"הדיון הציבורי בשוק הסלולר בישראל סביב שאלת המיזוג עוסק בשאלה הלא הנכונה. אנו מסתכלים על העבר במקום על העתיד. מהפכת המחירים הושלמה בהצלחה, כעת צריך לגבש חזון לשוק הסלולר לשנת 2020, ולקבוע מדיניות שתביא אותנו לשם. הביקורת שלי היא שבמקום לגבש מדיניות שתצעיד אותנו קדימה הרגולטורים מנסים להחזיר את הגלגל אחורה", כך אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף, BDO.
לדברי הרצוג צריך לנצל את ההזדמנות של הרצון למיזוג של סלקום וגולן, כדי להביא לשורה של שינויים בענף ולהבטיח את ההשקעות העתידיות שהוא חייב בהן. ללא השקעות אלה, הפיגור של ישראל בדור הרביעי יימשך גם לדור החמישי.
לדבריו "שוק הסלולר נמצא כיום במבוי סתום. המחירים בישראל הם מהנמוכים בעולם, אולם רמת ההשקעות בענף התדרדרה, ושיעור החדירה של רשת הדור הרביעי LTE הוא מהנמוכים בעולם. רמת ההשקעות בתשתית הסלולר בישראל בשנת 2015 הייתה 25 דולר למנוי בלבד. כדי להגיע לרמה הממוצעת ב-OECD צריך להגדיל את ההשקעות ב-70%, וכדי להגיע לרמה של המדינות המובילות צריך להכפיל את היקף ההשקעות".
"אני סבור שישראל של שנת 2020 צריכה לחזור להיות בעלת שוק תקשורת מהמתקדמים בעולם, הכולל טכנולוגיות חדשניות במחירים תחרותיים. תשתית מתקדמת הכרחית כדי שישראל תוכל לממש את היתרון היחסי שלה בתחומי הטכנולוגיה ולהגיע למעמד של מובילה בחזית הטכנולוגית של יישומי M2M (Machine to Machine) ויישומים בתחום ה - IOT (Internet of Things) . השילוב בין תשתיות מהמתקדמות בעולם, יחד עם אופיו של הצרכן הישראלי הנוטה להיות מאמץ מוקדם (early adopter) של טכנולוגיות חדשנות, והיזמות הישראלית, יכולים לסייע להחזיר לתחום ההיי-טק את מעמדו כמנוע צמיחה במשק. אבל לצורך כך נדרשת האצת ההשקעות בענף התקשורת".
הרצוג סוקר את ההיסטוריה ומציין כי בעשור הראשון של שנות ה-2000 הייתה ישראל מהמדינות המובילות בעולם בקדמת התשתית הסלולרית. היינו מובילים בעולם בחדירת טלפונים סלולריים בדור ה-1, הראשונים בעולם בהיקף דקות שיחה בדור השני, ובין המובילים בפריסת הדור השלישי. בדור הרביעי התדרדרנו לאחד המקומות האחרונים בעולם. זה נובע מירידה בהשקעות. ההשקעה למנוי בישראל כיום הינו פחות ממחצית ביחס לרמה שהייתה בשנת 2008. גם אם נראה לכאורה שכיום אין בעיית תשתית סלולרית בישראל, הרי שזו אשליה לטווח קצר בלבד. המהפכה הסלולרית נמצאת בעיצומה, וקצב הגידול בשימושים ובביקושים הוא גבוה מאוד. ישראל מפגרת כבר היום בפריסת תשתית הדור הרביעי, וללא הגדלה משמעותית של קצב ההשקעות בענף, לא נוכל להדביק את הפער הדיגיטלי ביחס למדינות המערב ולספק את הביקוש העתידי לשירותים מתקדמים".
"הניתוח שלנו מראה שהתרומה למשק של הובלה עולמית בתשתית סלולרית היא אדירה. מעבר לתרומה הישירה של השימושים הסלולריים, התשתית המתקדמת בישראל, שהייתה בעבר מהמובילות בעולם, יצרה כר פורה לפיתוחים טכנולוגיים, ולשימוש במדינת ישראל כאתר ניסוי עולמי לטכנולוגיות חדשות. התוצאה הייתה שורה של חברות טכנולוגיה חדשניות, שלא רק פיתחו טכנולוגיות חדשניות, אלא יישמו אותן הלכה למעשה בישראל כ - beta site עולמי, להוכחת היתכנות. ההצלחה של חברות אלו יצרה ערך משמעותי נוסף למשק הלאומי, בנוסף לתועלת הישירה מהשימוש בטכנולוגיות המתקדמות.
