רמה"ש: הוועדה המקומית מסרבת לפצות על ירידת ערך

למעלה מעשור מאז הוגשה תביעה לירידת ערך ברמת השרון החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב כי מגישי התביעה, בעלי נכסים הגובלים בפרויקט בנייה רוויה שנבנה בצפון מערב העיר, זכאים לפיצוי. מדובר בפרויקט שבנתה חברת שערי רמת השרון עוד בתחילת שנות ה-2000, שגבל בבתים פרטיים. תושבי הבתים הפרטיים טענו לירידת ערך נכסיהם והגישו תביעה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

אחרי התנהלות משפטית ארוכת שנים, שהחלה עוד בשנת 2002, קבע כעת בית המשפט כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת השרון וחברת שערי רמת השרון שבנתה את הפרויקט, יצטרכו לשלם את הפיצוי על ירידת הערך בסך כ-10 מיליון שקל ל-35 התובעים.

הבעיה היא שהוועדה המקומית אינה מסכימה לקבל את פסק הדין, וטוענת שהקבלן צריך לשלם. הקבלן, מצדו, אומר שכבר אכלס את הפרויקט לפני שנים ארוכות וכעת שוקל את צעדיו.

סיטואציה זו מעלה את השאלה מי אחראי לתשלום פיצוי עקב ירידת ערך, והאם החובה אינה מוטלת לפתח מי שאישר את התוכנית.

"אין מי שישלם"

"אחרי של שנים התנהלות בוועדות ערר ובבתי משפט, הגענו למצב שיש פסק דין - אבל אין לנו תשלום. העירייה נתנה לקבלן לבנות בניינים במאות מיליונים אבל לא לקחו ממנו ערבות, ואין היום מי שישלם", כך מסביר עו"ד גיל צבע, שביחד עם עו"ד יצחק קירה ועו"ד משה אשכנזי ממשרד יצחק קירה צבע ושות' ייצגו את התובעים.

"ניתן פסק דין, ואין מחלוקת שהתובעים צריכים לקבל פיצוי על ירידת הערך. אלה אנשים עם וילות שעשרה מטרים מהגדר שלהם יש בניין, או בור של 40 מטר עם חניון.

"יש נוהל שהשתרש בשנים האחרונות והוא פסול - שהרשות המקומית מקבלת כתב שיפוי מהקבלן. כלומר שהקבלן ישפה את הועדה על כל תשלום ב-197. אבל הרשות המקומית היא האחראית. להבנתי, הורידו לקבלן את הסכום שעשוי להיות פיצוי מהיטלי השבחה, אבל העירייה לא לקחה ביטחונות. המשמעות היא שיש לעירייה כתב שיפוי שלא שווה כלום.

"זו חברה שלא ראינו אף פעם, רק את עורכי הדין שלה. ניסיונות לחפש את הבעלים או המשרדים נכשלו. בכל ההליכים המשפטיים הייתי מדבר רק עם עורכי הדין ועכשיו גם הם לא מייצגים אותם. בשורה התחתונה, העירייה צריכה לשלם את הכסף והם מסרבים, הם אומרים שצריך לקבל את הכסף מהקבלן. אבל החוק אומר שאם אושרה תוכנית ונקבע שלתובעים מגיע פיצוי, הוועדה תשלם. נקודה".

"סיטואציה מבזה"

לאחר שהעירייה סירבה לשלם את הפיצוי, פנו התובעים לשופטת שנתנה את פסק הדין, מיכל אגמון גונן, כדי שתבהיר את פסק הדין. בעקבות הפנייה הבהירה השופטת את הנושא וכתבה: "עם מתן פסק הדין סברתי כי אין מחלוקת בין המשיבות (שערי רמת השרון והועדה המקומית א"ח) לעניין תשלום הפיצוי. עם זאת, כיוון שיש מחלוקת כאמור, אכן נראה כי פסק הדין אינו ברור בנקודה זו. לאור האמור ישאו המשיבות בחבות בפיצוי יחד ולחוד, ויערכו התחשבנויות בניהן ככל שיידרש". "פנינו לשופטת להבהרה", מסביר עו"ד צבע, "והיא אמרה שלא העלתה בדעתה שיש מחלוקת מי משלם. היא קבעה שהחוב ישולם ביחד או לחוד. הם חייבים לשלם. אנחנו נמצאים בסיטואציה מבזה שבה המדינה יש לה חוב לשלם והיא לא משלמת. הם טוענים שיערערו לעיון ועיכוב ביצוע על זה ששופטת המחוזית לא יכלה לתקן את פסק הדין. מבזבזים את כספי הציבור בלמשוך זמן ולטרטר את התובעים".

מעיריית רמת השרון נמסר בתגובה כי: " פסק הדין חייב את הקבלן בפיצוי על פי סעיף 197. לאחר מכן הוגשה בקשה לתיקון פסק דין, שיחייב גם את הוועדה המקומית, דבר שאושר במסגרת פסק דין משלים. הוועדה סבורה כי חובת הפיצוי חלה על הקבלן בלבד ועל כן שוקלת הוועדה להגיש ערעור על פסק הדין ועיכוב ביצוע".

מיכאל רודניצקי, אחד מבעלי חברת שערי רמת השרון, השיב בתגובה לפניית "גלובס" בנושא כי: "אנחנו נלחמנו 14 שנה בבתי משפט על הנושא והפסדנו. אנחנו לא יודעים מה הצעד הבא. היועצים המשפטיים שלנו דנים בנושא עכשיו ואנחנו שוקלים את המשך צעדינו".