בעיצומה של המתקפה הרגולטורית והחקיקתית האקטיבית במיוחד סביב שכרם של ראשי הסקטור הפיננסי, ובעוד שהולכים וגדלים הפערים בין תפיסות העולם השונות בנוגע ליעדי פיקוח נאות ומידת ההתערבות הרצויה של הרגולטורים הפיננסיים, בחינת הרווחים שרשמו ב-2015 הגופים הפיננסיים הרווחיים ביותר מגלה, כי הפער האדיר מלכתחילה, וגם המתבקש, ברווחיות בין הבנקים לקבוצות הביטוח וענפי הפיננסים המובילים האחרים, גדל והתחדד. כך, נראה שבשנה החולפת גדלה לה הריכוזיות של השוק הפיננסי, במונחי רווחים.
במה מדובר? בעוד שב-2014 היה רק בנק אחד, הפועלים, שהציג רווח נקי גבוה יותר מזה שהציגו חמש קבוצות הביטוח הגדולות יחדיו, הרי שב-2015 כבר היו שני בנקים - הפועלים ולאומי - שכל אחד מהם הציג רווח נקי שגבוה יותר מהרווח הנקי המצרפי של כל שש קבוצות הביטוח הגדולות, יחדיו.
מגמה זו, שנובעת מגידול ברווחיות הבנקים, לצד קיטון ברווחיות קבוצות הביטוח, שתלויה במידה רבה בתוצאות שוקי ההון, מבליטה שורה של פערים בין הענפים הללו, ובהם ההבדל הניכר בתפיסות העולם של שתי הרגולטוריות המרכזיות שמפקחות על ענפים אלה.
לדעת רבים, הבנקים, שנמצאים על הכוונת בכל הנוגע לסוגיית שכר הבכירים, יחד עם ראשי מערכת הביטוח, זוכים לשקט רגולטורי יחסי מהפיקוח עליהם. לפי אותן תפיסות, חלק משמעותי ממטרות הפיקוח על הבנקים, שבבנק ישראל, הנו לשמור על יציבותם ואיתנותם של הבנקים (ומכאן, במידה רבה, גם על רווחיהם), ולאורך השנים פעל אותו פיקוח בהיבטים אלה לאחר שהמערכת הפוליטית והציבורית דחפו אותו לשם.
הבדלים משמעותיים בהון העצמי של הגופים
לעומת זאת, קבוצות הביטוח והפנסיה חוות רגולציה משנה סדרי עולם, שיוצאת ממשרדי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ושמכוונת במידה רבה מאוד להפחתה ניכרת של הרווחיות בשלל תחומי פעילות מרכזיים שלהן - כגון החיסכון הפנסיוני, ביטוחי הבריאות וביטוחי הרכב.
בתי ההשקעות כפופים לרגולציה של האוצר וכן לרגולציה של רשות ני"ע, שמפקחת על מספר פעילויות ליבה שלהם, והם מציגים רווחים נמוכים משמעותיים מאלה של קבוצות הביטוח, ובוודאי מאלה של הבנקים.
אין להסיק מבחינת הרווחיות האדירה של הבנקים, לצד הרווחיות הפחותה בהרבה של חברות הביטוח ואף יותר של בתי ההשקעות, כי זה הזמן לעצור את הרגולציה שמוביל האוצר לטובת הצרכן. אולם, נשאלת השאלה, האם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, היא התרופה לכלל הבעיות של הצרכנים בתחום רווחי זה. כל זאת על רקע אופי רגולטורי שונה מהותית שמאפיין את שני השווקים הללו, לאורך שנים.
על פניו, אין מה להשוות בין רווחי הבנקים לרווחי קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות, שמנהלים כספי ציבור גם כן. זאת, בשל ההבדלים הניכרים בגדלים של גופים אלה, ובעיקר בשל ההבדלים המשמעותיים בהון העצמי של הגופים בענפים אלה (בבנקים ההון גבוה משמעותית מאשר בביטוח, שם ההון העצמי גבוה משמעותית מההון בבתי ההשקעות).