דוגמאות בולטות לכך הן חברות טכנולוגיה מתקדמת כמו Waze, Viber, Telmap, Moovit, Get taxi , שהגיעו לשווי מצרפי של מעל 3 מיליארד דולר, ומתבססות על רשתות סלולריות מתקדמות. ההצלחה של חברות אלו נובעת בין היתר מיכולתן להגיע לשיעור חדירה גבוה בשוק הישראלי, בהתבסס על תשתיות הסלולר המתקדמות . ההצלחה האדירה של Waze הישראלית, שנמכרה ביוני 2013 לגוגל תמורת כ-1 מיליארד דולר, נובעת בין היתר מהחדירה הגבוהה בשוק הישראלי. Waze לא הייתה יכולה להגיע להצלחה זו, אלמלא ישראל הייתה אחת מהמדינות הראשונות בעולם לאמץ את טכנולוגיית דור 3.5 שאפשרה הורדה מהירה של מפות למכשירי הסמרטפון".
"בטכנולוגית הדור הרביעי נראה שכבר איבדנו את הסיכוי להיות פורצי דרך. אבל עדיין לא מאוחר לעשות זאת ביישומי טכנולוגיות הדור ה-5. במהלך שנת 2016 צפויים להתחיל ניסויים ראשונים בעולם בטכנולוגיית הדור החמישי. הדור החמישי צפוי להביא לגידול ברוחב הפס ברמה של פי 10 ויותר. אך מעבר לכך, הדור ה-5 צפוי להביא לשיפור משמעותי בזמן התגובה. השיפור בזמן התגובה הינו קריטי במיוחד ליישומיי M2M (machine to machine) כדוגמת מערכות בטיחות לרכב, רכב אוטנומי וכו".
"המירוץ העולמי לפיתוח טכנולוגיית הדור החמישי נמצא בעיצומו. ארה"ב, דרום קוריאה ויפן כבר הכריזו על תוכניות להפעלת רשת דור 5 בשנת 2020. ישראל אפילו לא קרובה לכך. פריסה של רשת תשתית תקשורת לאומית מתקדמת צריכה להיות יעד לאומי מרכזי. צריך לקבל החלטה רגולטורית מחייבת כבר היום, לעודד ולתמרץ השקעה בטכנולוגיה עתידית, אחרת לא נצליח להיות שחקן מרכזי בשוק החדשנות הטכנולוגית העולמית של הדור ה-5 ."
מכאן עובר הרצוג להצעה לפתרונות: השוק הישראלי לא צפוי להישאר עם 5 מפעילים לאורך זמן, אין לכך תקדים בעולם. לדעתי, במקום להיכנס עכשיו לתהליך ארוך של חוסר ודאות והליכים משפטיים, נוצרה הזדמנות ייחודית להסדרה מחודשת של הענף בזכות היכולת לקביעת תנאים למיזוג. ישראל יכולה לחזור למעמד של מובילה עולמית בתשתית הסלולר, אולם זה לא יקרה לבד. מנקודת המבט של חברות הסלולר, לעיתים קיימת כדאיות לנסות לדחות את ההשקעה בטכנולוגיות מתקדמות, כדי למצות את החזר ההשקעות הקיימות. לכן, קיים פער בין הכדאיות למשק בהקדמת ההשקעה בטכנולוגיות חדישות לבין הכדאיות לחברות הסלולר. זו הסיבה שנדרשת הכוונה רגולטורית" .
"בקשת המיזוג של סלקום וגולן מהווה הזדמנות ייחודית לרגולטורים (משרד התקשורת, רשות ההגבלים, משרד רה"מ וכד'), לקבוע הסדרה מחודשת של הענף. לנצל את סמכות הרגולטורים להתנות תנאים במיזוג כדי להחזיר את ענף הסלולר בישראל לתוואי של השקעות וחדשנות יחד עם מחירים תחרותיים.
צריך להחזיר את התדרים של גולן למדינה, ולנצל אותם לטובת פינוי תדרים לדור החמישי. צריך לחייב את סלקום בהשלמת פריסת הדור השני תוך זמן קצר, וצריך לדרוש ממנה מחוייבות לפריסת הדור 5 עד שנת 2020."
"להערכתנו, מבחינת המשק הלאומי, ענף התקשורת והצרכנים קיימת עדיפות ברורה ליישום מתווה זה על פני האלטרנטיבה של קריסת גולן ללא יכולת מיידית להתוויה רגולטורית של התפתחות השוק. הרפורמה הביאה לפירות אדירים מבחינת הצרכן אולם הגיעה למיצוי. כעת הזמן לקחת את שוק התקשורת בישראל כמה צעדים קדימה, להאיץ את ההשקעות בענף ולהרחיב את התחרות לתחומים הנוספים בענף התקשורת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
