שטרום: "התחרות יודעת לאזן את השוק יותר טוב מפקידים"

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר ומי שעומד כיום בראש הוועדה לרפורמה בשוק הבנקאות, עו"ד דרור שטרום, סבור שדינו של המיזוג בין סלקום לגולן טלקום להיפסל, ונכון נוהגת הרשות שאכן מכוונת לכך.

"אני חושב שזה מיזוג שבהחלט מעורר בעיות קשות, ולפי כל המונחים המקצועיים מדובר במיזוג שעשוי להתברר כמסוכן מאוד לגורל התחרות. חייבות להיות אילו שהן נסיבות מאוד חריגות, מאוד נדירות כדי לאשר מיזוג כזה", אומר שטרום בשיחה עם "גלובס".

- אם אתה מסתכל על מצב הענף, רואים ירידה באיכות הרשתות. האם זה משהו שלדעתך הרשות צריכה לשקול כנגד ההתנגדות למיזוג או שזה לא רלוונטי?

"רשות ההגבלים מטבע הדברים מתמקדת קודם כול בהשפעה על המחיר שהצרכן ישלם. זה הפרמטר המרכזי שבו הרשות עוסקת, וכמובן יש כאלה שחושבים שאם חברות צריכות להשקיע איזושהי השקעה אז הן זכאיות לקבל מחיר גבוה יותר עבור הדבר הזה, אבל כבר עשינו את הטעות הזאת בעבר, במשרדי הממשלה עשו בעבר את הטעות הזאת ואסור לחזור עליה. פקידים בממשלה לא צריכים להנדס את השוק ולקבוע מחיר על פי רמת ההשקעות הנדרשת.

"בשוק תחרותי אמיתי, חברות יודעות גם להשקיע וגם לבדל את עצמן ע"י התוצר של ההשקעה. כלומר, אם הרשת של חברה מסוימת טובה יותר, אז לקוחות שהם רגישי איכות יעדיפו להיות ברשת טובה יותר ולא ברשת שמתנתקת כל הזמן והשירות שלה הוא זוועה. ואם לעומת זאת אין רגישות מצד הצרכנים, ולא כל כך אכפת להם אם הרשת טיפה מתנתקת, אז כנראה זה לא שווה את הפיצוי מבחינת מחיר גבוה יותר. בסופו של דבר, השוק התחרותי יודע לפזר את זה קצת יותר טוב מאשר פקידים שמהנדסים את התחרות בממשלה".

- יש לך דוגמאות למקרים כאלה בעבר?

"בוא נדבר קצת על ההיסטוריה. יש כמה דוגמאות פיקנטיות שאפשר לתת בהקשר הזה, למשל בזק שאיימה בעבר שאם לא ייתנו לה משטר רגולטורי כמו שהיא רוצה, לפני עשר שנים נדמה לי, אז היא לא תיכנס להשקעות בתשתית כזאת או אחרת. ראינו שהדברים האלה לרוב מתבררים כאיומי סרק. אם נכון לחברה להשקיע בטכנולוגיה חדשה או בפלטפורמה חדשה, היא תשקיע, מה גם שאנחנו לא נמצאים בעולם שבו החברות האלה הן על סף פשיטת רגל. זה לא המצב, המספרים מדברים בעד עצמם. יש רווחים שהם אולי לא כמו בתקופת הזוהר של החברות, כשהן היו בבידוד תחרותי מושלם, אבל הם עדיין רווחים יפים בקנה מידה משקי".

- בהקשר הזה, כשאתה שומע את האיומים של גולן שהוא הולך לקריסה, האם זה משהו שהרשות צריכה לחשוב עליו לפני שהיא מחליטה?

"יש דוקטרינה מוגדרת מאוד, שקוראים לה דוקטרינת החברה הכושלת, ורשויות בכל העולם יכולות להתחשב בה. בהנחה שקריסה כזאת היא ודאית - ואני לא בטוח שהיא באמת ודאית כל כך כמו שמציגים אותה - עולה השאלה מי יהיה הקונה שירכוש את גולן טלקום והוא הכי פחות רע לתחרות. כלומר, יכול להיות שמי שיקנה את החברה הוא אחד הגורמים שהם או MVNO או גורם צעיר יחסית בשוק כמו הוט מובייל, ואז ייתכן שרכישה כזאת תפגע בתחרות באופן פחות דרמטי והיא אינה חזרה לשיווי המשקל הישן שבו היו שלוש קבוצות גדולות - שיווי משקל שהוא לא תחרותי בעליל".

