"מע' החינוך לא חושפת ילדים לתחומי הסייבר והטכנולוגיה"

הם לומדים על סוסים טרויאנים, משננים על הצפנות ותולעים ברשת, מדברים בהתרגשות על "הקרסה" של מחשבים מרחוק. לפעמים הם מעמיקים בשיחות על מוסר, על כללים של אסור ומותר במרחב הקיברנטי, "שורפים" מקלדות. הם בני 15 וקצת, תלמידים בכיתה י'-1 בתיכון הממלכתי-דתי אמית שבבאר שבע ופעמיים בשבוע, באחרית של יום לימודים, הם מתייצבים לשיעור עיוני ומעשי של שלוש שעות. הפעם הם לומדים על רקורסיה - כלי מרכזי ונחוץ לתכנות ופיתוח.

התלמידים קשובים, מכירים היטב את המונחים ואת מושגי היסוד, שלאדם זר הם נשמעים ג'יבריש מדוברת. "זאת כיתה חזקה. 24 תלמידים, כולם טובים מאוד, כיתה מדעית. הם לומדים לבגרות מלאה, 5 יחידות במתמטיקה ובכל שאר המקצועות החשובים", מספר הקצין האקדמי הבכיר (קב"א) אלעד פיניש, שמלווה את תלמידי הכיתה זו השנה השנייה במסגרת התוכנית "ניצנים" של חיל הקשר והתקשוב של צה"ל, משרד החינוך ומרכז אודי למצוינות תקשובית.

התוכנית, שמנציחה את זכרו של סגן אודי אלגרבלי ז"ל, סגן מפקד פלוגת הקשר בחטיבת הצנחנים שנהרג בהיתקלות בלבנון ב-1994, היא תוכנית צומחת שפונה לתלמידי כיתות ט' בארבעה בתי ספר תיכוניים בבאר שבע ועתידה ללוות אותם עד סוף כיתה י"ב. היא גובשה בתוך הסתכלות מפוקחת לשנים הבאות, מבקשת להעמיד לתלמידים האלה את ההזדמנות למקסם את הפוטנציאל ואת הכישורים שכבר זוהו בהם. באופק, המעבר של יחידות טכנולוגיות ותקשוב ויחידות מודיעין של צה"ל דרומה עם הקמת קריות המודיעין והתקשוב בבאר שבע ובעומר, פיתוח פארק ההיי-טק גב ים, התבססות של חברות סייבר בבירת הנגב. כל אלה עתידים ליצור ביקוש לידע ולכישורים של התלמידים האלה.

התלמידים עצמם כבר שמעו על כאלה ש"נחטפו" למקומות עבודה נחשקים עוד בשערי הבקו"ם, עת השתחררו משירות באחת היחידות היוקרתיות של צה"ל, כמו 8200. זה קוסם להם והם רוצים גם. "המעבר של חילות התקשוב והמודיעין דרומה מייצר צורך בכוח אדם עם מיומנויות רלוונטיות", אומרת המנהלת האזרחית של התוכנית מטעם מרכז אודי, אורית בורובסקי. "אנחנו רוצים להגדיל את מודעות התלמידים למקצועות המחשב, להנדסת תוכנה ולסייבר, ובכך למעשה אנחנו מגרים אותם לבחור במסגרת לימודיהם מסלולים מדעיים וטכנולוגיים".

השיעור בבית הספר אמית משותף למורה למחשבים, יבגני קנל, ולקצין האקדמי פיניש. קנל, ד"ר למתמטיקה ולמחשבים, היה בעבר המורה למחשבים של פיניש, שבינתיים סיים את לימודיו בהצטיינות ומשרת בצה"ל כעתודאי. פיניש זכה בעבר בחידון התנ"ך העולמי, ובין מצגת לתרגול הוא שולף את הטלפון שלו ומציג בגאווה לתלמידים את האפליקציה שפיתח ואמורה לסייע למתמודדים בחידון התנ"ך העולמי להתכונן אליו, ואולי גם לזכות ללחיצת יד מראש הממשלה ומשר החינוך.

