כחלון נגד הבנק, ולהיפך

לפני הבחירות הבטיח יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון יותר מפעם אחת כי יסגור את רשות מקרקעי ישראל. חוסר היעילות הידוע של מונופול הקרקעות כבר נודע למרחוק, וכחלון ראה וידע את מה שרואים ויודעים כולם. אף על פי כן, כשהפך לשר אוצר וגם קיבל לידיו את האחריות על תחום הנדל"ן, כחלון לא עשה כידוע שום צעד דרסטי בעניין. די מהר הוא הבין שבטווח הקצר, סגירת רמ"י ופתיחת מלחמה עם עובדיה תשתק את כל הענף. ההיצע הנמוך ממילא יירד עוד יותר, ואין לו וגם אין לנו שום פריווילגיה לספוג מכה כזו, בעת הזו, בשוק הנדל"ן.

אבל שר האוצר כחלון לא נטש כמובן את כל המאבקים והרפורמות שהופיעו אצלו ברשימה. מי זה כחלון, אם לא הרפורמטור הגדול? וככה, בלי שהוא בכלל התכוון, הוא עלול לגלות שדווקא המלחמה המתוקשרת והחריפה מול הבנקים עלולה לגרום לשיתוק ולנזק חמורים פי כמה במשאת נפשו - הטיפול במשבר הדיור ובענף הנדל"ן. אם הבנקים יעשו לו שרירים, ויש יותר מדי סימנים שככה קורה כעת בשטח, שר האוצר יכול לשכוח מכל החלומות להציף את שוק הנדל"ן בהיצע קרקעות ואשראי.

רוכשי מחיר למשתכן מתקשים כעת לקבל אשראי, ובמקביל גם יזמים נתקלים בדלת סגורה ובמנהלי בנק קשוחים במיוחד (תירוצים לא חסר: מגבלות בנק ישראל, ענבל אור, סתם חוסר ודאות ועוד).

לא מדובר בכלל בשאלה מי צודק במלחמה בין שר האוצר לבנקים. אבל יש כאן שני צדדים שהורידו את הכפפות - ושר אוצר שלא יכול להרשות לעצמו הפסדים בתחום הדיור, אפילו לא בטווח הקצר. ובלי אשראי ליזמי הנדל"ן ולרוכשי דירות, כחלון יכול לשכוח מפתיחת צוואר הבקבוק בענף.

ומי שחושב שהבנקים לא חושבים בכלל בכיוון, מה להם ולכוחניות, עוד לא מבין עד הכמה הם חזקים. עד כמה הם מוטרדים מהגזירות החדשות ונערכים לקראתם - במגננה ובמתקפה. מי שחושב שמנכ"לית בנק לאומי יכולה להסתפק בשכר של 2.5 מיליון שקל, לא מבין שהיא באמת ובתמים הרגישה ענייה גם עם משכורת של 8 מיליון שקל. ככה זה כשהאנשים שהיא מממנת ופוגשת מדי יום גורפים שכר ודיבידנדים גבוהים פי עשרה.

לא מן הנמנע שרקפת וחבריה בסה"כ בונים כעת מאזן אימה חדש. מבחינת הבנקים, כאשר כחלון יגלה שהמאבק בבנקים גובה ממנו מחיר יקר גם בטיפול במשבר הדיור (חבר הכנסת אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, כבר אמר ביום חמישי כי הוא "מקווה שאין מניעים נסתרים מאחורי ההחלטה של הבנקים"), הוא ייאלץ להתפשר במאבק מולם.