דין אירופה לא כדין ישראל

הנתונים באירופה, מעידים על כך שאין הרבה מדינות עם חמישה מפעילים. ברוב המדינות ירדו מחמישה לארבעה, וגם אם הייתה איזושהי עליית מחירים היא הייתה מינורית. זה משהו שהרשות צריכה להתחשב בו?

"לא, לא צריך ללכת לקיצוניות. מספר מפעילים במדינה יכול בהחלט להיות אינדיקציה לתנאי תחרות, ובתנאי שאותה מדינה דומה בתנאיה למדינת ישראל. אני לא בטוח שנכון להקיש ממדינות בגוש האירופי על ישראל. הגוש האירופי מתנהל ככלכלה אחת גדולה וחלק גדול מחברות הסלולר שם פועלות בכמה וכמה מדינות, ולכן רמת האיום התחרותי היא הרבה יותר גבוהה. ישראל היא כלכלת אי ואין פה חברות רב-לאומיות שמושקעות, וגם כנראה לא ייכנסו כאלה בעקבות הצטמצמות השוק. אני חושב שצריך להסתכל כאן על שאלה פשוטה מאוד - האם בכלל לחברה כמו גולן טלקום הייתה תוחלת קיומית, בהנחה שהיא הייתה עומדת בהתחייבויותיה ומשקיעה את מה שהיא הייתה צריכה. אם כן, התשובה היא שיש מקום לרכישה מחדש שלה ע"י גורם אחר. ואם לא, אז יכול להיות שצריך לשנות את תנאי הרגולציה כדי שהיא תוכל להתקיים".

- או במחיר אחר?

"נכון, יכול מאוד להיות שהמחיר התחרותי הוא לא מחיר חדירה כמו שגולן טלקום הציגה אותו, אלא מחיר מעט גבוה יותר, שעדיין מהווה הוזלה ניכרת מרמות המחירים שהיינו מורגלים בהן בתקופת הטריאופול של חברות הסלולר".

- אתה חושב שהמדינה הייתה צריכה להקל בנושא של איחוד הרשתות כדי להשאיר את גולן בשוק או שמשרד התקשורת צודק בהתעקשותו לקיים תנאים שווים לכולם ולא להתפשר?

"תשמע, בדרך כלל השאלה היא מה הערך שהציבור מקבל מההתעקשות. הרבה פעמים יש התעקשות רגולטורית מוצדקת, אבל פעמים רבות, אולי אפילו יותר פעמים, מקור ההתעקשות הוא באיזה סוג של התבצרות. קשה לי להתרשם ולהבין מה בדיוק הציבור היה מפסיד מאיחוד רשתות, אבל יכול להיות שמשרד התקשורת יודע משהו שאני לא יודע".

- המשרד קבע מדיניות, אמר שיש תנאים לאיחוד רשתות ואנחנו רוצים שגולן, כמו הוט מובייל, תשקיע בהחזקה של 50% מהרשת. הוט מובייל עשתה את זה עם פרטנר וקיבלה את האישור של המשרד, גולן בא עם הסכם נחות וביקש את האישור, והמשרד אמר 'לא. אתה צריך לעמוד במה שקבענו. אנחנו לא נחרוג בשבילך'.

"זאת אומרת, אין פה איזה ערך לציבור, למשל שהציבור יקבל רשת איכותית יותר אם הוא יקים בעצמו".

- אתה חושב שכל עוד השוק מסוגל להכיל חמישה מפעילים הוא אכן צריך להכיל חמישה מפעילים?

"כן, אני חושב גם שהדינמיקה שנוצרה כתוצאה מכך שגולן טלקום והוט מובייל נכנסו, שני מתחרים שהם שונים זה מזה, היא חשובה בהיבט של מבנה השוק, וזאת הנקודה אולי היחידה שחשוב להדגיש. הוט מובייל שייכת לקבוצת תקשורת גדולה, ולכן שיווי המשקל שחל בינה לבין קבוצות התקשורת האחרות הוא שיווי משקל רב-ממדי. יש להם ממשקים גם בתחומי הטלוויזיה, גם בתחומי התקשורת, גם בתחומי האינטרנט, גם בתחומים אחרים וצריך לזכור שממשק רב-תחומי מייצר הרבה פעמים סוג של שיווי משקל אוליגופולי פחות תחרותי. החשיבות של גולן טלקום היא דווקא בכך שהוא 'מונוליינר', כלומר יש לו דבר אחד - סלולר. לזה הוא הקדיש את מרב המאמצים שלו בחדירה ועם זה הוא חדר ולכן הוא גם יוצר אימפקט תחרותי חזק במיוחד. חשוב מאוד שיישאר שחקן כזה באופי שלו, גם אם המחיר יהיה טיפה יותר גבוה".