על רקע הריבית האפסית שמקבלים היום משקיעים בעולם על כספים המופקדים בבנקים, והתשואות הנמוכות מאוד של איגרות החוב הממשלתיות במדינות המפותחות, הולך ומתפתח עולם של השקעות אלטרנטיביות בארץ ובעולם.
כחלק מכך, מתחזקת המגמה בקרב משקיעים אמידים יותר של חיפוש השקעות שמערבות גם השפעה חברתית. בין אלו ניתן למצוא השקעות עם השפעה חיובית על הסביבה (חברות מתחומי מים, אנרגיה, תשתיות), תחומי קיימות שונים, בריאות (בעיקר חברות ביומד), השפעה על החברה (חינוך ומניעת הידרדרות לפשיעה) ועוד.
בשיחה עם "גלובס" מספרת קרוליין אנסטי, מנהלת מחלקת UBS and Society בבנק UBS השוויצרי על המגמות בתחומי "השקעות האימפקט", כפי שהם קוראים להן, בנושאים חברתיים. ל-UBS הגיעה אנסטי לפני כשנה וחצי מהבנק העולמי, שם כיהנה במשך כ-18 שנים במגוון תפקידים, ביניהם כמשנה למנכ"ל הבנק.
- מהי מטרת הפעילות של המחלקה להשקעות חברתיות של UBS?
אנסטי: "הקמנו את המחלקה לפני כשנה לאחר שזיהינו דרישה הולכת וגוברת מצד הלקוחות שלנו להשתלב בפעילות של 'השקעות עם השפעה' או 'קיימות'. אנחנו כל הזמן בודקים איך אפשר לשלב אותם בזה ולהציע להם מוצרים מתאימים".
- איזה סוגים של השקעות אתם מציעים ללקוחות העשירים שלכם?
"אנחנו רואים לאחרונה התגברות במגמה של 'פילנתרופיה חכמה' - אנשים בעלי אמצעים שרוצים לתת בחזרה לחברה, אבל רוצים גם להשפיע ולא רק לכתוב צ'ק. אם למשל יש לקוח שרוצה להשקיע בתחומים שקשורים לילדים, אנחנו נציע לו את ההשקעות שאנחנו חושבים שהן הטובות ביותר בתחום הזה. בתחום ההשקעות המסורתיות, אנחנו גם רוצים להציע למשקיעים שלנו אפשרות ליהנות מהתשואות הרגילות שהם מקבלים, בתוספת יכולת להשפיע חברתית או סביבתית; לשלב בין הדברים, אם זה מתאפשר".
- זה לא נשמע פשוט.
"נכון. אבל מצאנו שאם אתה בוחר את התחום שלך בקפידה, אפשר להגיע לתשואות גבוהות מאוד באופן יחסי וגם לתרום לחברה. זה יכול להיות למשל בתחום הבריאות, כמו חקר סרטן או חברות ביומד, או בתחום האנרגיות המתחדשות, מים, או מגוון של תחומים אחרים. זה גם כיוון שמתאים יותר למשקיעי הטווח הארוך".
הסביבה קרובה לליבם
- איזה הבדלים אתם רואים בין משקיעים צעירים למבוגרים יותר?
"יש תזוזות בהתייחסות לסיכון שבהשקעה. רואים יותר ויותר פילנתרופים צעירים שעשו את הונם בעצמם, לצד אלה שקיבלו ירושות, והם פועלים לקידום התנועה למזון אורגני, או תנועות שונות למען הסביבה או בעלי חיים, בריאות ועוד. יש גם כל מיני תהליכים שמתרחשים ועדיין קשה לדעת איך הם ישפיעו, כמו הכלכלה השיתופית, עם חברות כמו אובר למשל. לדעתי עכשיו זה הזמן ל'נישואין' האלה בין תשואה פיננסית וחברתית.
"ההערכה היא כי בארה"ב לבדה יעברו בירושה כ-38 טריליון דולר בעשור הקרוב, מדור ה'בייבי בום' לילדים והנכדים שלהם שנולדו אחרי שנת 1990, וזה סכום מאוד משמעותי. באופן כללי אנחנו רואים אצל צעירים שתי תופעות: רצון להשקיע עם ערך מוסף מלבד התשואה הכספית, ורצון לעבוד בחברות שלא פוגעות בסביבה. יש גם מגמה של עירוב החיים האישיים וחיי העבודה, כלומר הצעירים כבר לא מפרידים בין מקום העבודה לחיים מחוץ לעבודה כמו שהיה בעבר, זה מתערבב".
