פרשת ענבל אור: פעולות פשוטות שימנעו מכם הפסדים

נתחיל דווקא מהסוף. הלקח מסיפור ענבל אור הוא אחד ויחיד. כל איש או אישה, זוג צעיר או משקיע ממולח, חייב להבין בדיוק לאן הוא נכנס שהוא מחליט להצטרך למנגנון של קבוצות הרכישה.

הסיפור של ענבל אור ואור סיטי נדל"ן עדיין לא נגמר, וכמעט כל יום אנחנו רואים עוד טוויסט בעלילה וטענות שונות ומשונות לגבי מעבר כספים ממקום אחד לשני וקרקעות שנרכשו או לא נרכשו. דבר אחד ניתן לקבוע כבר מעכשיו: יש כנראה לא מעט אנשים שבשבילם רכישת זכות בדירה כנראה לא מצריכה ערבויות מספקות מצד המשווק או שכירת שירותי עורך דין מתחום הנדל"ן, שילווה את העסקה.

קבוצות הרכישה פרחו כאן בשנים האחרונות. העלייה במחיר הדירות מאז 2008 הובילה יותר ויותר אנשים לחפש את הדרך לחסוך במחיר, וההצעות של קבוצות הרכישה תמיד קרצו לרוכשים. גם ההסבר הפשטני של הקבוצות, העובדה שאין יזם בתמונה ויש חיסכון בעלויות שיווק ורווח יזמי, הובילו לא מעט אנשים להאמין בשיטה, מבלי להבין עד הסוף שהמחיר ההתחלתי אף פעם לא המחיר הסופי ושרכישת זכות בקרקע הופכת גם הייטקיסט, גננת או נהג מונית ליזם נדל"ן.

קל נורא להתפתות לפרסומים וגם לסיסמאות של אנשי שיווק בקבוצות הרכישה. אבל, רגע לפני שחותמים על הצ'ק של מאות אלפי שקלים צריכים גם הרוכשים לעשות את שיעורי הבית שלהם; לבדוק שתמורת התשלום הם מקבלים הערת אזהרה במידת האפשר, או שהכספים עוברים לחשבון נאמנות המפוקח ומנוהל על ידי גורם שלישי.

אם בשוק החופשי כשאדם רוכש דירה מקבלן או גם דירת יד שנייה הוא מסתייע בעורך דין משלו לניסוח החוזה ומוודא כי הערת אזהרה נרשמה על שמו, אותו הדבר צריך להיות גם בכניסה לקבוצת רכישה. מדובר בתנאי סף שלא רק הרוכשים צריכים להתעקש עליהם, אלא גם עורכי הדין של הקבוצות שלמעשה אחראים לא פחות כלפי חברי הקבוצה.

בעקבות מקרה ענבל אור, אנחנו צפויים לראות עכשיו מבול של הצעות חוק והצעות שונות ומשונות להטיל רגולציה על הקבוצות ולמנוע ממקרה דומה לקרות שוב. חלק גדול מההצעות הללו יהיו פופוליסטיות, וחלק ניכר מהן לא יתקדמו לחקיקה. אבל, בכל מקרה, גם לפני מקרה ענבל אור ובטח גם אחרי, כל מי שחושב להיכנס לקבוצת רכישה חייב קודם כל להבין לאן הוא נכנס, להסתייע בבעלי מקצוע ולדאוג שכסף שמשולם על זכות כל שהיא, לא ייעלם באיזה בור שחור.