האוצר התקפל: תשלומי דמי הנסיעה לעובדי המדינה לא יופחתו

דמי הנסיעות לעובדים לא יופחתו על אף ההוזלה במחירי התחבורה הציבורית, כך הוחלט במסגרת ההבנות החדשות שהושגו בין ההסתדרות לבין משרד האוצר. ההסכמות התקבלו ביממה האחרונה לאחר הידברות אינטנסיבית ופגישה שקיימו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי ויו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר דוד עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד.

נזכיר כי כוונת האוצר לקצץ בהחזרי הנסיעות בעקבות הרפורמה החדשה בתחבורה הציבורית נתקלה בהתנגדות מצד ההסתדרות, לנוכח העובדה כי המהלך פוגע בעובדים מאזורי הפריפריה שהתחבורה הציבורית בסביבתם אינה יעילה או לא נגישה כלל. נהוג כי עובדים אלו, אשר נאלצים להשתמש ברכבם הפרטי, מקבלים את הוצאות הנסיעה במסגרת הסדרים שונים המבוססים על עלות הנסיעה בתחבורה הציבורית.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך הבוקר (ג') על ההבנות שהושגו ואמר: "הצלחנו לתקן את העיוות אשר פגע בעובדים רבים, בייחוד מאזורי הפריפריה. ההסכמות החדשות הן ביטוי לחשיבה חברתית ואני מודה לשר האוצר משה כחלון ולמנכ"ל המשרד שי באב"ד על כך שנעתרו לבקשת ההסתדרות וסייעו למנוע את הגזרה".

מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית הוזלו בתחילת 2016 בעקבות רפורמה שיזם שרי האוצר והתחבורה משה כחלון וישראל כ"ץ. בעקבות הרפורמה הוזלו עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית בעשרות אחוזים, ולראשונה התאפשר לנוסעים לרכוש כרטיס שמאפשר מספר נסיעות בלתי מוגבל במשך שעה וחצי. ב-1 בפברואר הוזלו מחירי הנסיעה פעם נוספת בשיעור אחיד של כ-14%, השווה לרכיב המע"מ במחיר הנסיעה - זאת כפשרה בין האוצר למנהיג ש"ס, אריה דרעי, שדרש להעניק פטור ממע"מ לנסיעה בתחבורה הציבורית.

משרד האוצר חוסך

לפי נתוני משרד האוצר, עלות הפחתת מחירי התחבורה הציבורית בגובה רכיב המע"מ עלתה לקופת המדינה 700 מיליון שקל לשנה, אך בהסתדרות טוענים שלא הוצגה התמונה המלאה. "לאוצר היה נוח להוזיל את התחבורה הציבורית בפריפריה כי במילא לא משתמשים בה", אמר ל"גלובס" גורם המקורב להסתדרות. בנוסף, מתברר כי האוצר ומעסיקים ציבוריים חסכו בעקבות ההוזלה כסף רב, ששולם כתוספות שכר לשכירים. לטענת ההסתדרות מדובר בסכום של 45-48 מיליון שקל לשנה.

בהסתדרות מסכימים כי עובדים המגיעים למקומות עבודתם בתחבורה ציבורית אינם זכאים לפיצוי בגין ההוזלות, אך לטענתם הפחתת דמי הנסיעה פוגעת בשכרם של עובדים שאינם נוסעים בתחבורה ציבורית מסיבות שונות המקובלות על המעסיקים, אך מקבלים את הוצאות הנסיעה שלהם ברכבם הפרטי בהסדרים המבוססים על עלות נסיעה בתחבורה הציבורית.

בשיחה עם "גלובס" הציג יעקובי שתי דוגמאות: עובדת בבית החולים שיבא המתגוררת במושב פדייה זוכה לשירותי תחבורה ציבורית חלקיים ביותר, שמאלצים אותה לבזבז מדי יום ארבע שעות על נסיעה באוטובוס למקום העבודה ובחזרה. משום כך, הגיעה העובדת להסדר עם בית החולים שלפיו תגיע ברכבה הפרטי ותקבל מבית החולים תשלום חודשי עבור שימוש בתחבורה הציבורית בגובה עלות הנסיעות בתחבורה הציבורית, שעמדה לפני ההוזלות על 50 שקל ליום עבודה שהם כ-1,100 שקלים בחודש.

2,600 ק"מ בחודש

כתוצאה מהרפורמה והמעבר לנסיעה באשכולות, ירדה עלות הנסיעה החודשית מפדייה לשיבא ל-299 שקלים בחודש ומשום כך טוענת ההסתדרות, כי העובדת מפסידה למעשה 800 שקל לחודש.

דוגמה נוספת היא של עובד שגר בתל אביב ועובד בירושלים. העובד נוסע 120 קילומטר בכל יום במשך 22 יום בחודש, כ-2,600 ק"מ בסך הכול.

העובד זכאי לתוספת אחזקת רכב, הכוללת הוצאות רישוי והחזר הוצאות על קילומטראז', אך המרחק מוגבל ל-750 ק"מ בלבד ומשום כך נקבע כי העובד יקבל פיצוי על הפרש המרחק בגובה החלק היחסי של עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית - גם עובד זה מפסיד לטענת ההסתדרות מאות שקלים בחודש כתוצאה מהוזלת תעריפי הנסיעה.