הרצוג אינו דרעי

"נראה כי אין מנוס מחקירה באזהרה של יצחק הרצוג", כפי שהתפרסם היום (ג') בכלי התקשורת מטעם המשטרה. אנחנו עדיין לא יודעים למה אין מנוס - האם בגלל ראיות חזקות שהגיעו לידי החוקרים? אולי זו אכן הסיבה. אבל קשה שלא להתרשם שמדובר במקרה של דז'ה-וו. ברגע שהלכו על חקירה נגד השר ויו"ר ש"ס אריה דרעי, כבר כמעט אי-אפשר היה לפטור את יו"ר האופוזיציה בלא-כלום. זה מה שהולך במדינה החצויה בין ימין לשמאל, בין אשכנזים למזרחים.

קולניותו אומנותו

אם המשטרה הייתה מחליטה להימנע מחקירה נגד הרצוג, הייתה קמה צעקה גדולה של אפליה, מגזרית ופוליטית. רק מעטים היו בודקים אם להחלטה לגבי יו"ר המחנה הציוני יש הצדקה עניינית.

קיים בארץ ציבור גדול שלא רואה עצמו מחויב לעובדות ולמציאות. ציבור זה פועל בדרך-כלל פחות עם המוח, יותר מתוך הרגש והבטן, וזו לרוב מלאה. נציגיו של ציבור זה שולטים ברמה בבמות השונות העומדות לרשות כולם באינטרנט. חקירה לדרעי ולא להרצוג היא שמן על מדורת הציבור הזה, שקולניותו אומנותו.

פרשת זכות השתיקה

כמובן שיכול להיות שיש ממש בחשדות נגד הרצוג. מה גם שיש לו היסטוריה בתחום שימוש אסור בכספי תרומות למפלגות - עובדה שהיא בוודאי בעוכריו. בסיבוב הקודם, הרצוג נחשד בהקשר לכספי תרומות לעמותות אהוד ברק במסגרת הקמפיין של ברק לראשות הממשלה בשנת 1999, כאשר הרצוג נמנה עם הבכירים בלשכתו. באותה פעם יצא הרצוג מהעניין בעור שיניו, לא לפני שהעדיף להסתתר בחקירתו מאחורי זכות השתיקה. התנהלות זו כשלעצמה אינה ראויה, בוודאי לא לאיש ציבור שמעשיו חייבים להיות שקופים.

העננה שהתממשה

אני זוכר שכתבתי אז, בפרשת ברק, כי בסופו של יום עניין זכות השתיקה יחזור אל הרצוג כבומרנג, אם ימשיך לפעול כאיש ציבור. הוא המשיך, ואפילו שגשג עד לראשות העבודה והאופוזיציה. אני חושב שעכשיו זה חוזר אליו.

אולי יש בכך צדק מסוים, כי הרצוג היה צריך לשלם מחיר על שתיקתו ועל המעשים שבגינם שתק. הוא לא שילם אותו בזמן המעשה. גם לאחר מכן הדבר נסלח לו במפלגתו. אבל השתיקה הייתה תלויה מעליו כעננה כבדה, שגרמה לו להתייחס לעניין בצורה לא לגמרי ישרה. פעם אחת אמר בכנסת ש"היום היה נוהג אחרת". בפעם אחרת, בראיון עיתונאי, הוא הכחיש, בלי למצמץ, שבחר בזכות השתיקה. ועכשיו אותה עננה הופכת לאיום של ממש על הקריירה של הרצוג.

אבל - וזו הנקודה של מאמר זה - עם כל מה שהרצוג עשה או לא עשה, הוא לא דרעי. את זה צריך לזכור, גם אם התקשורת, משיקוליה "הסימטריים", תעשה הכול כדי לקשור בין השניים.