הפלסטינים לא מחכים ללוויתן: מעוניינים לרכוש גז מעזה

הפלסטינים מעוניינים לרכוש גז ממאגר עזה מארין ולא מלוויתן. ל"גלובס" נודע שהרשות הפלסטינית חתמה לפני כמה חודשים על מסמך עקרונות (LOI), שנשמר עד עתה בסוד ועדיין אינו מחייב, לרכישת גז טבעי ממאגר עזה מארין לטובת תחנת הכוח שתיבנה בג'נין. במסמך העקרונות, החליטו הצדדים להתחיל במשא ומתן. עד לפני שנה היו חתומות שותפות לוויתן על חוזה למכירת גז לתחנה, אך הוא בוטל. למרות שהתגלה לפני 16 שנה, נתקל פיתוח מאגר עזה מארין בקשיים.

אתמול נחשף ב"גלובס" שבימים האחרונים התקבל אישור בישראל, בהובלת משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, להקמת תחנת כוח בג'נין שתפעל על גז טבעי, וזאת בתום חמש שנים של בדיקת ההיבטים המדיניים במשרד ראש הממשלה ובדיקת ההיבטים המקצועיים במשרד האנרגיה. מדובר בתחנה שתספק 450 מגוואט לרשות הפלסטינית, והיא אחת מארבע תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי שמתכננת הרשות להקים ביהודה ושומרון.

עוד פורסם כי בחודשים הקרובים מתכננים היזמים הפלסטינים, קבוצת PPGC, לפרסם מכרז להקמת התחנה שההשקעה בה נאמדת בכ-600 מיליון דולר, וכי חברת החשמל מעוניינת לקחת חלק בתכנון ובתחזוקה של הפרויקט.

מאגר לוויתן היה אמור לספק את הגז לתחנה. כבר בינואר 2014 חתמה PPGC על חוזה מחייב לרכישת גז מהמאגר הישראלי, שבו התחייבה לרכוש כ-4.75 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי לתקופה של עד 20 שנה. שווי ההסכם נאמד אז ב-1.2 מיליארד דולר. אלא שבמארס 2015, בעקבות הודעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיוויד גילה, כי הוא חוזר בו מהצו המוסכם שאליו הגיע עם חברות הגז, ובעקבות הקיפאון ששרר מאז במשק האנרגיה בישראל, ביטלה PPGC את ההסכם.

בשותפות לוויתן ציפו שעם פתרון הסוגיות הרגולטוריות בישראל יחודש המשא ומתן בין הצדדים. תוכנית הפיתוח העדכנית של מאגר לוויתן, שהוצגה למשרד האנרגיה לפני כחודשיים, אף מבוססת על מכירת גז לתחנת הכוח בג'נין. בתוכנית מצוין שבשלב ראשון יספק המאגר 12 BCM של גז טבעי למשק הישראלי, לחברת החשמל הירדנית, למשק הפלסטיני ולשוק במצרים. 9 BCM נוספים מיועדים על פי תוכנית הפיתוח לייצוא למתקן ההנזלה של חברת "של" במצרים (שרכשה בינתיים את BG).

אלא שכעת מתברר שהפלסטינים אינם מחכים ללוויתן. ל"גלובס" נודע שלפני כמה חודשים חתמה PPGC על מסמך עקרונות בלתי מחייב (LOI), לניהול משא ומתן מול עזה מארין. הצדדים לא סיכמו עוד על כמויות גז ולוחות זמנים, אך התכנון הוא שעזה מארין יספק לתחנה כ-0.6 BCM בשנה של גז טבעי.

ב-PPGC מאמינים שפיתוח המאגר העזתי יהיה מהיר יותר מזה של לוויתן. זאת משום שהוא קרוב יותר לחוף, מצוי במים רדודים יותר מאלה של לוויתן, ומשום שהרגולציה ברשות הפלסטינית היא נוחה יותר מזו של ישראל. בחברה לא סבורים כי יחדשו את המגעים מול לוויתן. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי מאז החתימה על מסמך העקרונות מול עזה מארין, לא התקיים עדיין משא ומתן בין הצדדים על התנאים המסחריים.

למרות היתרון ההתחלתי האפשרי של עזה מארין ביחס ללוויתן, גם 16 שנה אחרי שהתגלה נתקל הפיתוח שלו בקשיים. עזה מארין הוא המאגר היחיד שהתגלה ברצועה, והוא נמצא במרחק של כ-35 קילומטר מהחוף. חברת BG (היום חברת "של") היא זו שגילתה אותו, והיא גם מחזיקה ב-60% ממנו ומפעילה אותו. על פי הערכה, המאגר מכיל 32 BCM של גז טבעי.

מאז גילוי המאגר, ניסתה בריטיש גז כמה פעמים לשווק את הגז לחברת החשמל, אך המגעים בנושא לא צלחו. ב-2013 המשיכה ישראל לנהל מגעים חשאיים עם החברה, שנועדו לבחון אפשרויות לפיתוח המאגר לטובת האוכלוסייה הפלסטינית. מגעים אלו לא הבשילו לכדי עסקה, שוב בגלל התנגדותן של ישראל ושל חברת החשמל, שהעדיפה לרכוש גז ישראלי.

קיוו לישועה

תושבי עזה קיוו שהישועה תגיע דווקא מכיוון ירדן. בינואר 2015 הודיע יו"ר ועדת האנרגיה הירדנית ג'מאל קמווה כי במקום לרכוש גז טבעי מישראל, כפי שסוכם במכתב הכוונות בין לוויתן לחברת החשמל הירדנית, תרכוש ירדן גז טבעי מעזה מארין. הירדנים הודיעו כי בכוונתם לייבא מהמאגר 1.5-1.8 BCM של גז בשנה. הצדדים טרם חתמו על עסקה מחייבת, והמאגר נשאר עדיין במעמקי הים.

כניסתה לתמונה של חברת "של" בינואר האחרון מרחיקה את פיתוח המאגר עוד יותר, משום שקשה להאמין שחברה בסדר גודל שלה תרצה להתעסק עם מאגר בגודל של עזה מארין, ומשום שלחברה יש ניגוד אינטרסים בפיתוח המאגר, מאחר שהיא מספקת בינתיים גז טבעי נוזלי לירדן.