בחודש האחרון התחזק השקל ביותר מ-4% מול הדולר מהרמה של 3.91 שקלים ל-3.76 שקלים כעת, ומול האירו לעומת זאת נסחר כמעט ללא שינוי, סביב הרמה של 4.3 שקלים. נציין כי ביממה האחרונה נחלש הדולר גם בשוק המט"ח העולמי, וזאת על רקע עליות השערים בבורסות והתאוששות מחירי הנפט, אשר הגבירו את אהבת הסיכון בשוק והחלישו את הדולר על חשבון מטבעות הסחורות והמטבעות בעלי התשואה הגבוהה יותר. זהו היום השישי ברציפות להיחלשות הדולר מול השקל.
FXCM ישראל כותבים בסקירתם כי "בחינה מחודשת של רמת 3.75 תעמיד למבחן את נכונותו של בנק ישראל להתערב במסחר". הם מסבירים את זה על-ידי הלחץ הנמשך על הדולר-שקל מצד הספקולנטים. לדברי האנליסטים של FXCM, הספקולנטים ירצו "לאתגר שוב את רמת השפל באזור 3.75, כאמור הרמה שבה התערב לא מכבר בנק ישראל בניסיון לבלום את התיסוף החד בשקל. במקרה שבנק ישראל יעמוד מנגד ויבחר לא להתערב, הדבר עשוי לדרבן את השורטיסטים לשבור את הרמה הזו ולהאיץ את הירידה של הצמד לרמות שפל חדשות".
ואכן בנק ישראל מתערב באופן מאסיבי במסחר במט"ח. רק בחודש מארס נקנו 700 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון נרכשו על-פי תכנית הרכישות שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין. ולא רק בנק ישראל מתערב - נזכיר כי בשבוע שעבר משרד האוצר ביצע עסקאות גידור ורכש כמעט מיליארד דולר, יותר ממה שבנק ישראל רוכש בחודש.
רוני גיטלין, מנהל דסק מסחר של חדר עסקאות מט"ח בבנק לאומי, אינו מופתע מהתופעה. לדבריו, הסיפור של הדולר-שקל הוא פשוט עניין של היצע וביקוש.
"בעצם, הסיפור העיקרי כאן הוא עודף בחשבון השוטף של ישראל שהולך וגדל משנה לשנה. ב-2013 העודף בחשבון השוטף הסתכם בכ-8 מיליארד דולר, ב-2014 כ-11 מיליארד דולר ובשנת 2015 כמעט 14 מיליארד דולר. כנגד זה, בשנה שעברה בנק ישראל קנה 8.5 מיליארד דולר, מה שמשאיר אותנו עם יותר מ-5 מיליארד דולר עודפים שמומרים לשקלים וגורמים לתיסוף השקל", כך גיטלין.
- אולי שיטת בנק ישראל היא לא יעילה מספיק?
"אני לא חושב שזה עניין של שיטה, אלא יותר עניין של כמות. כמו שאמרתי, העודף בחשבון השוטף שלנו הוא עצום, וכדי לאזן את זה בנק ישראל צריך לקנות בסכום של העודף בחשבון השוטף. כל עוד זה לא יקרה, השקל ימשיך להתחזק. השיטות האחרות שראינו כמו הורדת הריבית, הגדלת המיסוי על השקעות זרות - זה לא עובד. ובסך-הכול יש לנו צרות של עשירים, לא היינו רוצים להתחלף עם מדינות כמו רוסיה או טורקיה שחוות פיחות עצום במטבע שלהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
