"עולם היזמות הוא לא סטנדרטי. אתה צריך הרבה תמיכה"

על פי נתונים שפרסם משרד האוצר, מתחילת השנה עובדים בהיי-טק בישראל 283 אלף ישראלים המהווים 12% מסך השכירים. ענף ההיי-טק תורם 9% מהתוצר ואחראי לכ-40% מסך היצוא. בתוך סצנת ההיי-טק קמים בכל שנה כ-1000 סטארטאפים חדשים וזהו כנראה התחום היחידי בו העובדים הם "קהילה". אין פעיל אחד בתעשיה בארץ או בעולם שלא מכיר את המונח "אקוסיסטם", שהפך למילה נרדפת לקהילת היזמות וההון סיכון הישראלית.

האם יש עוד תחום עיסוק בו יש "אקוסיסטם?" כנראה שלא. אין אקוסיסטם של עורכי דין או רואי חשבון. הקהילתיות בתחום היזמות הפכה לערך עליון.

לדבריה של כרמית אורון, מנהלת יצירת ערך ב-SOSA , קהילה המחברת בין יזמים, משקיעים וחברות בינלאומיות "בניגוד לתחומי עיסוק אחרים, היזמים מבינים כי ערך שיתוף המידע בתחום הטכנולוגי הוא גדול לאין שעור מערך התחרות. זה לא אומר שאין תחרות בין היזמים אבל אין טכנולוגיה אחת שזהה לטכנולוגיה אחרת ושיתוף המידע והקהילתיות הפכה לערך עליון שכולם מבינים אותו. במובן הזה הערך ש-SOSA יודעת לייצר ליזמים היא הכוונה ועזרה בלהגיע להזדמנויות הנכונות בזמן קצר באופן משמעותי מהזמן שהיה לוקח להם באופן עצמאי".

בישראל נוצרה תופעה שהיא חסרת תקדים בעולם, במסגרתה החברים השונים בקהילת ההיי-טק, החל מהיזמים הצעירים, דרך היזמים המנוסים ועד לחברות הקטנות והגדולות בענף, מקיימים דיאלוג פורה ביניהם ומקיימים אין ספור כנסים, האקתונים ותחרויות שונות שבהם נוצרים לא רק קשרים בין אישיים בין חברי הקהילה, אלא גם שיתופי פעולה מקצועיים שבזכותם אחד ועוד אחד הרבה פעמים מניב הרבה יותר משתיים.

בנוסף על האירועים החד פעמיים, בישראל פועלים גם עשרות מרכזי חדשנות של חברות בינלאומיות מובילות, חממות טכנולוגיות ואקסלרטורים, כמו מרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל, חממת אקספלור של פלאס ונצ'רס, האקסלרטור החברתי-טכנולוגי טק פור גוד, "המדגרה" של קיבוץ רביבים, האקסלרטור של מיקרוסופט ושל בוגרי 8200 ורבים נוספים. כל אלה מהווים בתים חמים בהם מתכנסות מאות חברות הסטארט-אפ בראשית דרכן, שמקבלות מקהילת ההיי-טק והמנטורים המלווים אותם את כל הכלים הנדרשים להם על מנת להוציא מהכוח אל הפועל את המיזם עליו חלמו.

אלי קן-דרור, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ Vicomi , חבר בקהילת SOSA, מספר "שסטארט-אפ בשלבי גיוס של סיד עם צוות מצומצם ויכולות פיננסיות מצומצמות לא יכול להגיע לקהילה כל כך רחבה של אנשים. ברגע שהוא חלק מקבוצה, נפתחות לו הזדמנויות להגיע ליזמים נוספים, משקיעים, נציגים של חברות בינלאומיות".

"סטארט-אפים מעצם מהותם - הגיוני להם לשתף פעולה", אומרת יעל שפריר, מנהלת חברת הסטארטאפ פלייבאז ישראל. "אתה מחפש כל הזמן משאבים שיעזרו לך להדביק את קצב הגדילה שלך ושיתוף פעולה עם סטרטאפים אחרים דבר שתורם לשיתופיות, זאת תפיסת העולם המשותפת, שמעודדת דיאלוג פתוח וחדשנות. לכן קל יותר לסטרטאפים לשתף פעולה, בניגוד לגופים שמרנים ושונאי סיכון - שבאופן טבעי מתבודדים יותר ופחות מחפשים אינטראקציה. אגב, גם הגופים האלה משתנים עם הזמן, ואנחנו בהחלט מוצאים את עצמנו משתפים פעולה עם גופים שמרנים לכאורה".

אבל שיתוף הפעולה עם האקו סיסטם לא מסתיים רק בקשר של יזמים וחברות, אלא פורץ למעגלים נוספים, כמו למשל למוסדות הלימוד ולאקדמיה, שמצמיחה את הדור הבא של היזמים. כך למשל, גופים שונים להשכלה גבוהה השכילו לייצר מרכזי יזמות שמטפחים קשר בין סטודנטים לאנשי הון סיכון והיי טק. רק השבוע קיימה חברת פלייבאז האקתון עם סטודנטים לתקשורת של המכללה למנהל לפיתוח פורמטים חדשים עבור החברה, תוך קבלת ייעוץ מקצועי מבכיריה. הצוותים הזוכים יזכו במלגת לימודים והפורמטים המנצחים יקבלו הזדמנות להיכנס לקטלוג הפורמטים העולמי של פלייבאז.

שחר שפלטר , מנהל צוות פורמטים בפלייבאז, אומר כי "סטודנטים הם קהל היעד הטבעי שלנו, הן כגולשים מעורבים (Early Adaptors) והן כיוצרים רעבים להצלחה. ההקאתון מבחינתנו הוא רק יריית פתיחה - הכוונה שלנו היא להמשיך בתהליך של דיאלוג פתוח עם קהל היעד שלנו ועם התעשייה". 

לסיכום, אומר עודד כספי, שותף ומנהל בקרן ההון סיכון סיירוס, המשקיעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים: "כשאני הייתי יזם, לפני כ-20 שנה זה היה עסק בודד מאוד. אפילו לחפש משרד עורכי דין או רואה חשבון היה מורכב עבור היזמים. כל עולם היזמות הוא לא סטנדרטי כי אתה צריך הרבה תמיכה. בשלב ראשון אתה קטן ולא מאוד מעניין - אין לך משאבים, אין לך מקום לשבת, אין לך מה להראות. כאן נכנסת לתמונה הקהילתיות. גם הגופים הגדולים הצטרפו ומוכנים לעזור כי הם מאמינים בחלום ורוצים לגלות את המיזמים כבר בשלבים צעירים. ניצנים של זה ראינו כבר בתחילת שנות ה-2000 ועכשיו ישראל הפכה למוקד עולמי".