רנסאנס דיגיטלי: הסטארט-אפים שמשדרגים את עולם האמנות

לא מפתיע לגלות שב-2016 גם לאפיפיור יש אפליקציה, ודאי כשמדובר בפאפה כל-כך מעודכן וטרנדי כמו פרנציסקוס; אבל ב-patrum, האפליקציה לאייפון שהושקה לפני כמה חודשים, יש יותר מזה: היא מחזירה את הכנסייה הקתולית לתפקידה ההיסטורי כפטרונית אדירה של אמנות. חובבי אמנות יכולים לתרום - ידע, משאבים וכסף - כדי לסייע ברסטורציה של יצירות במוזיאונים של הוותיקן, ומשתמשים יכולים לצ'וטט עם חובבי אמנות אחרים, לדסקס רעיונות, לקבל או להעניק השראה יחד עם קהילה שלמה של אוהבי אמנות.

אפשר להניח שעבור הוותיקן, השקעה בטכנולוגיה שעוסקת באמנות היא הוצאה מתבקשת ואפשרית, אבל על פניו, הרעיון של סטארט-אפ שעוסק בתחום נישתי למדי כמו אמנות מעורר לא מעט ספקות. בכל זאת, בישראל לבדה הוקמו לאחרונה שישה סטארט-אפים ישראליים בתחום הזה.

"היום חלק מאוד גדול מהאמנות הוא להבין אותה, וטוב שיש סטארט-אפים שמנגישים אותה להמונים", אומרת גליה חזן-תירוש, מבעלי בית המכירות תירוש. "הפלטפורמות החדשות האלה יכולות לתרום הרבה להבנה של האמנות, ובעיקר להגיע למאגר מאוד גדול של עבודות ולהבין את ההקשרים שלהן".

הפצה | Niio: על כל מסך, בכל מקום

הנגשה היא מילת מפתח נוספת בכל הקשור למיזמי ההיי-טק באמנות, והחברה הישראלית Niio שמה לעצמה מטרה להביא את היצירות לכל מסך בעולם - בערך כמו מה שסאונד-קלאוד עשו למוזיקה.

החברה הוקמה לפני כשנתיים על-ידי איש ההיי-טק רוב אנדרס, 44, והמעצב אורן משה, 45, מתמחה בממשק משתמש ובתכנים דיגיטליים ומרצה ותיק בבצלאל (בין היתר, הקים את קורס העיצוב האינטראקטיבי במסלול ללימודי תקשורת חזותית).

"בעולם האמנות המסוגר, האיכותי והקטן, וגם באקדמיות, יש הרבה מאוד מגבלות טכניות שמונעות מהתחום הזה לפרוץ", מסביר משה. "אנשים עדיין מעבירים את זה בהאר-דיסקים ובקופסאות יפות. הטכנולוגיה שלנו היא כמו 'אפסטור', חנות דיגיטלית. יש לך חשבון ושם משתמש, ולפי זה את יכולה להעלות תכנים, אם את אמנית, או לקבל תכנים, אם את צרכנית. הפלטפורמה עצמה היא מערכת מרכזית רצינית של ענן, שאליה בעצם מתחברים כל הגופים האלה - אמנים, אספנים, גלריות, מוסדות אקדמיים, ומתישהו גם הקהל הרחב יותר של היוצרים - ולכל אלה אפשר לגשת מכל מכשיר. "

באיזה שלב אתם נמצאים?

"אנחנו בסיום של שלב הסיד, יחסית מוצלח מאוד - 1.2 מיליון דולרים - עם לא מעט אנג'לים מהארץ ומהעולם ועם כמה גופים בינלאומיים. השאיפה היא לעבור בשנה הקרובה לגיוס A כדי להרחיב את המערכת. השבוע השקנו את גרסת הבטא למשתמשים מסוימים בתוך כל אחד מהקהלים. יש לנו כמה עשרות כאלה, שעובדים בתוך המערכת ונותנים פידבק. מבחינה טכנית המערכת מוכנה ועובדת בכמה מקומות בעולם, ומקבלת פידבקים מצוינים".

מהו המודל העסקי?

