דעה: כניסת מוסדיים ל"תמר" עלולה למנוע פיקוח מחירים

ביולי 2015, בעת ניהול השימוע על מתווה הגז הטבעי, אמר ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י בישראל, ש"בחוזי ים תטיס הסכמנו למחירי דאמפינג". עברו רק ימים מעטים ויוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, אמר כי "התשואה על פרויקט 'ים תטיס' היתה 42%". אם לסכם את דברי שני המנהלים, הרי שהגז מים תטיס לא רק שנמכר בהיצף, אלא גם יצר רווח של 42% למפיקות. מפלאי הגז כחול-לבן.

עדויות אלו מעניינות כאשר מנסים לבחון לפי איזה מחיר גז אמורים המשקיעים המוסדיים הישראליים, שהשבוע דווח שהם מנהלים מו"מ לרכישת חלק מאחזקותיה של נובל אנרג'י בתמר ובלווייתן, לבצע הערכת שווי לשדות הגז. נובל אנרג'י מחוייבת על פי מתווה הגז (שהוא עדיין על תנאי) למכור 11% בתמר. בנוסף לכך, החברה האמריקנית מעוניינת למכור חלק מאחזקותיה בלווייתן, כשתמורת המכירה אמורה להיות מופנה לפיתוח לווייתן.

נובל אינה לבד. קבוצת דלק מחויבת אף היא על פי המתווה למכור את כל אחזקותיה, כ-32%, בתמר. שתי הקבוצות מחפשות, כל אחת לחוד, רוכשים ל-43% מתמר. הפעם לא חוזר על עצמו שיתוף הפעולה הידידותי במכירת כריש ותנין, כאשר דלק רכשה את חלקה של נובל, כדי להקל על תהליכי המכירה. הפעם שתי החברות מנהלות מרוץ למציאת המשקיע הטוב והמהיר ביותר, שיהיה מוכן לשלם עבור האחזקות בתמר, לפי הערכת שווי של 5 דולר ליחידת חום ויותר.

לכאורה, הכמות הגדולה של הסחורה, שחייבת להימכר במכירה כפויה בתוך שש שנים, אמורה ללחוץ את מחירה כלפי מטה. בעולם נורמלי, השונה מהסוריאליזם של הגז הישראלי, מכירה כפויה כזו הייתה הופכת את הזהב לזבל.

מכירת תמר לא מבטיחה פיתוח לווייתן

נובל מחפשת למכור את חלקה בתמר בעיקר בגלל המצוקה הכספית הקשה שאליה נקלעה החברה. הסכום שאותו עומדים לשלם הגופים המוסדיים, תמורת תמר, לפי הידיעות, עומד על עד 1.1 מיליארד דולר. אשאיר למעריכי השווי לקבוע האם המחיר גבוה או נמוך, לרגולטורים לקבוע עד כמה עסקות אלה יוצרות גילוי עריות וניגודי אינטרסים במשק הישראלי ולרשות להגבלים עסקיים עד כמה הם מחזקות את מונופול הגז הטבעי.

בכל מקרה, התרגיל כאן ברור: כאשר ייכנסו משקיעים מוסדיים ישראליים, כלומר קרנות הפנסיה והחסכונות של הציבור, לתמר לפי הערכת שווי המבוססת על מחיר הגבוה מ-3 דולר ליחידת חום, תתקשה הממשלה להטיל, אם וכאשר תמצא לנכון, פיקוח על מחירי הגז הטבעי. מולה יעמדו אז הגופים המוסדיים שיטענו, בצדק, לפגיעה בחסכונות הציבור (הם הרי לא ירכשו את האחזקות בתמר לנוסטרו). סעיף היציבות יחזור בדלת האחורית, כשהוא מגובה על ידי ההון הישראלי.

תרגיל תמר בונדס

תרגיל דומה לזה כבר בוצע לפני שנתיים, כאשר קבוצת דלק הנפיקה את תמר בונדס, שהחזר שלהם מובטח כנגד הכנסות מתמר. פגיעה בהכנסות תמר באמצעות הטלת פיקוח מחירים עלולה להקשות על קבוצת דלק, בשליטת איש העסקים יצחק תשובה, לפדות את הבונדס. כאשר ממשלה כלשהי תדון בפיקוח מחירים, יהיה מי שיזכיר למתדיינים את תמר בונדס. מכירת 11% ממניות נובל אנרג'י לגופים מוסדיים בפרויקט תמר תשפר את יכולת המיקוח של מונופול הגז, שיצטרפו אליו בעלי עניין חזקים במיוחד, מול הממשלה והרגולטורים.

תיאורטית, השקעה של גופים מוסדיים בתמר בהערכת שווי גבוהה מסוכנת יותר מהשקעה בתמר בונדס, מאחר שהם ייחשפו ישירות לרווחים ולהפסדים של הפרויקט, בעוד מחזיקי תמר בונדס אינם חשופים ישירות להשקעה ופגיעה במחיר הגז הטבעי לא פוגעת בזכויותיהם לקבל את כל השקעתם בתוספת הריבית.

לכן, אם המשקיעים המוסדיים יתעקשו על השקעה בתמר, עליהם לבצע הערכת שווי לפי מחיר גז שיהיה נמוך במחצית מהמחיר הממוצע הנגבה היום ע"י שותפות תמר, כלומר 2.5-3 דולר ליחידת חום, מחיר שגם הוא, לפי המומחה סרג'יו אסקארי, שנשכר בעבר ע"י רשות החשמל וחיבר דו"ח על רווחיות פרויקט תמר, עדיין יחזיר תשואה נאה על ההשקעה. אולי לא 42%  - אבל בוודאי גם לא דאמפינג.