התלמידים ערניים, השעה עוד מעט 14:00 והם ייצאו מבית הספר רק לקראת השעה 17:00. פעמיים בשבוע. לפחות מישהו ארגן להם מראש ארגז של לחמניות עם שניצל וטרופיות, שיחכה להם באחת ההפסקות. "הרבה מאוד תלמידים נרתעים מהתחומים האלה, כי הם נתפסים בעיניהם קשים ומורכבים", אומרת בורובסקי, "רבים בוחרים במקצועות שנחשבים קלים, כאלה שלא דורשים הרבה כמו אומנות, תיאטרון ומדעי הרוח בזמן שהצורך של כל המערכת הוא להגדיל את מספר התלמידים שבוחרים במקצועות טכנולוגיים ובמדעים. ולא שיש משהו רע במקצועות אחרים".

צה"ל ואמנות הפיתוי

כ-130 תלמידים בכיתות ט' מהתיכונים רבין, אמית, טוביהו ומקיף ג' לומדים בשנה הראשונה של התוכנית ניצנים. בשנה השנייה שלה לומדים כ-70 תלמידים שימשיכו איתה עד גמר לימודי התיכון. את עיקר תשומת הלב, חיל הקשר והתקשוב משקיע בתלמידי כיתות ט', אלה שעוד לא בחרו במגמת לימוד. נציגי החיל מתייצבים לפניהם, מלהיטים אותם על מקצועות המחשב, מרתקים אותם באפשרויות לשירות משמעותי בצה"ל, מקסימים אותם בעתיד תעסוקתי מבטיח, מבטיחים להם שהשמים הם הגבול כדי שיבחרו ללמוד במגמה הנכונה. מאמצי השכנוע כוללים הרצאות של קצינים בכירים מיחידות טכנולוגיות ומיחידות סייבר בצבא על השימושים בטכנולוגיה לשיפור ולחיזוק רמת הביטחון וחשיפת אפשרויות לקריירות אישיות עתידיות.

לצה"ל יש אינטרס מובהק בחיזור הזה ובהנגשת הנוער למקצועות המחשב: הוא רוצה שמאחורי המסכים ביחידות הסייבר שלו יישבו הטובים ביותר, אלה שמתרגשים מכתיבה של שורות קוד, נרגשים מהמחשבה על מלחמת כפתורים. בצה"ל מסרבים לפרט על מהות התפקידים שהתלמידים האלה ימלאו בעת שירותם הצבאי, אם כמובן יתקבלו אליהם, אך נראה שהעמימות הזאת מייצרת אפקט חיובי כשלעצמו על המוטיבציה של התלמידים.

"זאת לאו דווקא משימה צבאית", אומר רס"ן זיו כהן, שמפקד על תוכנית ניצנים מטעם חיל הקשר והתקשוב, "אנחנו רואים בניצנים משימה לאומית לכל דבר, שאחת המטרות המרכזיות שלה היא להעצים את באר שבע ואת הנגב".

בורובסקי מתבוננת שנים קדימה: "לצה"ל ולמנהלת המעבר דרומה של משרד הביטחון יש חזון והוא להפוך את באר שבע לעמק הסיליקון של ישראל. התוכנית הזאת משתלבת באותו חזון ואנחנו ממחישים לתלמידים ולהוריהם מה הולך להיות כאן בעוד 5-7 שנים, אילו הזדמנויות יעמדו לתלמידים האלה בעתיד. אנחנו מנסים להגיע למקום הזה מוכנים בכל הכוח. מעבר לאפקט הצבאי, יש כאן מיזם חברתי לכל דבר".

הקצין האקדמי פיניש מעיר: "קיים חשש למחסור בכוח אדם טכנולוגי ביחידות השונות, בעיקר אלה שבדרום, כי יש קצינים שלא רוצים להעתיק את מקום המגורים שלהם ממרכז הארץ לאזור באר שבע".

הסיפוק שב-200 שורות קוד

התלמידים מיטיבים לזהות את הצוהר שהתוכנית פותחת להם לעולמות של סייבר ומדעים. "בהתחלה חשבתי להתגייס לגולני, או לטיס או לשייטת", מספר התלמיד יונתן רויטבלנט, "אבל אני בן יחיד, אף אחד לא ייתן לי ללכת לקרבי, אז אני מעדיף להיות ריאלי ומכוון לתחום הסייבר. תחום המחשבים תמיד עניין אותי כתחביב, אבל כשנכנסתי לתוכנית ראיתי את התחום הזה בצורה יותר עמוקה וזה נהיה יותר ויותר משמעותי אצלי".