"זה מתחיל ככלי עבודה, והמחויבות שלנו היא לתת אותו בגרסה הבסיסית שלו חינמי לחלוטין, וככל שהגופים היוצרים משתמשים בו ככלי עבודה מרכזי בתדירות גבוהה יותר, המחיר עולה בהתאם. כשהעבודה מעמיקה יש עלויות נוספות, חלקן קשורות לענן וחלקן עסקות הקשורות בתוכן. מבחינת המודל יש מינוי חודשי, ומצד שני העלויות של היצירות עצמן. יצירות מאוד יקרות אפשר גם להשכיר. כך אתה מאפשר לקהלים אחרים נגישות לתוכן הזה בצורה אחראית, וכל אחד יכול להקרין על הקיר שלו יצירת מופת - ממוזיאונים, דרך לובי של בנייני יוקרה ועד מלונות. כל התפיסה היא שאוצרים יוכלו לאצור את היצירות האלה למקומות נוספים שבהם הן ייחשפו לאנשים נוספים."

יעדים: "בשלב ראשון שהכלים האלה יפתרו בעיות בתחום ויהפכו לסטנדרט".

 על כל מסך, בכל מקום

צריכה | Artbit: השאזם של האמנות

מבין כל הסטארט-אפים בכתבה הזו, ארטביט היא בעלת הפרופיל הגבוה ביותר. לא מעט כתרים כבר נקשרו בשמה, המדויק שבהם הוא "השאזם של האמנות" - כלומר: אתם רואים יצירה, רוצים לדעת מה שם היצירה, מי האמן/אמנית, פרשנות, פרטים. אז פשוט מצלמים וסורקים לאפליקציה, והיא כבר תזהה עבורכם.

נוסף על זיהוי היצירות, האפליקציה מציעה מפה אינטראקטיבית המציינת את כל אתרי האמנות ביעד מסוים, ורשת חברתית המאפשרת שיתוף ודיון. אפשר להתעדכן בזמן אמת בתערוכות המוצגות כעת בעולם, להכיר אמנים חדשים, ללמוד על אמנים מוכרים, להגיע בקלות ובנוחות לכל אתר המציג אמנות ולשתף חברים בממצאים.

"החזון שלנו הוא להביא אמנות לחיים של אנשים, להעשיר את עולמם", מפרטת סיוון אברהמי, 33, סמנכ"לית השיווק של החברה. "היום כל זמר יכול להעלות את התכנים שלו ליוטיוב, אבל אין אף פלטפורמה המאגדת את כל עולם האמנות במקום אחד. וזו השאיפה שלנו".

מה קורה אם מישהו מזהה יצירה שלא נמצאת במאגר?

"זה כמו בוויקיפדיה. אנחנו מזמינים את הקהל הרחב לתרום לנו. הרי האמנות כל הזמן סביבנו, היא כבר מזמן לא רק במוזיאון. אז אין שום סיבה שאנשים צעירים לא יצרכו אמנות ושאמנים צעירים לא ייחשפו אליה, בין אם אתה תייר, או בין אם סתם הלכת ברחוב וראית אמנות רחוב מעניינת".

בשלב זה, אומרת אברהמי, האפליקציה מאפשרת לזהות יותר ממיליון יצירות, של כתשעים אלף אמנים. בכל יום, היא מצהירה, נוספים עוד אוספים, תערוכות, מוזיאונים, גלריות ואמנים חדשים. בימים אלה משיק הצוות את האפליקציה. "השקת הבטא הייתה לפני חודשיים בתל אביב, ובימים אלה אנחנו משיקים את זה בניו יורק", מספר מנכ"ל החברה, יזם ההיי-טק הוותיק עפר עתיר. "אנחנו מתמקדים בקצב של עיר אחרי עיר, אבל את עדיין יכולה להוריד את זה בכל מקום בעולם. בימים אלה, של תערוכת 'צבע טרי' למשל, כל הגלריות העלו מראש את היצירות שלהם למאגר, וכולן מזוהות בסריקה.

"גם עבור הגלריות זה כלי מדהים, יש להן אינדיקציה לדעת אילו יצירות הכי אהבו, באילו יצירות צפו הכי הרבה - ממש הצצה אנליטית לטעם הקהל. נוסף על כך, יש למשתמש אפשרות ליצור קשר עם האמן, או עם הבעלים של היצירה, ולכן גם אחרי יריד האמנות כל הגלריה יכולה להמשיך את האינטראקציה עם הקהל. אם ביריד כל גלריה מציגה שלושים יצירות אמנות, אז דרך האפליקציה היא יכולה להציג גם מאתיים.

