חאפלה לנד

בלי פילטרים. היופי בגזענות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אם אפשר לדבר על יופי בתוך כל הכיעור הזה, הוא דווקא בבוטות הישירה של דבריו. בלי פילטרים, אפס תקינות פוליטית. סמוטריץ' אומר בקול צלול ובראש מורם את מה שפעם אמרו רק בחיק המשפחה או במגרשי הכדורגל, לא בפריים-טיים של הטלוויזיה.

בלי סמוטריץ' ושכמותו, יכולנו להמשיך לטמון את הראש באדמה ולהביע תדהמה גדולה אחת לכמה זמן כשמתפרסם סקר על זכויות אדם ודמוקרטיה, כשראש ממשלה לוחץ על בלוטות השנאה שעות לפני סגירת הקלפיות או כשחייל בחברון יורה במחבל מנוטרל, על פי החשד בניגוד לנהלים, ואחר כך מתפנה ללחוץ את ידו של ברוך מרזל, המפקד האמיתי בשטח.

טוב שסמוטריץ' כאן כי הוא מציב לנו מראה. הוא לא הזוי ולא סהרורי כמו שרוצים שנחשוב. הוא מייצג זרם רחב ומרכזי בישראליות החדשה והמפחידה. כשהתקשורת צובעת אותו כ"קיצוני" או כחלק מהז'אנר הליצני נוסח אורן חזן, היא משדרת שיו"ר המפלגה שלו בנט או ראש הממשלה נתניהו הם המתונים והשפויים. זוכרים את "הערבים נוהרים לקלפיות"? לא סמוטריץ' אמר את זה, ולא לקהל מצביעיו כוונה האמירה המבישה (והאפקטיבית) ההיא.

הפליה ליברלית. הישראלים, וזה כנראה לא מאפיין רק ישראלים, לא אוהבים לשהות במחיצת מי שאינם דומים להם. לכן כל עוד ידם משגת הם יגורו בשכונה הנכונה או במושב הנכון. גם אנשי מרכז או שמאל, גם אשכנזים בהירי עיניים שמתחלחלים מאמירות כמו אלה של סמוטריץ', יבחנו בקפידה את שמות הדיירים בבניין החדש שאליו הם שוקלים לעבור, פן יופיעו על תיבות הדואר יותר מדי אבוטבול או בן-חמו.

הפרדה בין ערביות ליהודיות במחלקת היולדות? זה כלום לעומת היחס, או היעדר היחס, שזוכים לו בבתי החולים בני העדה האתיופית. אלה האחרונים נמצאים בתחתית סולם המעמדות של ארץ הקודש, מבית הספר השכונתי ועד פנימית ג'. גם המעבר ל"מלונית היולדות", זו שתשלמו עליה כמה מאות שקלים ללילה, היא לא רק כדי לנוח בשקט, בואו נודה על האמת.

המלונית היא התירוץ האלגנטי גם של גדולי הליברלים לצאת מהמחלקה שבה נמצאים כל ה"אחרים". זה לא סמוטריץ' שמדבר על "חאפלה" של ערבים במחלקת היולדות, זו כבר הפליה ממוסדת. בית חולים ציבורי משתמש במשאבים ציבוריים כדי לספק מוצר פרטי לאלה שיכולים לשלם יותר.

ההסתדרות הרפואית מיהרה לגנות השבוע "כל הפליה על רקע גזעני או כל רקע אחר העונה להגדרה הפליה", אבל שכחה לספר עד כמה היא תומכת בהכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים - הפליה מובהקת על רקע כלכלי שפוגעת באופן טבעי באוכלוסיות ומגזרים מסוימים מאוד.

רק כדי לסבר את האוזן, שיעור הישראלים שמחזיקים בביטוח משלים או מסחרי עומד על כ-40% בלבד במגזר הערבי, לעומת יותר מ-80% במגזר היהודי. להכניס שר"פ לבתי חולים ציבוריים זו ה"חאפלה" האמיתית - חאפלה של רופאים, של יהודים, בעיקר של שבעים.

עכשיו אתם. על שער גיליון איש השנה של המגזין "טיים" שיצא לאור בדצמבר 2006 הופיע מסך מחשב שאפשר לקוראים לראות על גביו את ההשתקפות של עצמם. במרכז המסך נכתב: "אתם". הציבור שולט היום במידע, הסבירו עורכי המגזין, ולכן הכוח עבר מהמוסדות אל הפרטים, "אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה" כפי שכינו זאת במגזין.

כמעט עשור אחרי, הבחירה הזאת נראית מבריקה ומדויקת במיוחד, ובאותה נשימה מטרידה ומדכדכת. הכוח באמת עבר לאזרחים, דבר המסביר מדוע הציבור מאמין לסדרת טלוויזיה יותר מאשר לפסיקה של שופטי בג"ץ, מדוע עמדתו של "הצל" נחשבת יותר מזו של הרמטכ"ל ולמה ראש הממשלה רוקד לפי מנגינת הטוקבקיסטים. עכשיו אתם: הבוזוקי מיילל/ עד הבוקר נשתולל/ כמה טוב בישראל/ בחאפלה.

Shay-n@globes.co.il