זה נכון במידה רבה, אך לא מוחלטת. בין היתר משום שהביזנס של הבנקים גדול בהרבה במונחי מספר עובדים, לקוחות, וכלל ההכנסות, וגם במונחי ההון. אולם לא ניתן להתעלם מכך שההון הגבוה של הבנקים נוצר לאורך השנים במידה רבה כתוצאה מהרווחים הגבוהים שרשמו שנה אחר שנה, באופן שהרווחיות האדירה מהעבר - שחלק ניכר ממנה נצבר להון, ולא חולק כדיבידנדים לאורך השנים - ממשיכה להצדיק רווחיות גבוהה, כאילו מדובר בגזירה משמים שמזינה את עצמה, ומצדיקה, גם מבחינת בנק ישראל, רווחים שילכו ויצמחו תמידית. מדוע? כדי לשרת הון גדול שתפח מלכתחילה מרווחים גבוהים.
חברות הביטוח: הרווח גבוה רק ב-31% ממזרחי טפחות
כך או כך, אספנו את נתוני הרווח השנתי של ששת השחקנים הכי גדולים (שנתוניהם ידועים לנו) בשלושת הענפים המרכזיים שמנהלים את כספי הציבור, ושזוכים לרגולציה ששומרת שהתחרות בהם לא תהיה חריפה מדי (מטעמי יציבות): בתי ההשקעות, חברות הביטוח והבנקים. בבדיקה זו מצאנו כי ששת בתי ההשקעות הגדולים שבחנו (בנטרול מחיקה שבוצעה בהראל פיא על קרנות הנאמנות) הציגו ב-2015 רווח נקי מצרפי של כ-466 מיליון שקל.
על פניו סכום נאה. אולם כשמשווים אותו לענף הרווחי יותר, הביטוח, מתגלה כי ששת בתי ההשקעות הגדולים יחד הרוויחו רק כ-22% יותר ממה שהרוויחה קבוצת הביטוח הגדולה בשוק - הראל. רק פסגות - הגדול בשוק - הציג רווח תלת-ספרתי (במיליוני שקלים). גם אם נוסיף לרשימת בתי ההשקעות את אלטשולר שחם, שכנראה מציג רווח נקי שמציב אותו עמוק בתוך ששת המרוויחים הגדולים בענף, עדיין סביר להניח שלא יהיה מדובר בשינוי בסדרי גודל.
ומה לגבי שש קבוצות הביטוח הגדולות? ב-2015 הן השיגו יחדיו רווח כולל נקי של פחות מ-1.5 מיליארד שקל - גבוה בהרבה מזה של בתי ההשקעות הגדולים, אך נמוך משמעותית מזה של הבנקים.
שש קבוצות הביטוח הגדולות הציגו בשנת 2015 רווח כולל מצרפי שנמוך מהרווח הנקי של בנק הפועלים ומהרווח הנקי של בנק לאומי, והרווח של שש הקבוצות הללו היה גבוה "רק" בכ-31% מהרווח הנקי של בנק מזרחי טפחות.
לצד זאת, מבחינת שווי השוק של ששת הבנקים הגדולים במערכת המקומית ושש קבוצות הביטוח הגדולות במשק, עולה ששוק הון תופס את שוק הביטוח כשוויוני יותר. את זה אפשר ללמוד מהשווי של שש קבוצות הביטוח בעלות השווי שוק הגבוה בענף, שנסחרות בבורסה בטווח די צר, שנע בין 2 מיליארד שקל ל-3 מיליארד שקל - די דומה אצל כולן.
נראה כי ענף הבנקאות פחות תחרותי מענף הביטוח, שזוכה חדשות לבקרים לביקורת (מוצדקת לרוב) על מידת התחרותיות בו, בעוד שהענפים שבהם פועלים בתי ההשקעות תחרותיים אף יותר.
הדבר בא לידי ביטוי בצורה בולטת לא רק מתוצאות הבנקים, שם יש שניים שנמצאים הרחק מעל ליתר, וגם שלושת הבנקים הבינוניים גדולים במידה אדירה מהבנק השישי בגודלו, אלא גם ממה שמשקפים המשקיעים בשוק ההון.
הפער ברווחים בין הענפים הפיננסיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
