למרות הקרע המתמשך בין דמוקרטים לרפובליקאים בקונגרס, יש עדיין מעט נושאים שזוכים בתמיכה דו-מפלגתית חזקה. הסוגים השונים של הסיוע הצבאי לישראל נמצאים במעלה רשימת הנושאים האלה. מחוקקים בכירים בסנט ובבית-הנבחרים, משתי המפלגות, קוראים בימים אלה להגדיל במאות אחוזים את הסכום שמבקש ממשל אובמה להקציב למערכות ההגנה מפני טילים של ישראל בשנת הכספים 2017. מדובר בחבילת מימון נפרדת מהסיוע הצבאי השנתי השוטף לישראל, שיסתכם ב-3.1 מיליארד דולר בשנת הכספים הבאה.
המחוקקים לא נקבו בסכום המדויק שהם מבקשים להוסיף לבקשה המקורית של הממשל, אך אדמירל ג'יימס סיירינג, ראש הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, אמר אתמול (ד'), בשימוע בקונגרס, כי הממשל מבקש להקציב לתוכניות הטילים של ישראל קצת פחות מ-150 מיליון דולר, אבל המחוקקים רוצים להגדיל את החבילה ל"כמעט 600 מיליון דולר". העלאות כאלה, שקרויות בעגה התחיקתית plus-ups, כבר נהפכו למסורת. מדי שנה מגדיל הקונגרס את הסכומים שמבקש הבית הלבן להקציב לתוכניות הטילים הישראליות. ב-10 השנים שחלפו, הקציב הקונגרס לתוכניות אלה 1.9 מיליארד דולר יותר מהסכום המצרפי של הבקשות המקוריות של הממשלים.
על-פי דיווח ב"דיפנס ניוז", סיירינג אמר כי הסכום שצפויה ישראל לקבל בשנת הכספים 2017 לתוכניות הטילים שלה יהיה גדול יותר מזה שהיא מקבלת בשנת הכספים הנוכחית. הבית הלבן ביקש לתת לישראל בערך 150 מיליון דולר ל-2016, אך החבילה הסופית שאישר הקונגרס הסתכמה ב-488 מיליון דולר. גידול משמעותי בתוספת שנתן הקונגרס לתוכניות הטילים הישראליות נרשם גם ב-2015. מדובר ב"חץ", "חץ 3", "קלע דוד" (שידועה גם בשם "שרביט קסמים") ו"כיפת ברזל".
סיירינג ציין כי הגדלת המימון לתוכניות הישראליות תניב תועלת ישירה לתעשיות הביטחוניות בארה"ב. אחד מרכיבי השותפות האמריקאית-ישראלית, ובמיוחד "כיפת ברזל", הוא הסכם לייצור משותף של המערכת, אמר סיירינג. בשנת הכספים 2015, 55% מהעבודות (על "כיפת ברזל") בוצעו בארה"ב. לדבריו, ארה"ב וישראל מנהלות עתה מו"מ לייצור משותף של "קלע דוד", לרבות הרכיבים הטכנולוגיים של המערכת.
המחוקקים שמבקשים להגדיל את הסיוע לטילים אמרו ל"דיפנס ניוז" כי יש קשר חזק בין הביטחון הלאומי של ישראל לזה של ארה"ב, וכי לטכנולוגיות החדשניות במערכות הישראליות יש משמעות רבה מבחינתה של וושינגטון. ארה"ב רואה בתוכניות הישראליות להגנה מפני טילים "מבחן אש" לטכנולוגיות שארה"ב תהיה עשויה להשתמש בהן, אמר הציר הדמוקרטי ברד שרמן, חבר בוועדת יחסי החוץ של בית-הנבחרים. "אינני יכול לנקוב בסכם מדויק, אך יש תמיכה חזקה מאוד (בקונגרס) ב'כיפת ברזל', ב'קלע דוד', ב'חץ', בכל התוכניות האלה".
והציר אדם סמית, הדמוקרט הבכיר בוועדת יחסי החוץ, אמר: "להגנה מפני טילים יש חשיבות מכרעת, ועל רקע העסקה הגרעינית עם איראן אנו רוצים להבהיר שהמחויבות שלנו לביטחון ישראל לא התפוגגה. לישראל נשקפים איומי טילים מהדרום - מרצועת עזה, מהג'יהאד האיסלמי ומחמאס - ומהצפון, מחיזבאללה - ואנו רוצים למצב את ישראל בעמדה שתאפשר לה לנקוט אמצעי התרעה חזקים מאוד".
ציר בית-הנבחרים הדמוקרטי סטיב ישראל, שחזר לפני שבוע מביקור בישראל, עם מחוקקים אחרים, אמר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, העלה את נושא טכנולוגיות הטילים הבליסטיים לאיראן בשיחות עם המשלחת האמריקאית. "אחת הסיבות לכך שהצבעתי נגד ההסכם עם איראן היא העדר תגובה אמריקאית על היכולות המתקדמות של הטילים הבליסטיים שפיתחה איראן", אמר הציר ישראל. "איראן מנצלת את הדממה האמריקאית ומגבירה את קצב ניסויי הטילים שלה. פירושו של דבר הוא, שאנו צריכים לחזק את טכנולוגיות ההגנה שלנו למדינות המפרץ הפרסי ולמדינות אחרות, והמשמעות היא, שבטווח הארוך אנו צריכים להגדיל את ההשקעות שלנו בישראל".
והציר הרפובליקאי טרנט פרנק, שעומד בראש קבוצת ידידי ישראל בקונגרס אמר כי מימון תוכניות הטילים של ישראל הוא "חיוני". כדבריו: "יש לנו (לידידי ישראל בקונגרס) בעלי ברית בוועדת ההקצבות. הם מבינים את החשיבות המכרעת שיש לתוכניות הישראליות לגבי הביטחון הלאומי של ארה"ב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.