"אנחנו מציעים היום את הפלטפורמה למורים במשרד החינוך, כדי שהילדים יחוו אמנות, הם הרי מחוברים רק לסמארטפון. ואנחנו רואים את האינטראקציה: הם פשוט נהנים, הם סורקים את היצירות, מקבלים משימות. אפשר לעשות מזה חוויה לימודית אינטראקטיבית".

על-פי אברהמי, עד כה הושקעו כ-700 אלף דולרים בארטביט, ובימים אלה החברה נמצאת בסבב גיוס נוסף. "המודל העסקי הוא לסייע לחובב/ת האמנות לעשות את הצעד הבא: נניח, לאפשר לו/לה לקנות כרטיס למוזיאון שבו מוצגת היצירה; או לאפשר הדפסה שלה בתשלום, או להפנות אותו/אותה למי שיכול למכור את היצירה. אנחנו מתמקדים למעשה בכל מה שניתן לקבל בעולם האמנות של האונליין, שוק המוערך כיום ב-70 מיליארד דולרים. בכל מקרה, לא נהיה מרקטפלייס ולא יהיו פרסומות. רק חוויה הומוגנית".

 השאזם של האמנות / צילומים: באדיבות חברת Artbit

חוכמת ההמונים | LookAt: אמנות בקוד פתוח

"ענן" ו"שיתופיות" - שתי מילות המפתח הטכנולוגיות של המאה ה-21 - מגולמות היטב ב- LookAt- אתר בענן המאפשר לשתף יצירות אמנות, לכתוב הערות, להוסיף על היצירה, לדפדף בין גרסאות ולדון בקבוצות. החברה הוקמה לפני כשנה וחצי על-ידי יונתן גור-זיו, 39, אמן אפקטים (מכהן כמנכ"ל החברה) ועל-ידי ענבל וויטיץ, 37, מפיקת פוסט פרודקשין (מנהלת הסיכונים בחברה). את המוצר הסופי השיקו לפני כשנה, וכיום עובדים ב- LookAtשבעה אנשים.

"אנחנו באים מעולם של הפקות ופרסומות", וויטיץ מסבירה. "עשינו קמפיינים מורכבים שדורשים המון עבודת גרפיקה ממוחשבת ונתקלנו בבעיה: מצד אחד ישנם היום כלים מאוד מתוחכמים לעבוד על וידיאו, ומצד שני אין דרך לעשות קולבריזציה על קבצים, לקבל ביקורת, פידבק, לדבר על זה. תמיד מעבירים את הכול ב-we transfer ובמיילים. אז פיתחנו את הכלי הזה יחד עם ד"ר ג'קי אסא, שעבד איתנו על אלגוריתמיקה מתחום הראייה הממוחשבת, כדי לאפשר השוואת ורסיה מתקדמת של קובצי וידיאו, ועם אמיר לישנר, שהאחראי על הפיתוח הטכנולוגי".

השירות שומר ועוקב אחרי כל השינויים, כך שניתן לצפות בהם בשיתוף לאחר מכן, באותו האופן שבו פועל Google Docs עם טקסטים ו-GitHub עם קוד.

"כיום יש לנו כעשרת אלפים משתמשים, החל בעורכי וידיאו עצמאיים-פרטיים ממערב אירופה ומארצות הברית ועד חברות גדולות כמו טיפאני, גוגל, אמדוקס, וויקס ואחרים", וויטיץ מפרטת. "נוסף על כך, יש לנו תוכנית אקדמית לסטודנטים לקולנוע, שכבר למעלה מעשרה קמפוסים בארצות הברית עובדים איתה".

מודל עסקי: "14 יום ראשונים הם בחינם. אחרי כן התשלום למנוי חודשי הוא לפי חבילות: 12 דולר לחודש היא הכי בסיסית, מתאימה לכל משתמש, עד הכי יקרה שמגיעה ל-1,000 דולר, תלוי בכמה וידיואים ואנשי צוות איתך (לא משתמשים)".

 אמנות בקוד פתוח / צילומים: באדיבות חברת LookAt

לוגיסטיקה | ArtRunners: מונה ליזה אקספרס

ArtRunners היא פלטפורמה מקוונת המפשטת את הקבלנות ואת הניטור של שירותים לוגיסטיים בתחום האמנות, כגון אריזה, שילוח ואחסון. החברה, שאמורה להשיק את השירות בקרוב, מסתמכת על רשת בינלאומית של ספקי שירות מתמחים, וכן על קהילה גדולה של אנשים ושל ארגונים בתחום - אספנים פרטיים ועסקיים, גלריות, אמנים, בתי מכירות פומביות ומוזיאונים.

