רע, מריר, זועף

הפגישה בין "ניירות פנמה" לבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב מזמנת מוסיקת רקע לתופעה רב-יבשתית, שאי-אפשר עוד לטעות בה: איבה גוברת לפוליטיקאים באשר הם, יהיה הרקע האידיאולוגי שלהם אשר יהיה.

טוב, אז דונלד טראמפ עצר בחריקה לפנות בוקר (שעון ישראל) במדינת וויסקונסין. והילארי קלינטון שותתת דם. וטרזן פוליטי ששמו טד קרוז חושב, שאולי בכל זאת הוא יהיה מועמד הרפובליקאים לנשיאות. וסוציאליסט בא-בימים ששמו ברני סנדרס, לשעבר קוריוז משעשע, מגבש אסטרטגיה, שהוא חושב לרצינית, להיות מועמד הדמוקרטים לנשיאות.

סקר דעת קהל חדש התפרסם אתמול מטעם אוניברסיטת קוויניפיאק בצפון מזרח ארה"ב, והראה דרגה מעוררת השתאות של ניכור. מצב-רוח רע, מריר, זועף ומקנטר השתלט על הבוחר האמריקאי. אפשר לעיין בפרטי הסקר על הרשת (http://tinyurl.com/very-foul-mood), אבל הנה עיקריו:

58% מכל המצביעים מסכימים עם החיווי, "מצבי הכלכלי מידרדר והולך בהתמדה".

72% מן הרפובליקאים: "התקפה מתנהלת נגד אמונותינו ונגד ערכינו".

72% מן הרפובליקאים: "הממשלה הרחיקה לכת יותר מדי בעזרה לקבוצות מיעוטים".

68% מן הרפובליקאים רוצים מנהיג, אשר "יהיה מוכן להגיד או לעשות כל מה שנחוץ, כדי לפתור את בעיות אמריקה" (השיעור מגיע עד 84% בין תומכי דונלד טראמפ).

76% מכל המצביעים: "לא אכפת לאנשי ציבור מה חושבים אנשים כמוני".

64% מכל המצביעים: "הפתרונות המסורתיים אינם עובדים עוד, ואנחנו זקוקים לשינויים רדיקליים".

מה מעלימה הסטטיסטיקה

צריך למהר ולהבהיר, שהחיוויים האלה אינם ספונטניים. הנשאלים התבקשו להסכים, או לא להסכים, עם ניסוחים כתובים של עורכי הסקר. אבל קשה לפקוד עוון של חוסר בהירות על החיווי "מצבי הכלכלי מידרדר והולך".

כמעט 60% מן הנסקרים סמכו את ידיהם על ההצהרה הזו, בשעה שהסטטיסטיקה הייתה צריכה להניב תוצאות הפוכות. סוף סוף, האבטלה באמריקה פחתה בחודשים האחרונים עד חמישה אחוזים, ורמת הצריכה הפרטית מזכירה עכשיו את ימי הגאות של טרם-משבר, באמצע העשור שעבר. לשון אחר, הסטטיסטיקה של שוק העבודה ושל הצריכה אינה מספרת לנו את כל האמת, או אפילו את רובה.

לאמת יש 11.46 מיליון רגליים

והואיל והזכרנו את האמת, בזכות דליפה מסיבית של סודות מקצועיים ממשרד עורכי הדין של מוסאק פונסקה (Mossack Fonseca) בפנמה העיר אנחנו יודעים איזה טרמפ מוסיפה אליטה זעירה לתפוס על גבם של מיליארדים. פוליטיקאים ואוליגרכים וסתם חמדנים הסתדרו בתור ארוך, כדי לרשום את רכושם בטאבו של פנמה (ארץ "המקדמת בברכה כל נוכל ורמאי", בלשונו של בכיר ב-OECD). תריסר ראשי מדינות וממשלות ו-60 מנושאי כליהם מבצבצים מ-11.46 מיליון מסמכים שמי-יודע-מי-הדליף-איך-ולמה.

המסמכים האלה מכסים תקופה של 40 שנה, ומצטרפים לכלל ראיה מוחצת למדי לקשר שקשרו האליטות נגד היושר הציבורי. הקשר הזה, על פניו, אינו מפר את כתבו של החוק ואת לשונו, אלא לכל היותר את רוחו ואת כוונותיו המשתמעות. המדינה המודרנית מאפשרת למספר קטנטן של אזרחיה להונות אותה ולהוליך אותה שולל.

אחת מפרצות המס הנכלוליות ביותר

צירוף מקרים, כנראה, זימן את ניירות פנמה לאותו השבוע עצמו שבו האוצר האמריקאי "טמן מארב מסים לעולם התאגידים", בלשונו של מאמר מערכת המתפרסם היום ב"וול סטריט ג'ורנל".

