טכנולוגיית ההדפסה בתלת-ממד קיימת כבר כשלושה עשורים (המדפסת התלת-ממדית הראשונה נוצרה ב-1983), אך רק בשנים האחרונות מתקיים מחקר אינטנסיבי לגבי היישומים האפשריים בשירות הרפואה.
בשנתיים-שלוש האחרונות נרשמו הישגים יוצאי דופן בתחום. הנה רשימה חלקית: במישיגן, חייו של תינוק שחלה במחלה נדירה, הגורמת לחנק, ניצלו בזכות סד שהודפס בתלת-ממד, הותאם לקנה הנשימה שלו והושתל בגופו.
באנגליה, פניו של סטיבן פאואר, גבר כבן 30 שנפגע בתאונת דרכים, שוחזרו בהדפסה תלת-ממדית. בסקוטלנד הרכיבו מדענים מדפסת שמסוגלת לייצר רקמות אנושיות מחומר גלם של תאי גזע עובריים. ובאוסטרליה הושתל לפני שבועות מספר עמוד שדרה שהודפס בתלת-ממד.
שימוש נפוץ שנעשה כיום ברפואה בטכנולוגיה החדשנית הוא הדפסת מודלים אנטומיים, המשמשים את הרופאים לקבלת החלטות ולתכנון הניתוח, מה שמייצר סטנדרטים חדשים של דיוק ומוכנות של הצוות הרפואי עוד לפני שהמטופל עצמו שוכב על מיטת הניתוחים. שימוש אחר הוא הדפסת מכשירי עזר חד-פעמיים לניתוח, המותאמים לגופו של החולה.
החזון המהפכני הוא שבעתיד יצליחו המדפסות להוות אלטרנטיבה לתרומות איברים, ייצרו רקמות וירחיבו משמעותית את ארגז הכלים של הרופאים. דרוש לכך עוד מחקר רב, וגם הטכנולוגיה עוד משתנה ומתחדשת ואינה תמיד ברורה, אולם בעולם הרפואי כבר מסכימים כי לא מדובר באופנה חולפת.
בארץ התחום עוד נמצא בחיתוליו, ובאופן טבעי, הרוב המכריע של היישומים מתבצע בבתי החולים. מן הבחינה הזאת, בילינסון (המרכז הרפואי רבין) נחשב לפורץ דרך, אך גם בתי חולים אחרים כבר עושים בטכנולוגיה הזו שימוש מרתק. ככה זה נראה מבפנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