את המיזם המורכב הזה הקימו סרג' תירוש, 50, מהבולטים שבאספני האמנות בישראל, ודניאל לבר, 27, סטודנט לאמנות באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר ניהול אמנות (ארט-ביזנס) בסות'ביס בלונדון. השניים הכירו כשדניאל ניהל במשך שנתיים את ארט וינטג', אוסף האמנות של תירוש.

בפברואר 2015 הוחלט להקים את החברה, שנשענת על אלגוריתם שיודע לעשות מאצ'ינג בין צורכי הלקוח לנותן השירות, ושמביא בחשבון את הציון שאותו ספק קיבל, את המחיר שהלקוח רוצה לשלם ואת הניסיון של אותו ספק עם יצירת משלוח ספציפי או מדיה מסוימת (פיסול, ציור, מיצב). כל האינפורמציה תהיה באתר, כך שהלקוח יקבל חמש-שש הצעות מחיר.

במהלך הזמן שחלף מאז הצטרפו לצוות הצטרפו מוריס אזולאי (סמנכ"ל כספים) ומוטי כהן (מנהל הטכנולוגיות). על הפיתוח אחראים שני מפתחים באוקראינה ושני מעצבים בלונדון; ובחודש הבא הם עתידים לצאת עם גרסת בטא, שאמורה לכלול את כל הלקוחות והספקים שכבר חתמו ען החברה.

בשלב ראשון יסופקו רק משלוחים באריזה עם ביטוח תנועה. בשלבים הבאים יתווספו ביטוח מלא ושירותי אחסון, דרך חברות מוסמכות.

נכון לעכשיו, המודל העסקי בנוי עמלה מהלקוח, בין 5% ל-12%. ככל שיתבצעו יותר משלוחים כך העמלה תרד. הכסף נשמר בנאמנות, ובגמר המשלוח מועבר החלק היחסי של הספק. מחיר ממוצע למשלוח אמור לנוע, על פי התכנון, בין 1,000 ל-3,000 דולרים. יש גם משלוחים שמגיעים ל-100 אלף דולר עם עשרים עד 25 יצירות, טיפול במכס, התקנה של היצירות וכולי.

גורמים בתחום מעריכים את השוק הזה בסכומים של בין 5 ל-8 מיליון דולרים מחזור שנתי, והנתון הזה מדבר רק על השוק המסחרי. השוק הפרטי אינו גלוי לעין, והחברה שמה לעצמה כיעד לתפוס 10% מהשוק הזה בטווח של חמש שנים.

 מונה ליזה אקספרס / צילום: רויטרס

מותאם אישית | Dreame.me: ציור במקום פסיכואנליזה

חלומות הם כר פורה לאמנות, והסטארט-אפ הישראלי Dreame מאפשר גם למי שאינו אמן בנפשו להפוך את הלא-מודע שלו ליצירה.

התהליך פשוט: נכנסים לאתר החברה ובוחרים אמן מתוך מאגר. לאחר מכן ממלאים טופס שכולל תיאור של החלום, אפשרות להוסיף מקומות משמעותיים שהופיעו בו, איזו אווירה הייתה בו וכן הלאה. אפשר גם להוסיף נתונים שיעזרו לאמן להבין טוב יותר את החלום שלנו, כמו למשל האשטגים באינסטגרם, לינק לפרופיל הפייסבוק שלנו, תגיות וכו'.

"המשתמש בוחר מבין כל מיני סגנונות: איורים, קריקטורות, דיגיטל, קולאז'", מסבירה שרונה קרני-כהן, אחת מיזמי הפרויקט. "פרופ' דן אריאלי, למשל, הזמין יצירות כאלה לכל עוזרי המחקר שלו, ואמר שהוא למד הרבה על עצמו דרך זה".

מחירים?

"בין 20 דולר ל-200 דולר".

מאז השקת השירות לפני כשנה, מצהירה קרני כהן, נמכרו יותר מ-1,500 עבודות אמנות. עד עכשיו פעל המיזם בעזרת מימון של כ-200 אלף דולרים, שהגיע מאנג'לים פרטיים בבריטניה, בארצות הברית, בישראל ובאוסטרליה: "כעת אני בשלב של גיוס מיליון דולר", מוסיפה קרני כהן. "היום יש לנו כמאתיים אמנים משלושים מדינות, ולקוחות מעשר מדינות שונות, 35% מהם הם משתמשים חוזרים, שזה הנתון שאנחנו הכי גאים בו".