רויטבלנט יתגייס לצה"ל, כמו שאר חבריו לכיתה, רק בעוד כשנתיים וחצי-שלוש ועד אז אין לו אלא להפליג בדמיון על אופי השירות שמחכה לו. "זה יהיה בתפקיד סודי מאוד", הוא אומר, "ארצה להיות במערך הגנת הסייבר, ועד אז בטח אלמד כל מיני שיטות שיאפשרו לי לאתר מתקפות ברשת ולנטרל אותן. אם אהיה בתפקיד אחר, אני מניח שאלמד כיצד מנטרלים את מערכי ההגנה של האויב ואז לבצע תקיפה. אני רואה את עצמי כמי שמסוגל לעשות את זה. יש לי הרבה אמונה בעצמי וההורים שלי תומכים בי. בעיקר אמא שלי אוהבת את הרעיון, כי זה אומר שלא אלחם איתה כדי ללכת לשירות קרבי. היא גם חושבת שההתמקדות בתחום הזה תעזור לי להתבסס בחיים. לאבא זה לא כל כך משנה, כל עוד אשרת את המדינה בצורה מיטבית ומשמעותית".

מבחינת מיכאלה משי, שירות משמעותי בצה"ל הוא בחזקת קדושה. היא אומרת שהיא מכירה את עצמה, מעריכה שהאפשרויות שיעמדו לה מגוונות, אך היא מעדיפה את תחום הסייבר שמשלב בין שירות משמעותי לבין תחומי העניין האישיים שלה. "שמעתי הרבה מאוד על יחידות הסייבר ואני מכירה שני אנשים ששירתו בתפקידים כאלה והם מחפשים כל הזמן מיקומים של מחבלים ומסמנים לצבא כל מיני מטרות. זה מרתק בעיניי לעזור למדינה בזכות הכישורים שיש לי ובזכות הכישורים שעוד אפתח עד שאתגייס".

תלמידה אחרת, אריקה רוסוניק, אומרת: "אני רואה את השירות שלי בצה"ל כדבר חשוב ולכן חשוב לי מאוד להגיע לאחת מיחידות הסייבר. אני רוצה להיות מגינת סייבר או תוקפת סייבר. הלוואי, אמן שזה יקרה", היא מחייכת, גוררת אחריה גל של קולות צחוק מחבריה לכיתה: "זה אחד התחומים המבוקשים, אני אוהבת את התחום ויש שם גם כסף".

דניאל פפר מדבר דווקא על הסיפוק הגדול שממלא אותו כשהוא מצליח לכתוב 200 שורות קוד במחשב. "אם אתה כותב את השורות האלה נכון, אתה פותר בעיה או שקורה משהו", הוא אומר, "מי שלא מבין בתכנות, לא יראה בשורות האלה שום דבר חוץ מהרבה מאוד סימנים, אבל זה עושה משהו, תאמין לי. זה גורם למחשב לפתור כל מיני בעיות. השאלה היא איזו בעיה אתה רוצה לפתור, מה המטרה ובאיזו שפה אתה משתמש. עשיתי פעם סימולציה של בנק".

חברו של פפר לספסל הלימודים, שהם אזולאי, קוטע אותו: "היי, זה לא חוקי להיכנס למחשבים של בנקים ואנחנו לא עושים שום דבר שהוא לא חוקי". השיחה מתפתחת ואחד התלמידים מתרברב ביכולותיו לחדור לכל מחשב שבו יחפוץ, להיות האקר אם רק ירצה. "אני לא עושה את זה כמובן, כי זה אסור".

המורה יבגני ממהר להעיר ולשאול: "ואתה לא עושה את זה בגלל שזה לא חוקי ומישהו יעצור אותך או בגלל שזה לא מוסרי?" התלמיד לא מהסס ועונה: "ברור שבגלל שזה לא מוסרי. אני לא אעשה דברים כאלה לעולם. מאוד מעצבן שמישהו 'מקריס' לך את המחשב מרחוק. כבר הפילו לי את המחשב כך כמה פעמים. אני גם יודע 'להקריס' מחשבים ולא עושה את זה".

