העימות המתוקשר בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בכנס לשכת עורכי הדין אתמול (ב') סביב החלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז של הממשלה, הזכיר לרבים את עימות העבר הגדול בין שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, לבין נשיאי העליון לשעבר, דורית ביניש ואהרן ברק.
בשני המקרים, מדובר במאבק עקרוני על סמכויות וכוח בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. בשני המקרים, יוצא השר הממונה על מערכת המשפט נגד בכירי מערכת המשפט ומעז לערער על הנחות יסוד ועל המצב הקיים.
אבל בכל זאת יש לפחות שני הבדלים משמעותיים בין פרידמן לבין שקד. הבדלים שעשויים לגרום לכך שהפעם, בניגוד לעבר, תצליח שרת המשפטים לקדם לפחות במשהו את המהפכה לריסון בית המשפט העליון, שהשניים מסכימים עליה באמצעות שינוי הרכב השופטים בעליון ומינוי שופטים שמרנים יותר ואקטיביסטיים פחות.
אמרה ידועה היא שהכול אישי. אחת מהחולשות של המאבק שניהל פרידמן בזמנו הייתה שברצונו או שלא ברצונו, מדובר היה במאבק שמצטייר כמאבק אישי. למרות שפרידמן ניהל את הוויכוח על בסיס ידע רב והשקפה תיאורטית מבוססת, המאבק על דמותו של בית המשפט העליון בתקופתו כשר משפטים הצטייר כמאבק אישי נגד ביניש. סגנונו המעט בוטה של פרידמן ויחסיו האישיים עם מושאי ביקורתו החלישו את טיעוניו, גם כאשר אלה היו טובים.
אצל שקד הסיפור הוא אחר לגמרי. מיד לאחר שהיא סיימה למתוח את הביקורת הנוקבת שלה אתמול על פסיקת העליון, יצאו שקד ונאור לסיור משותף בבית משפט השלום באילת, שבמהלכו הן הצטלמו חבוקות.
נאור וגם שאר ראשי מערכת המשפט לא אוהבים, בלשון המעטה, את הביקורת של שקד, אבל הם מכבדים את שקד ויודעים כי מדובר בביקורת עניינית שאינה מונעת משיקולים אישיים כלשהם. מה עוד ששקד אומרת את הדברים בצורה נעימה וגלויה מאז שכוכבה דרך, וגם אם הפוזיציה שבה היא נמצאת השתנתה, עמדותיה ידועות.
דרך אגב, עורכי דין ושופטים רבים עמם שוחחנו בימים האחרונים מנחשים לאור פסיקותיה הקודמות, כי לו הייתה הנשיאה נאור יושבת בהרכב השופטים שדן במתווה הגז, היא הייתה מצטרפת לדעת המיעוט של השופט נעם סולברג ומחליטה שלא להתערב בהחלטת הממשלה.
אבל מעבר לשאלת הסגנון והיחסים האישיים, ישנו הבדל משמעותי נוסף בין פרידמן לבין שקד והוא פרוזאי בהרבה. להבדיל מפרידמן, שבתקופתו כמעט ולא מונו שופטים לבית המשפט העליון - בידי שקד, אם תשרוד בתפקידה ולא ייערכו בקרוב בחירות חדשות, נפלה הזדמנות למנות 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון בשנה הקרובה.
בשנה הבאה יפרשו לגמלאות מבית המשפט העליון הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, וצבי זילברטל, שהודיע על פרישה מוקדמת עם הגיעו לגיל 65. כך נפלה בידי שקד הזדמנות להחליף מאפריל 2017 כרבע מהרכב בית המשפט העליון.
לפני כשבוע פרסמנו ב"גלובס" את מה שאמרה אתמול שקד בכנס לשכת עורכי הדין כמעט במפורש. והוא, שהחלטת בג"ץ בנוגע למתווה הגז הגבירה עד מאוד את המוטיבציה שלה לנסות לשנות את הרכב ואופי השופטים המכהנים בבית המשפט העליון.
העובדה שהשופט נעם סולברג, שנחשב שמרן, היה היחיד בהרכב השופטים שסבר כי אסור לבג"ץ להתערב במתווה הגז, מביאה לכך ששקד תצא לחפש אחר עוד שופטים שמרנים דוגמת סולברג ודומים הרבה פחות לשופטים כמו אסתר חיות למשל, שכתבה בפסק הדין ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה.
"ההתחייבות האקטיבית של הממשלה במסגרת הוראות הכבילה לסכל כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, אם יחוקק בעקבות הצעת חוק פרטית, חוצה את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית וצובעת את הוראות הכבילה בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק", כתבה חיות, ושערותיה של שקד סמרו.
סולברג, כזכור, סבר מנגד כי מתווה הגז הוא נושא שמצוי בסמכות הממשלה על כל חלקיו, וכי הממשלה מוסמכת לכבול את שיקול-דעתה כדרך שעשתה בפסקת היציבות.
מי שמכיר את שקד יודע שהיא אינה מאלה שמרבים לפספס הזדמנויות. היא אמנם לא התחילה עדיין לעסוק באופן ממשי בגיבוש רשימת השופטים ועורכי הדין שברצונה לקדם לעליון, ואולם בג"ץ מתווה הגז שינה את התמונה וגרם לה להתחיל בחיפושים אחר "נעם סולברגים" נוספים לעליון.
כמה משפטנים שכבר הוזכרו כמועמדים מועדפים על שקד לבית המשפט עליון הם השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, שבאה מהציבור הדתי-לאומי; פרופ' גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן, מועמד מוביל לשיפוט בעליון, תושב גוש עציון ומומחה למשפט חוקתי, שהביע לא אחת עמדות ימניות ושמרניות הקרובות לעמדותיה של שרת המשפטים.
שני מועמדים בולטים נוספים הם השופטים חאלד כבוב ומיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב. סיכוייו של כבוב להיבחר לעליון גבוהים בשל העובדה שהוא שופט כלכלי מוכשר ופורץ דרך אבל גם בזכות הרצון כי בעליון ימשיך לכהן שופט ערבי. אגמון-גונן נחשבת לשופטת לא מערכתית ובעלת מחשבה עצמאית. בעבר, התכונות הללו שימשו לה לרועץ בהתמודדות על כיסא בעליון, ואולם היום הן עשויות דווקא לשפר את סיכוייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.