מה המודל העסקי?

"ראשית, ישנה חלוקת רווחים עם האמנים, שנעה בין 10% ל-40%. שנית, יש הסכם שיתוף פעולה עם כל האנשים שמזמינים יצירות דרכנו, שאחר כך נמכרות כאמנות לכל דבר. המודל הוא שאנחנו הבעלים של האמנות. אם את רוצה לרכוש את הזכויות על היצירה שלך, את משלמת עליה פי שניים, ואם לא - היא מוצעת למכירה כיצירה לכל דבר. ככה זה הוגן לכל הצדדים, ומאפשר לחברה לגדול. עד עכשיו מכרנו 5% מהאמנות שיצרנו".

מה היעדים?

"להגדיל את מעגל הלקוחות שלנו במדינות כמו צרפת, יפן, אמריקה. המטרה היא שאמנות לא תהיה רק על הקיר, אלא על כל מיני מוצרים. לכן אנחנו מכוונים גם לכל מיני שיתופי פעולה עם חברות שונות המספקות מוצרים שונים שניתן להדפיס עליהם".

 ציור במקום פסיכואנליזה / צילומים: באדיבות חברת Dreame.me

תיווך | Veed.me: "מתאימים את היוצר ללקוח"

כשיואב הורנונג ואורן הוד (שניהם בני 33) סיימו את לימודי הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, הם חשבו להקים חברת הפקה קטנה. התוכנית שלהם השתנתה עם ההבנה שהאינטרנט מאפשר להם להגיע למאגר גדול יותר של לקוחות ולהגדיל את הדרישה לתוכן דיגיטלי. יחד עם הכישרון הטכנולוגי של נורי זוארץ (31), יצרו השלושה אתveed.me , פלטפורמה אינטרנטית המחברת בין יוצרי וידיאו לחברות או לאנשים פרטיים, על בסיס תשלום פר-פרויקט.

"ברמה הטכנולוגית אנחנו לא איזה מדע טילים", מסביר הורנונג, מנכ"ל החברה. "בסופו של דבר אנחנו מתאימים את היוצר למי שמחפש וידיאו, ומתמקדים בחיבור שיוכל להיות הכי נכון. כל וידיאו בveed.me- מתויג לפי השאלות שהלקוחות שואלים ולפי זה ממליצים על יוצרים רלבנטיים".

החברה הוקמה לפני כשלוש שנים. תחילה היו בחממה בסיליקון ואלי, אחר כך בחממה של AOL. לפני כחצי שנה שינו את המוצר, והחלו לפנות לחברות ולאנשי שיווק שעובדים אונליין, והחיבור בין אמנות לעסקים הוכיח את עצמו: "היום כבר יש אצלנו חברות ויוצרים מרחבי העולם, והלקוח הכי גדול שלנו זה גוגל, שמשתמש בנו ליצירת סרטוני וידיאו במדינות מתפתחות כמו הודו, מקסיקו, ברזיל אינדונזיה. גם גוגל קמפוס בארץ משתמשים בקביעות לאירועים שלהם, וגם סוכנויות מרקטינג, וסטארטאפים בארצות הברית".

מה המודל העסקי?

"אנחנו לוקחים עמלה על כל פרויקט שנסגר דרכנו (15%). לא עולה כסף ליצור קשר עם היוצרים שלנו, התשלום נעשה רק אם הפרויקט יוצא לדרך. טווח המחירים של היוצרים באתר נע בין 500 דולר ל-20 אלף דולר. הממוצע הוא 3,000."

יעדים?

"רק לפני חצי שנה השקנו את המוצר החדש, ואנחנו עובדים כעת על הגדילה ועל שיתופי הפעולה. בימים אלה אנחנו משיקים פיצ'ר חדש, שהלקוחות יוכלו לתקשר עם היוצרים באופן מיידי. אמנם אנחנו מתווכים בין היוצרים ללקוחות, אבל החוויה היא אוטומטית. הלקוח מחפש וידיאו שמעניין אותו לפי כל מיני פילטרים, ומיד נפתח לו צ'ט עם היוצר ."

 "מתאימים את היוצר ללקוח" / צילומים: באדיבות חברת Veed.me