יזם זה לא מקצוע

יזמים לשעבר שמחליטים לחפש עבודה כשכירים מגלים שהמשימה מאד מורכבת וכי הם מתקשים להגיע לראיונות עבודה, קושי שהולך וגדל ככל שעולה הוותק שלהם כיזמים. התופעה בולטת במיוחד בקרב אנשים שמרבית חייהם המקצועיים ניהלו מיזמים עסקיים ויום בהיר אחד החליטו לחפש עבודה כשכירים כי המיזם נסגר, נמכר, נקלע למשבר ואינו מצליח לפרנס אותם, או כי הגיעו לשלב בחיים בו הם זקוקים ליציבות גדולה יותר.

מקצוע לא ברור

למה שוק העבודה מפלה יזמים לשעבר? בחלק גדול מהמקרים מדובר באנשים ללא מקצוע מוגדר - יזמים עסקיים / יזמי נדל"ן / יזמים חברתיים / יזמי היי-טק וכו' - שמאחוריהם מיזם או סדרת מיזמים, לעיתים בעולמות תוכן ושווקים שונים ומשונים, במסגרתם התנסו במגוון תפקידים ופעילויות (פיתוח עסקי, שיווק, מכירות, גיוס הון וכו').

במרבית המקרים היזמים הללו לא צברו מספיק ניסיון באף אחד מהתפקידים הללו ולכן הרקורד שלהם לא "קונה" להם תפקיד ייעודי כשכיר. חברות גדולות יותר מחפשות בעלי מקצוע מובחנים ומוגדרים עם ניסיון בסדרי גודל משמעותיים בהרבה, ואילו מיזמים באותו הגודל לא מסוגלים לשלם, שהרי גם שם היזם הוא זה שעושה את מרבית העבודה.

תדמית בעייתית

מסתבר שלא רק יזמים לשעבר מתקשים למצוא עבודה כשכירים, גם בעלי מקצועות חופשיים (עורכי דין, רואי חשבון, מעצבים למיניהם, יועצי השקעות וכו') שרוב חייהם ניהולו עסק עצמאי מתקשים להגיע לראיונות עבודה, זאת למרות ניסיון מקצועי מובחן שעשוי לתרום רבות לארגונים עסקיים ואחרים.

מדוע? בגלל התדמית. מעבר לתדמית 'כישלון' שנדבקת לעצמאי שהעסק שלו נסגר או נקלע למשבר, יזמים ועצמאים לשעבר נתפסים כעובדים פחות יציבים, כאלה שההסתברות שיתמידו בתפקיד שכיר נמוכה משמעותית, כשהוותיקים שבהם, אלה שניהלו מיזמים עשור ומעלה, נחשדים לעיתים קרובות כמי שמחפשים פתרון זמני לבעיית תזרים מזומנים, וכי בהזדמנות הראשונה שתהיה להם הם יעזבו. בנוסף לכך הם נתפסים כמי שמתקשים להסתגל למסגרות, לקבל סמכות, להשתלב בעבודת צוות, או בקיצור 'עצמאים מדי'.

אם תשאלו אותי, שוק העבודה יודע מה הוא עושה ואין זה מקרה שהוא איננו חובב יזמים ועצמאים למיניהם. מדוע? כי כשם שהוא לא אוהב אותם, גם הם לא אוהבים אותו, במיוחד הוותיקים שבחבורה. הם אוהבים אמנם את היציבות הכלכלית של השכיר אבל לא את כל השאר, ועל כן מלכתחילה בחרו בנתיב היזמי / עצמאי. חלקם חיפשו להתעשר במהירות, האחרים סתם שונאים מסגרות, רק שלעיתים אין להם ברירה, ואילוצי פרנסה מחייבים אותם לחפש תפקיד שכיר, בתקווה שמעסיקים ישתכנעו לגייס אותם ושיצליחו לשרוד.

מנכ"ל שמנהל את עצמו

מה עליהם לעשות? מאחר והבעיה העיקרית של היזם היא להגיע לראיון עבודה, המשימה היא להוריד את החסמים בדרך לשם. לצורך כך נדרש טיפול אסטרטגי במיצוב המקצועי (שצריך לבוא לביטוי בקורות החיים), ובמקביל חיפוש עבודה באמצעות נטוורקינג, וזאת בשל יכולתם של קשרים לפתוח דלתות שלא היו נפתחות בלעדיהם.

כמו כן מומלץ להיפרד מהתואר שיזמים כה אוהבים להתהדר בו - יזם, בעלים, מנכ"ל - ולהתמקד בתפקיד מוגדר בו יש להם הכי הרבה ניסיון מחד, ומאידך היצע התפקידים בשוק סביר לפחות, זאת למרות שכיזמים התנסו בשורה של תפקידים.

זכרו, יזם זה לא מקצוע, גם לא מנכ"ל שמינכל בעיקר את עצמו, ובעלים זה ממש סדין אדום. אם ישנה יותר מאלטרנטיבה מקצועית אחת יש ליצור מסמכי קורות-חיים נפרדים בעלי הגדרות תפקיד שונות ותכנים ייעודיים, העיקר לא להעמיס על אותה הפוזיציה יותר מדי הגדרות (מנהל פיתוח עסקי, שיווק ותפעול). כידוע, השוק מעדיף מומחים ולא כלבויניקים.

יתרונו של המיתוג מחדש (מיזם ערטילאי לבעל מקצוע ברור ומובחן) הוא כפול, שכן הוא גם מסייע לטשטש את הרקורד היזמי, לעיתים להסוות אותו לחלוטין, מה שמגדיל את הסיכוי להגיע לראיון עבודה. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com