שטייניץ: "בג"ץ מיטיב עם חברות הגז - נצטרך לפצות אותן"

"חברות זקוקות לביטחון וליציבות. בעיקר במשק כמו משק האנרגיה שנדרשות בו השקעות-עתק", כך אמר מזכיר האנרגיה האמריקאי ד"ר ארנסט מוניז בשיחה שהתקיימה בינו לבין שר האנרגיה יובל שטייניץ. זאת במסגרת הוועידה הלאומית לאנרגיה של מכון האנרגיה שמתקיימת היום בתל-אביב.

לטענת המזכיר, "החשיבות של פיתוח מאגרי הגז בישראל היא לא רק לטובת הביטחון האנרגטי של ישראל. יש גם חשיבות אסטרטגית. הפיתוח יאפשר יצוא גז למדינות השכנות, למזרח הרחוק כמו למשל ליפן וכך גם לאירופה. לנו זה מאד חשוב שיקרה".

שטייניץ תקף בשיחה את החלטת בג"ץ לפסול את סעיף היציבות, וטען כי "עם כל הכבוד לבית המשפט, זה היה שגוי לחלוטין. ההחלטה הייתה לא אחראית. יחד עם זאת, נמצא דרכים למצוא פתרון לבעיה. יש כמה דרכים לעשות זאת, בין אם באמצעות ערבויות לחברות הגז או לבנקים המממנים, בין אם באמצעות רשת ביטחון ובין אם באמצעות עידון פסקת היציבות".

עוד הוסיף שטייניץ כי החלטת בג"ץ מיטיבה עם חברות הגז. "העסקה כעת תהיה טובה יותר לחברות, משום שכעת נצטרך לפצות אותן. זה בדיוק מה שלא רצינו לתת להן, ובעקבות הכרעת בג"ץ, כעת אנחנו מוכרחים".

"נמשיך לפקח על הגרעין באיראן"

שטייניץ שאל את מוניז על עתיד משק האנרגיה העולמי, בדגש על מחירי הנפט והגז, וזה ענה לו כי מדובר בשני משקים שונים. "בעוד שמחיר הנפט הוא אחיד בגלל העלות הנמוכה יחסית של שינועו, מחיר הגז משתנה ממדינה למדינה".

לטענתו, ארצות הברית לא רואה שינוי משמעותי במחיר הנפט, לפחות בשנה הקרובה: "היצע הנפט הוא גבוה מהביקוש שלו. אולי זה יתאזן עוד שנה, אבל גם אז יהיו לנו כמויות גבוהות של נפט באחסנה. לא ניתן לצפות מה יהיה המחיר". לגבי מחיר הגז, טען המזכיר, כי קיימות מדינות במזרח הרחוק ובאירופה, שמחיר הגז שלהן צמוד למחיר הנפט, ולפיכך "הן ירגישו לחץ בשנים הקרובות. הפתרון הוא לשמור על הגז לטובת השוק המקומי, לצד שריון נתח משמעותי לייצוא גז".

עוד שאל שטייניץ את המזכיר האמריקאי על עסקת הגרעין עם איראן. לטענת המזכיר, "המטרה הייתה להרחיק את איום הגרעין האיראני. אנחנו לא מתכוונים לנוח, ועדיין נמצאים בדיונים על הרחבת רשת הפיקוח על איראן". עוד הוסיף, כי "ההסכם בנינו לאיראן לא מבוסס על אמון, אנחנו הולכים לוודא שהוא יקרה".

נציין, כי שתי המדינות חתמו אתמול על הסכם אנרגיה חדש שיוביל להידוק שיתוף הפעולה בניהן. בין היתר בתחום הדלקים ותחליפיהם, גז טבעי, טכנולוגיות רשת חכמה ורשת החשמל, התפלה וטיפול במים והגנה פיזית וקיברנטית על מתקני תשתית. ההסכם נחתם בעקבות החלטת שתי הממשלות להמשיך לשתף פעולה בתחום האנרגיה לפחות עד שנת 2024. זאת תוך המשך מימון תכניות שיבוצעו על-ידי קרנות ה-BIRD וה-BSF.