"נותנים לילדים רימון ביד"

לאחר מכן, בחדר צדדי, הדיון הזה עוד מתפתח למישור העקרוני. "האם זה חינוכי ללמד ילדים צעירים סייבר? אני חושב שלא. הם עדיין לא בשלים", אומר המורה יבגני קנל. "צריך לשאול אם זה נכון לתת לילדים כלים כאלה מסוכנים ואם הילדים שמקבלים אותם יודעים לעשות בהם שימוש נבון וגם יודעים מתי לעצור. אני בספק אם ילד סקרן שמגלה פרצה באבטחה של משהו יידע לרסן את עצמו. אני לא מדבר על בנקים ולא מדבר על מערכות מידע עם רגישות ביטחונית. אבל מה אם זה טופסי הבחינות של משרד החינוך?"

בורובסקי מתערבת: "התוכנית הזאת כוללת גם לימוד לערכים, כי אחרי הכול זה מיזם חברתי וערכי. בקצה מגיע לצה"ל חייל שבא לשירות משמעותי וכל האוריינטציה היא ערכית. אנחנו לא מכינים לצה"ל האקרים וזה לא תהליך לגיוס של האקרים. אנחנו גם מדריכים את התלמידים על בריונות, גניבה ושיימינג ברשת".

הדברים של בורובסקי לא משכנעים את יבגני. "יש המקצוע הזה, מנעולן, ובשביל לעבוד בו צריך לקבל מהמשטרה תעודת יושר. כדי לפרוץ מנעול שנשבר בתוכו מפתח צריך תעודת יושר אבל בשביל לקבל מיומנויות של האקר לא צריך כלום. הם ילדים. אנחנו נותנים להם ביד רימון ואנחנו לא יודעים לאיזה כיוון הם יזרקו אותו".

אבל בורובסקי בשלה: "ילד הוא לא רע מטבעו. אפשר ללמד אותו להפריד בין טוב לרע".ויבגני מתעקש: "ילד טוב מטבעו או ילד רע מטבעו זאת כבר סוגיה פילוסופית".

הוויכוח ממצה את עצמו והמתווכחים שבים אל הכיתה. התלמידים כבר שקועים במסכים, מתקתקים על מקלדות. הקצין האקדמי פיניש מבקש קשב, מודיע להם שבשבוע הבא יופיעו לפניהם נציגי בית הספר למקצועות המחשב בצה"ל (ביסמ"ח) ובמקום מערך השיעור הרגיל ישמעו "הרצאות מעניינות". אחד התלמידים מגיב בהתלהבות: "כשבאים לכאן קצינים יש הרבה כיבוד ואוכל".

איפה הדרוזים והחרדים

ניצנים היא רק אחת התוכניות שבהן מעורב צה"ל במטרה לטפח כישורים של תלמידי תיכון במקצועות המחשב. אגף המודיעין בצה"ל החל להוביל כבר לפני 6 שנים תוכניות משלו, וכיום הוא מפעיל בעשרות תיכונים ברחבי הארץ את מגשימים, ניצני מגשימים ואת גבהים. בתוכנית מגשימים, שמשותפת לאמ"ן ולקרן רש"י, לומדים כיום כ-1,100 תלמידי כיתות י'-י"ב ובשנה האחרונה הושקה התוכנית המקבילה, ניצני מגשימים המיועדת לתלמידי כיתות ח' ו-ט'. כ-600 תלמידים לומדים בתוכנית הזאת, והיא אמורה להיות עבורם קרש קפיצה שישפר את הסיכוי שיתקבלו לתוכנית מגשימים.

מדי שנה כ-1,700 נערים מנסים לתפוס מקום במגשימים, והמסננת צפופה במיוחד: רק כשליש בין המועמדים המבקשים להצטרף אליה מתקבלים: "עם 6 שעות שבועיות במשך שלוש שנים במסגרת תוכנית מגשימים, משתתפי התוכנית מקבלים כלים טובים יותר כדי להגיע למבדקים ולמיונים ליחידות הסייבר של צה"ל. לשמחתי הרבה לא חסרים לנו אנשים טובים בתוכנית הזאת ובכל שנה מתמודדים על ההשתתפות בה רבים, כך שאנו יכולים לבחור את המתאימים ביותר. יש המון רעב בשטח לתוכניות האלה וצריך להדוף את המתמודדים. זה מעמיד לנו את היכולת למיין ולסנן", אומרת ראש תחום הון אנושי במטה הסייבר של צה"ל, רס"ן א'.