- יש מדינות שבהן זה יותר ברור?
"כן. במדינות הנורדיות בצפון אירופה קרנות הפנסיה הגדולות יותר ויותר מתחשבות בשיקולים כמו ההשפעה על הסביבה והצורך לתרום משהו בחזרה לחברה. זה גם עשוי להיכנס בחקיקה בחלק מהמדינות בשנים הקרובות. כבר היום יותר מ-20% מסך הנכסים שמנוהלים באמצעות UBS, בהיקף של כ-2 טריליון דולר, עוברים דרך מסננות שונות שקשורות להשפעות חברתיות וסביבתיות".
- למה את חושבת שתפקידו של הסקטור העסקי-הפרטי למלא את מה שהוא למעשה תפקיד הממשלות?
"יש שינוי באקלים העסקי. פעם היה קו מפריד ברור בין הסקטור הפרטי העסקי לממשלתי והציבורי, וכיום יש הבנה שאין מספיק כסף ציבורי וממשלתי לעמוד בכל האתגרים שעומדים בפני האנושות. לכן, חייבים לערב גם את הסקטור העסקי, שמביא איתו את המקצועיות ויכולות המדידה, ולשלב את זה עם התרומה של הסקטור הציבורי.
"הטיפול במחלת הסוכרת הוא דוגמה טובה לכך. יש עלויות אדירות למדינות מצד אחד, וגם לאנשים הפרטיים ולמשפחות מהצד השני. אז אם מצליחים לעצור את התפתחות המחלה, במניעה, למשל על ידי שינוי בתזונה של אנשים שנמצאים בסיכון, אפשר להוריד עלויות למדינה וגם לשפר את בריאות האוכלוסיה".
אג"ח חברתית למלחמה במגיפת הסוכרת
אנסטי הגיעה לישראל לפני מספר שבועות במטרה לקדם את איגרת החוב החברתית הראשונה שהושקה על ידי Social Finance Israel , המיועדת לסייע בבלימת אחת המגיפות הגדולות של המאה ה-21: מחלת הסוכרת. איגרת חוב חברתית הינה כלי פיננסי המבוסס על עקרון התשלום לפי הצלחה - כספים המגויסים ממשקיעים מנותבים למימון תוכניות המטפלות באופן יעיל בבעיות חברתיות. הצלחת התוכניות נמדדת בקפידה, ורק אם הושגו התוצאות החברתיות, תוחזר ההשקעה בתוספת תשואה למשקיעים החברתיים.
את האג"ח החברתית הראשונה יזם סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס, והיא הונפקה לראשונה באנגליה בשנת 2010. כיום נסחרות כ-44 איגרות חוב במגוון תחומים חברתיים בשמונה מדינות. בישראל, המטרה של UBS היא לבצע גיוס ראשוני של כ-20 מיליון שקל לאג"ח למניעת סוכרת מסוג 2.
במיזם שימומן על ידי הנפקת האג"ח צפויים להשתתף כ-2,250 אנשים טרום סוכרתיים הנמצאים בסיכון גבוה, כשמטרת תוכנית ההתערבות היא לשנות את אורח חייהם ולמנוע מהם לחלות בסוכרת. מובילי המהלך מקווים להביא למניעה של תחלואה אצל יותר מ-700 מקרי סוכרת מבין המשתתפים, מה שיתרום לשותפים למהלך - שירותי בריאות כללית, לאומית שירותי בריאות וביטוח לאומי - חיסכון של למעלה מ-50 מיליון שקל.
- למה ישראל?
"צריך כאן שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי והממשלה, וממשלת ישראל הייתה מעוניינת. אם זה יצליח כאן, אנחנו מקווים לייצא את זה לכל העולם. יש כאן בישראל הרבה מוחות יצירתיים, מיזמים חדשניים בהרבה תחומים. אתם 'אומת הסטארט-אפ', ולכן אך טבעי להתחיל משהו חדשני כאן, בהיקף קטן יחסית, ואם זה יצליח לקדם את זה במקומות אחרים בעולם. במקרה הזה אפשר ממש למדוד את רמות הסוכר של הקבוצה שבמעקב, ולראות אם יש הצלחה, ואז המשקיעים יקבלו את התמורה. השקעה במניעה היא תמיד טובה וזולה יותר מטיפול בחולים", מסכמת אנסטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