ביום ג', ממשל אובמה יירט את אחד המיזוגים המתוכננים הגדולים ביותר מאז ומעולם. ענק התרופות פייזר (Pfizer) עמד להשתלט על חברת התרופות האירית אלרגן (Allergan) בהשקעה של 160 מיליארד דולר. בעיני הממשל, זו עמדה להיות נוסחה להשחיל את רווחי פייזר, ללא מס, דרך פרצות בינלאומיות. זה פשוט: השלוחה החדשה שמעבר לים מלווה כספים לתעשייה המקומית, וזו המקומית מנכה את הרבית מתשלומי המס שלה.

יש לזה שם באנגלית, inversion, או "היפוך". נשיא ארה"ב אומר על התכסיס הזה שהוא "אחת מפרצות המס הנכלוליות ביותר". לא זה המקום להיכנס בעובי הקורה של הוויכוח בין הבית הלבן לוול סטריט. מה שחשוב לענייננו הוא הרושם, שדברים כאלה עושים בימים האלה על הבוחר העייף והמדוכדך.

הבוחר הזה משתכנע והולך, אם עדיין לא השתכנע, שכללי המשחק זויפו לטובת המנצחים. הבוחר הזה נטה תמיד להעניק הסברים קונספירטיביים לאי-הצלחותיו האישיות, או הקבוצתיות. עכשיו הסברים קונספירטיביים יוצאים מן הארון בהמוניהם, קורמים עור וגידים, ומתורגמים למסמכים סרוקים עלי-רשת (מדוע בוחר כזה פונה אל מיליארדר, ממוטבי השיטה הכלכלית, זה עניין נפרד.)

החרב התלויה על צווארם

קצת משונה, קצת משעשע, שראש ממשלת איסלנד הקטנטנה הוא הראשון הכורע תחת כובד הגילויים מפנמה. אבל חרב תלויה מעל צווארם של כמה אחרים, לאו דווקא בקשר עם פנמה, אבל בקשר ישיר עם מעשים דמויי-פנמה.

משפטי הדחה בסנאט מאיימים עכשיו על נשיאת ברזיל ועל סגנה; רק רוב אוטומטי בבית המחוקקים הציל השבוע את נשיא דרום אפריקה ממשפט הדחה על מה ששופט עליון קרא "הפרת החוקה"; ראש ממשלת מלזיה, שהוא ומקורביו חשודים בגניבת 4 מיליארד דולר, מתחיל לעצור מנהיגי אופוזיציה כדי להציל את עורו.

ולדימיר פוטין כמובן אינו צריך לדאוג רק מפני שניירות פנמה חושפים שובל של שני מיליארד דולר בכיסיהם של מקורביו. והצנזורים בסין מחקו השבוע כל רמז לנוכחותם של חברי האליטה הסינית בניירות פנמה. בין השמות שהופיעו שם היו גם קרובי משפחתו של הנשיא שי ג'ינפינג, המטלטל את סין זה שנתיים במאבק חסר פשרות נגד שחיתות. אחד משופרות המשטר, טבלואיד צעקני ששמו "גלובל טיימס" (באנגלית), מייחס את גילויי פנמה למזימות מערביות נגד שלומו הפוליטי של ולדימיר פוטין. הסולידריות בין אוטוקרטים תמיד נגעה ללב.

הפרדוקס של הילארי

יעברו הרבה שנים, כנראה, לפני שדעת קהל בסין וברוסיה תוכל לתבוע ברצינות דין וחשבון ממנהיגים העוברים על החוק. אבל למערב ניתנת הזדמנות להיפרע מהם, או לפחות לפרוק תסכול. על הכוונת נמצאים כל מי שחשד של "ממסד" דבק בהם, וזה אומר, באמריקה, הילארי קלינטון וצמרת המפלגה הרפובליקאית.

קלינטון עדיין המועמדת הטבעית ביותר לנצח במרוץ בתוך מפלגתה. אבל שבעה ניצחונות רצופים של ברני סנדרס, כולל ניצחון מוחץ אתמול בוויסקונסין, חוזרים ומזכירים את חולשותיה הפוליטיות ואת דרגת פגיעותה בבחירות הכלליות הממשמשות ובאות. אי-האמון האינסטינקטיבי שהיא מעוררת משתווה רק לדרגת ההסכמה שיש לה הכישורים המתאימים להיות נשיאה. איזה פרדוקס.

אשר לטראמפ, וויסקונסין סיימה כנראה את תקוותיו להשיג רוב מוחלט של צירים לוועידה הרפובליקאית ביולי. בהיעדר רוב כזה הוא יתקשה להתמנות למועמד המפלגה. אבל הסיבובים הבאים של הבחירות המקדימות נערכים במדינות שבהן יש לו יתרון ניכר. הוא יוסיף להיות ההיפך מכל מה שרוב הרפובליקאים מתעבים בפוליטיקאים שלהם. והוא יוסיף לאפיין את מצב-הרוח הציבורי.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny