נתונים מעניינים רבים אפשר למצוא בדו"ח השנתי 2015 של נובל אנרג'י. המעניינים שבהם אינם מספרי העבר, אלא תחזיות העתיד.
מבלי להגדיר תקופת זמן, נובל אנרג'י צופה תזרים מזומנים של 33.9 מיליארד דולר, המהווה ירידה של כ-25 מיליארד דולר, או 42.4% בהשוואה לתחזית מסוף 2014. הנפילה היא תוצאה של ירידה חדה במחירי הנפט והגז הטבעי בעולם (למעט ישראל), למרות שנובל הוסיפה לתחזיתה את נכסי רוזטה ריסורסס, מפיקת נפט קטנה אותה היא רכשה בעסקת מניות וחוב בהיקף של כ-2 מיליארד דולר בשנה שעברה. בהערכת תזרים מזומנים המבוססת על נכסי 2014 בלבד, הנפילה הייתה חדה עוד יותר.
תלות מוחלטת בשוק הישראלי
אולם מה שמעניין יותר את הקורא הישראלי, וגם את ראשי נובל, היא התפלגות מקורות תזרימי המזומנים של החברה. בסוף 2014 תזרים המזומנים הצפוי מהשוק האמריקאי עמד על 61.7%, מגיניאה המשוונית על 12.6% ומישראל על 25.7%. שנה בלבד חלפה והנה, התזרים הצפוי מישראל זינק ל-34.9%, בעוד התזרים הצפוי מפעילות בארה"ב צנח ל-56.3% וזאת כאמור, אחרי שהחברה השקיעה כ-2 מיליארד דולר, לא במזומן, ברכישת רוזטה ריסורסס כולל לקיחת חוב בסך 1.8 מיליארד דולר. ב-2015 זינקה, לכן, התלות של נובל אנרג'י בפעילותה בישראל בכ-35% ואלמלא אותה רכישה, התלות הייתה גדלה עוד יותר.
כאשר בוחנים את תזרים המזומנים נטו, תלותה של נובל בישראל גדולה עוד יותר. הפעם חלקה של ישראל מגיע ל-41.2% מסך התזרים נטו ועומד על כ-4.7 מיליארד דולר מ-11.5 מיליארד דולר. ארה"ב תתרום לתזרים נטו כ-5.4 מיליארד דולר, צניחה של 59% בהשוואה לשנה קודם (למרות רכישת רוזטה), בעוד הצפי לתזרים נטו מגיניאה המשוונית צנח ב-65% לכ-1.3 מיליארד דולר.
תחשיבי תזרימי המזומנים לסוף 2015 מתבססים על מחירים של 42.03 דולר לחבית נפט בארה"ב (45%- בהשוואה לתחזית בסוף 2014), 51.03 דולר לחבית בגיניאה המשוונית (48%-) ו-48.23 ד' לחבית קונדנסט בישראל (43%-). מחירי הגז הטבעי בתחזית הם 2.16 דולר ליחידת חום בארה"ב (46%-), 0.25 דולר בגיניאה המשוונית (ללא שינוי) ו-5.08 דולר בישראל (17%-).
נובל אנרג'י אמנם אינה מגדירה את טווח הזמנים לחישוב הפעילות, אולם בדו"חות של החברות הישראליות השותפות לפרויקט תמר, מצוין שהשנה האחרונה לתזרים מזומנים מתמר היא 2036. חשיבות תזרים המזומנים מתמר לנובל אנרג'י בטווח הקצר והבינוני היא גבוהה הרבה יותר ממה שמסתמן במספרים, מאחר שלפי הצפי לקראת סוף העשור, כאשר נובל תצטרך להתחיל להחזיר את חובותיה השונים, מחיר החבית יהיה סביב 70-80 דולר.
מחירי הגז הטבעי הרבה פחות משמעותיים לנובל מאשר מחירי הנפט, מאחר שעד למשבר מחירי האנרגיה עיקר הכנסותיה, 75%, ורווחיה - הגיעו מהנפט. כפי שנוהגים אנשי נובל להסביר את מחיר הגז הנמוך בכך שהוא associated gas, כלומר תוצר לוואי להפקת נפט, גם ההכנסות והרווחים מהגז הם רק associated revenues (מונח שלי), מעין בונוס קטן על הרווחים מהנפט.
לכאורה תלותן של השותפות הישראליות בתמר - דלק קידוחים, אבנר, ישראמקו ואלון חיפושי גז ונפט - גבוהה הרבה יותר מזו של נובל בשדה זה, מאחר שכל תזרים המזומנים שלהם צפוי להגיע ממנו בלבד. אולם, החברות הישראליות אינן צוברות הפסדים כמו נובל, מאחר שכמעט אינן פעילות בתחומי אנרגיה אחרים. לכן, אם יוטל פיקוח מחירים על תמר, ייפגע התזרים של החברות הישראליות, אולם הן לא יעברו להפסד. אצל נובל, המצב שונה. תזרים המזומנים מתמר אמנם מקל על ייסורי ההישרדות, אולם עלול שלא להספיק לה לשרוד אם מחירי הנפט ימשיכו להיות נמוכים בטווח הקצר-בינוני.
אחריות הממשלה
מצב עניינים כזה מטיל אחריות כבדה על ממשלת ישראל, שלמעשה מתפקדת היום כלשכת הסעד של נובל אנרג'י ומאפשרת לה לצוף מעל גלי שוק האנרגיה הסוערים. אם המדינה תכפה פיקוח מחירים שיפחית את המחיר הגז הטבעי ב-50%, היא עלולה לקרב את קצה של נובל ולהביאה לצ'פטר 11.
אמנם, גורמים מקורבים שנשאלו על כך בימים האחרונים השיבו בשלילה מוחלטת על אפשרות צ'פטר 11 וגם עמדו על טענתם שנובל כבר נמצאת עמוק בתוך פיתוח לוויתן, אולם הם לא סיפקו כל הוכחות לטענותיהם.
גורמים אחרים טענו באוזני שיש אפשרות ששינוי במבנה הבעלות בלוויתן יאפשר את פיתוחו, טענה שאף היא הוכחשה על ידי המקורבים. אולם, העובדה שנובל הודיעה שתעדיף להשקיע בלוויתן באמצעות גיוס חוב במקום באמצעות השקעה חלקית באקוויטי והחזרת 858 מיליון דולר לארה"ב, שנועדו להשקעה באתרי פעילות בינלאומיים, העיקרי שבהם בישראל - היא רק עוד הוכחה לכך שלחברה יש קצת פחות תאבון להשקעה בלוויתן. נובל תנסה להטיל יותר סיכון על המלווים, או לגייס יותר ערבויות מממשלת ישראל.
כניסה של נובל לצ'פטר 11, או לחילופין רכישתה על ידי אחת המייג'ורס, עלולה להיות בעייתית ומסובכת ותדרוש היערכות מיוחדת של המדינה, למשל למצב שבו מי שינהל את נובל בתקופת צ'פטר 11 ידרוש מחירים גבוהים יותר עבור הגז הישראלי (מונופול או לא מונופול?); ו/או למצב שבו נובל אנרג'י או שתימכר כיחידה אחת, או שתפורק לחלקיה שימכרו לכל המרבה במחיר. בכל מקרה, מן הראוי שצוות מיוחד במשרדי האנרגיה, האוצר והמשפטים ייערך לתרחיש מעין זה ויכין תוכניות פעולה ואולי גם תקציבים.
אגב, אפשרות זו הפכה מוחשית יותר היום, לאחר שחברת החשמל חתמה על חוזים ליבוא LNG לישראל, במחיר 4.9 דולר ל- MMBTU - נמוך מהמחיר שמשלמת חברת החשמל למונופול. צפיתי את האפשרות הזו במאמר שפורסם כאן ב-20 בינואר.
עם זאת, אין כאן יותר מצעד שולי מאחר אשאין בישראל אפשרות לאספקה רצופה ומאסיבית של LNG והרכישה התבצעה בעיקר כדי לעמוד בצרכים השוטפים של חברת החשמל, שממילא רוכשת LNG לצרכיה השוטפים והפעם השיגה משלוחים במחיר נמוך יחסית. אין כאן שינוי מגמה אסטרטגי, אבל יש בהחלט הפעלה של אסטרטגיה תקשורתית ללחוץ על הממשלה והמונופול במאבק להפחתת מחירי הגז הטבעי.
ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י בישראל, מסר לאתר "גלובס" בתגובה: "המסקנות שאליהן מתיימר הכותב להגיע, מבוססות על אוסף של הנחות שההסתברות שלהן להתממש, כל אחת בנפרד וכולן יחד, דומה להסתברות של פגיעת מטאור בכדור הארץ והשמדתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
