עיריית נתניה מקווה לגייס לפחות 10 מיליון שקל עבור חוזה חסות מסחרי לאצטדיון נתניה. המכרז על בחירת ספונסר מסחרי כבר פורסם לפני כמה שבועות, אך על רקע הסיכומים עם אלופת ישראל מכבי תל-אביב, שלפיהם הקבוצה תתאמן ותשחק ב-4 השנים הקרובות באצטדיון, הוארך זמן מתן ההצעות.
בלומפילד, האצטדיון בתל-אביב המשמש את קבוצות העיר, יהיה בשיפוצים במשך 4 שנים, ולכן מכבי תל-אביב תנהל את משחקיה באצטדיון נתניה. על-פי ההערכות, החיבור למכבי תל-אביב מעלה את ערכו של הזיכיון המסחרי, ולכן המועד למתן הצעות מסחריות הוארך.
המכרז הוא על חסות למשך 8 שנים, ובנתניה נושאים עיניים למכרזים על אצטדיונים מסוג זה שנעשו בשנים האחרונות. כך, היכל נוקיה הפך תמורת 20 מיליון שקל ל"היכל מנורה מבטחים", ושם הדרייב-אין שונה ל"שלמה SIXT" תמורת 1.5 מיליון שקל בשנה.
רשמית לא אמור להיות מחיר מינימום להצעות, אך לפחות לגורם אחד שהתעניין נמסר כי המינימום המצופה הוא 5 מיליון שקל.
את המכרז מנהל כיועץ הלל פרטוק, לשעבר דובר עיריית תל-אביב, שניהל גם את מכרזי נוקיה והדרייב-אין. לדבריו, החיבור עם מכבי תל-אביב צפוי להשביח באופן משמעותי את ערך הזיכיון. "שווי האזכורים של האצטדיון בתקשורת עמד על כ-15 מיליון שקל עוד לפני שמכבי תל-אביב החלה לשחק בו. ברור ששווי האזכורים לפחות יכפיל את עצמו, וזה שווי חשיפה עצום", הוא אומר.
לדבריו, יש התעניינות עצומה של גופים מסחריים בזיכיון, אך לא בהכרח בתחומים המסורתיים: "מה שמעניין זה שיחות הרקע סביב הזיכיון ואסטרטגיות שונות של הגופים השונים. למשל, כל הבנקים באופן אחיד הציגו גישה שיווקית חדשה שמדברת על פרסום שנועד להביא לקוחות חדשים, ולא היה להם כל עניין באירועי ענק ובמופעים ענקיים כדי לקדם את התדמית של הבנק.
"בענף המזון בכו על הירידה בצריכה שגוזרת ירידה בהיקף הפרסום, ולכן השקעות בתחומים האלה פחות מעניינות אותם. ההתעניינות בתחום הרכב גבוהה וכך גם בתחומי הביטוח והפיננסים".
"מסמאים את הסביבה ואת המוח"
ואולם, לא כולם אוהבים את הכוונה לקרוא לאצטדיון על שם גורם מסחרי. השחקן והמנחה גורי אלפי הוביל באחרונה בתוכנית הלייט-נייט שלו בשידורי קשת בערוץ 2, "היום בלילה", קמפיין לגיוס כספים על-ידי אוהדים, שמטרתו להביא לכך שהאצטדיון ייקרא על שם אייקון ספורטיבי ראוי.
בשיחה עם "גלובס" מסביר אלפי את המהלך. "כל השמות שגדלנו עליהם, אלה שיש בהם ערך רגשי, הולכים ונעלמים. יכלו לקרוא לאצטדיון 'מכנס' או 'שפיגל', אבל הכול נהיה ממוסחר לעייפה, וכל האצטדיונים הופכים ל'נוקיה' או 'מנורה'.
"ספורט עובד על התרגשות ועל הרבה רגש ומפרק אגרסיות. אבל כשהמסרים הפרסומיים הם כל-כך 'לפנים', שזה מעקר את התחושות האלה. יש משהו באגרסיביות של המסחור שמוציא את כל הרגש והניקיון. זה הופך אותנו לעיוורים וחירשים וקהי-חושים. כל הספורט נהיה מותגים מסחריים של אופנה וביטוח".
"כשיצא המכרז חשבנו בתמימות שאפשר באמת לגייס כסף מהאוהדים", הוא מספר. "ביררנו כמה המינימום, ואמרו לנו ש-5 מיליון שקל, והיה די ברור שלא נגיע לשם, כי דרך הדסטארט אף פעם לא מגיעים לסכומים כאלה. גייסנו למעלה מ-200 אלף שקל, מה שכמובן לא מספיק.
"הכוונה הייתה להעלות למודעות את הצורך להחזיר את הנכסים של המועדונים שיש להם שיוך רגשי, כי גדל פה דור שיידע מה זה נוקיה אבל לא מי זה מיקי ברקוביץ'. זאת הייתה דרכנו להגיד 'תפסיקו לזהם לנו את הסביבה עם השם שלכם'".
פרטוק בתגובה אומר כי אין זה ריאלי לא למסחר את האצטדיונים. "זה רעיון יפה, אבל במציאות היומיומית הישראלית וציפיית האזרח לשירות זה פחות ריאלי. זו הכנסה משמעותית שחוזרת לתושבים בצורה של שירות והשקעות עירוניות. רשויות עושות מאמץ עליון לשמור על תקציב מאוזן, וזאת אחת הדרכים להעניק שירות".
אלפי לא קונה את ההסבר. "זו דמגוגיה זולה", הוא אומר, "עוד לא שמעתי על מישהו שמחזיר כסף. אי-אפשר להגיד שעם כל הטוטו והלוטו אין מקורות הכנסה לספורט. עד כמה תמשיך הפארסה הזאת שיגידו שהכול לטובתנו? זה מסמא עיניים, מסמא לנו את הסביבה ואת המוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