המעטים שזוכים להתקבל למגשימים מקבלים מחשב נייד, ארוחות, הוצאות נסיעה וסיוע גם לאלה שמתגוררים במקומות מרוחקים ממקום הלימודים. התוכנית כוללת גם טיולים, מחנות קיץ, חשיפה לעולם תוכן רלוונטי כמו סיורים בחברות סייבר מובילות ומפגש עם יזמים ידועי שם בתחום. "צה"ל הוא רק מנוף", אומרת רס"ן א' ממטה הסייבר של צה"ל, "הרצון הוא לייצר כמה שיותר אנשי סייבר שיכוונו בעתיד את בחירתם לתעשיית ההיי-טק האזרחית ויתרמו לחברה. אחרי הכול, הצבא הוא רק רגע בדרך, ופרויקטים כאלה הם פתח לצורך לאומי של מדינת ישראל".

בעוד שתוכנית מגשימים פונה בעיקר לנערים שגרים בפריפריה, הגיאוגרפית והחברתית, אמ"ן וקרן רש"י מובילים במקביל את התוכנית "גבהים" שהושקה לפני כשנתיים ופועלת בשלב זה ב-33 בתי ספר תיכוניים במקומות שאינם מוגדרים בצה"ל פריפריה. "היא פועלת גם בלוד, ביבנה ובחיפה", אומרת רס"ן א', "והמטרה שלה היא לחזק את החזקים. זאת תוכנית בוטיק, שמופנית לבתי ספר טובים עם ציונים ממוצעים גבוהים מאוד ובאמצעות התכנים שלה אנחנו נותנים 'בוסט' לתלמידים באופן שיהפוך אותם מטובים מאוד למצוינים. הדרישות המרכזיות להצטרפות למגשימים ולגבהים הן מבחן ידע בסיסי, בחינת יכולות של למידה עצמית וסקרנות, חיבור ועניין לנושאי טכנולוגיה ומדעים.

"בתוכנית גבהים, הדרישות מחודדות יותר, וכדי להתקבל אליה צריך לימודים ברמה של 5 יחידות במתמטיקה ובמדעי המחשב. הרי את אלה אנחנו מחפשים: את הלומדים העצמאים, החקרנים והסקרנים, אלה שלא נרתעים מאתגרים ומתאימים לעבודה בצוות".

ובכל זאת, בצה"ל מבהירים שהשתתפות באחת התוכניות האלה אינה התחייבות של הצבא לשבץ את התלמידים ביחידות הסייבר השונות, וממילא למשתתפי התוכניות אין מחויבות לאופי שירות כזה או אחר. מנתונים שמציגה רס"ן א' עולה כי רק כ-50% מבין משתתפי כלל התוכניות לטיפוח כישורים בתחום מדעי המחשב והסייבר מתקבלים בסופו של דבר לאחת מיחידות הסייבר היוקרתיות של צה"ל. "אין שום התחייבות בנושא, משום צד", היא אומרת. "זה שתלמיד בכיתה י' מתקבל לתוכנית כמו מגשימים, לא אומר שזה מה שהוא ירצה לעשות בסופו של דבר במסגרת השירות הצבאי שלו. תמיד יהיו אלה שירצו ללכת לפרויקט תלפיות, לטיס או להיות לוחמים באחת מיחידות השדה וגם אם הם יזומנו למבדקים לאחת מיחידות הסייבר הם לא מחויבים לשרת בהן".

"החוכמה היא להדריך ולהכשיר את דור ההמשך", אומר קצין בכיר בשיחה עם "גלובס". "לתפיסתי, מערכת החינוך לא עושה מספיק כדי לחשוף די ילדים ובעיקר ילדות לתחומים האלה. עדיין אתה רואה את התדמית ה'חנונית' במובן השלילי שנדבקת בגילאי התיכון למקצועות האלה. וחסרות לי בעיניים אוכלוסיות שלמות, כמו חרדים ודרוזים, שיכולות להעשיר אותנו בכוח אדם מצוין בנושאים האלה. כשהאנשים האלה משרתים בצה"ל בתפקידים כאלה, הם משתחררים לשוק האזרחי עם כישורי יזמות גבוהים ועם הבנה טכנית עמוקה. יש להם תעצומות הנפש הנדרשות כדי להיות יזמים - באופן מספק כדי להתמיד, אף שבכל דרך יש גם כישלונות. אני מעריך שזאת אחת הסיבות לכך שבמשק הישראלי יש יזמות גבוהה מאוד, שמובילה את תעשיית ההי-טק הסייברית".