים. אולם הוועדה סירבה להחריג את כל תמורות הפרישה של כל מקבלי השכר הגבוה, וקבעה כי יוחרגו רק מה שמכונה פיצויים על פי דין. כלומר אלה שתנאי הפרישה שלהם קובעים שכר אחרון כפול מספר שנות העבודה - יישמרו להם התנאים דהיום, כך שהחישוב העתידי ייקבע את התנאים עד סוף 2016, ועליהם תתחיל צבירה של תנאי השכר החדשים שלאחר החלת החוק.

פלוג חוששת מעזיבה המונית של חברי הנהלות ואנשי מפתח בבנקים

נגידת בנק ישראל חוששת מעזיבה המונית של חברי הנהלות בנקים ואנשי מפתח בבנקים, כתוצאה מחקיקת החוק להגבלת שכרם של בכירי המערכת הפיננסית

הנגידה קרנית פלוג קוראת להבטיח שהחוק לא ימנע תוכניות פרישה מרצון שבמסגרתן אמורים הבכירים לקבל לעתים מענקים החורגים מתקרת ה-2.5 מיליון שקל וממגבלת ההצמדה ל-35 פעמים עלות השכר הנמוך ביותר בחברה - שנקבעו בחוק.

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (א') לרגל הצגת הדוח השנתי של הבנק, נשאלה פלוג האם להערכתה הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית תגרום לבריחה של מנכ"לים בבנקים.

פלוג השיבה כי "לאור רמות השכר שהגענו אליהם בקרב בכירי המערכת הפיננסית היה מקום לקבוע בחקיקה נורמות לגבי שכר הבכירים, אבל כמו שכולנו יודעים תהליך החקיקה היה מהיר מאוד וכתוצאה מכך נוצרה אי בהירות לגבי ההשלכות של החוק לגבי התשלומים לפורשים ובמיוחד לגבי זכויות שנצברו בעבר.

"אני מקווה שניתן יהיה להסיר את אי הוודאות הזו במהרה, כך שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות גם מבחינת המערכת וגם מבחינת הבכירים הרלבנטיים ושהתהליכים יהיו מדורגים. בפרט אני חושבת שחשוב לוודא שהחוק לא ימנע את תוכניות הפרישה מרצון שהן חלק ממהלכי ההתייעלות המתוכננים במערכת, ואני מקווה שהחוק גם לא יביא לפרישה מוקדמת מואצת של אנשי מפתח וחברי הנהלות של הבנקים בבת אחת, כי עדיף שתהליכים כאלה מתבצעים באופן יותר טבעי ומדורג".

פלוג נמנעה מלנקוט עמדה בוויכוח על הנהגת תקציב שנתי אך קראה בדבריה לממשלה להעלות מסים על רקע השחיקה ברמת השירותים שמקבל האזרח בישראל.

"הזנחה של שנים"

פלוג ציינה כי בתחום הבריאות "התשתיות הפיזיות והאנושיות 'מתוחות מאוד', מספר מיטות אשפוז לנפש נמוך יחסית, התפוסה במיטות הרפואה הדחופה גבוהה ביותר, ושיעור הרופאים מעל גיל 55 הוא כמעט 50% - הגבוה ביותר במדינות המפותחות".

בנוגע לחינוך אמרה פלוג כי בתחום זה "ניכרת תוצאת ההזנחה של שנים - הן בהישגים הירודים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים והן בפערים הגדולים בין תלמידים ממשפחות ברמות הכנסה שונות".

בהתייחס לביקורת בדוח על תוכנית 'מחיר למשתכן' אמרה פלוג כי "מה שחשוב הוא היקף ההיצע ותוכנית מחיר למשתכן היא חלק מזה. השאלה האם אפשר יהיה להתמיד בהיקף התחלות בנייה גדול, זירוז הליכי התכנון, סינכרון הליכים שחרור קרקעות והמשך הכנה של מלאי תכנוני שיאפשר המשך הגידול של ההיצע - זה מה שיביא פתרון".