בנצי ליברמן התפטר מתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל

כפי שפורסם ב"גלובס" ב-13.3.16 - בנצי ליברמן, המחזיק באופן פורמלי בתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הודיע לשר האוצר משה כחלון, הממונה על רמ"י, כי החליט לוותר על המשך כהונתו כמנהל רשות מקרקעי ישראל בפרק הזמן הקצר שנותר לו עד סיום הקדנציה בספטמבר 2016. זאת, לדבריו, למרות שתיק החקירה הפלילי בעניינו נסגר ללא כתב אישום פלילי, אלא הועבר לתובענה משמעתית בבית הדין של עובדי המדינה.

על-פי ההודעה, השר משה כחלון בירך את ליברמן על סגירת התיק נגדו והודה לו על תרומתו הרבה לכלכלת ישראל ולמאמץ הממשלתי בהתמודדות עם משבר הדיור. ליברמן הודה לשר כחלון על האמון שנתן בו ועל שאיפשר לו את הזמן שנדרש להוכיח את חפותו ולהוציא את צדקתו לאור. ליברמן הודה על הזכות שהייתה לו להוביל את רשות מקרקעי ישראל בהליך הרפורמה ולהגיע לשווקי שיא באמצעות הסכמי-הגג שיזם.

בתחילת 2015 נפתחה נגד ליברמן חקירה פלילית, במסגרתה נבדק גם החשד למירמה ולהפרת אמונים בהקשר ליחסיו עם חברו ושותפו העסקי בעבר, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל - פרשיות שחלקן נחשפו ב"גלובס" - העיקרית שבהן קשורה לפרויקט "אלישיב" בלוד של חברת קרדן נדל"ן, חברה שליברמן היה יועץ שלה כעורך דין פרטי, ולנגנטל היה בעל עניין בפרויקט זה.

על-פי חוזה החכירה בפרויקט, קרדן הייתה זקוקה לאישור רמ"י כדי למכור קרקעות באותו פרויקט. לנגנטל פנה לליברמן כדי שיגרום לכך שרמ"י תאשר את בקשת קרדן, וליברמן פעל על-מנת להיענות לבקשה, למרות שהיה מנוע מלעסוק בעניינים הקשורים לקרדן ובעניינים הקשורים ללנגנטל.

למרות החקירה הפלילית שנוהלה נגד ליברמן, נמנע אורי אריאל, השר שהיה הממונה על רמ"י כשפרצה הפרשה, מלפטר או להשעות אותו, והוא המשיך להחזיק בתפקיד כשנה עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה. המצב יצר בעיות במינויים הקבועים בשדרת הניהול של רמ"י. ליברמן סירב להתפטר ו"איים" בכך שהוא יזוכה בהליך המשפטי נגדו ואז יחזור לתפקיד מנכ"ל רמ"י.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד דן אלדר והממונה על התיק יוחאי בן שמואל, הסכימו להעביר את התיק להליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנציבות שירות המדינה, אולם באופן חריג המחלקה הפלילית היא שמייצגת את המדינה, ולא אנשי נש"מ. לאחרונה, בעקבות עדויותיהם של מנהל רמ"י בפועל, עדיאל שמרון, ושל היועץ המשפטי של רמ"י, יעקב קוינט, התחדשו המגעים על הסדר לסיום הפרשה.

גורם ממשלתי אמר ל"גלובס" כי התפטרות תזכה את בנצי ליברמן בגישה מקלה הן בתחום דרישות הצינון והן בעמדת התביעה כלפיו בהליך המשמעתי.

מצד משרד האוצר וצוות השר משה כחלון, וכן מצד פרקליטות המדינה, קיימת נכונות לבוא לקראת ליברמן אם יחליט להתפטר, וכפי שהוצע, למשל, להכיר לו בתקופה שמתחילת 2015 ככזו הנחשבת לתקופת צינון במסגרת חובות הצינון שיחולו עליו. במקביל, אם יתפטר ליברמן, הועלתה אפשרות שיזכה לשכר בתקופת הסתגלות, אם כי שליש מהכסף יוקפא כערובה לתשלום קנסות או הוצאות שיושתו עליו על-ידי אב בית הדין המשמעתי אורי כהן. התפטרות של ליברמן תביא גם לגישה מקלה יותר של התביעה כלפיו בהליך המשפטי.

למרות החקירה הפלילית שנוהלה נגד ליברמן, נמנע אורי אריאל, השר שהיה הממונה על רמ"י כשפרצה הפרשה, מלפטר או להשעות אותו, והוא המשיך להחזיק בתפקיד כשנה עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה. המצב יצר בעיות במינויים הקבועים בשדרת הניהול של רמ"י. ליברמן סירב להתפטר ו"איים" בכך שהוא יזוכה בהליך המשפטי נגדו ואז יחזור לתפקיד מנכ"ל רמ"י.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד דן אלדר והממונה על התיק יוחאי בן שמואל, הסכימו להעביר את התיק להליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנציבות שירות המדינה, אולם באופן חריג המחלקה הפלילית היא שמייצגת את המדינה, ולא אנשי נש"מ. לאחרונה, בעקבות עדויותיהם של מנהל רמ"י בפועל, עדיאל שמרון, ושל היועץ המשפטי של רמ"י, עו"ד יעקב קוינט, התחדשו המגעים על הסדר לסיום הפרשה.

שמרון, שהיה מנהל מחוז מרכז, העיד באמצע פברואר בבית הדין למשמעת כי ליברמן פנה אליו ולחץ לזרז את הטיפול ולאשר את העברת הזכויות לחברת קרדן. שמרון, שלא היה מודע לקשרים המיוחדים סביב עסקה זו, דיווח למחלקת עסקאות במחוז על הבקשה של ליברמן. בעדותו נחשף מסמך של של מנהלת במחלקת עסקאות, מיטרה יעקב, ובו נכתס כי מתבקש בתיק זה "טיפול בהול".

עו"ד קוינט העיד בתחילת מרץ בבית הדין המשמעתי, ועיקרי עדותו פורסמו ביום שלישי ב"גלובס". לדבריו, אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד מנהל רמ"י, לנגנטל הפך לסוג של מאכער בכיר במספר פרשיות, כולל בריכות המלח של אריסון-דנקנר. לדברי קוינט, ליברמן הפר באופן בוטה את הסדר ניגוד העניינים עליו חתם טרם כניסתו לתפקיד, בכך שלחץ על קיום ישיבות מיוחדות עם קרדן נדל"ן והמליץ להיענות לבקשה לאפשר לה מכירת זכויות בקרקעות פרויקט אלישיב, שבה היה ללנגנטל אינטרס אישי כספי.

כעת צפוי, שיתבצע מהלך לעיגון מעמדו של עדיאל שמרון כמנכ"ל קבוע לרמ"י.