מהבור התקציבי והסתר הפנים התדמיתי ששרתה בהם שנים, שלפה באר שבע את עצמה בפרץ בניית קניונים, אזורי תעסוקה ומבני ציבור, שכעת מצטרפים להם מבני מגורים גבוהים ושכונות צמודי קרקע המרחיבות את גבולה.
הקניונים רוקנו את חוצותיה ממסחר שגרתי ודיכאו עסקים קטנים ומקומיים; אזורי התעסוקה שנבנו בשוליים, על תחנת רכבת ותחתם שפע חניה, מתפקדים כחומה - מביאים פועלי יום שנוכחותם אינה ניכרת ברחובות ולא מזינה עסקים. מבני הציבור תוכננו בסגנון סטאריכטקטי: סביבם מרחבים נטולי תוכן מצד אחד ומגרשי חניה מצד שני, בתוספת ארומה ישראלית שמקיפה בגדר ומכניסה קהל דרך פתחים מעטים, רובם פונים למגרשי חניה ולא לרחוב.
לכן האוניברסיטה, בית החולים, הספרייה העירונית, מוזיאון המדע וחברות ההיי טק המתיישבות בה בכוח המשיכה של ראש העיר, אינם מחוללים פעילות עירונית ולא מזמנים מפגשים חברתיים וקשרים כלכליים.
למרבה האבסורד מבני הציבור והמעסיקים הגדולים בבאר שבע עושים כמעט את ההפך: הם מתפקדים כחוסמי עורקים אורבניים, בולעים לתוכם קהל, מנותקים מסביבתם וממיתים את החוצות, שממילא סובלים היסטורית מעודף ב"עורקי תנועה", ומחסור ברחובות עירוניים טובים.
קרוב לרבע מיליון תושבים ועשרות אלפי יוממים, הם הון חברתי וכלכלי שיורד לטמיון בגלל סגנון הבינוי והתנועה העירונית הנוכחי בבאר שבע. ההחמצה משוועת לשמיים - העיר זקוקה בדחיפות לדבק שיאחד אותה עם משתמשיה.
הדרך הארוכה לאיחוד היא שינוי הבינוי במהלכים יקרים ואיטיים שכרוכים באילוצים וקונפליקטים. סמכו על ראש העיר, רוביק דנילוביץ', הוא רוצה בכך ולכן גם זה יגיע, אבל בעוד זמן רב.
בינתיים אפשר להתחיל בדרך הקצרה, לקשור בין חלקי העיר ולחבר בין משתמשיה על ידי שינוי סגנון התנועה - פינוי הדרך והתאמת הרחובות להולכי רגל ונוסעים בתחבורה שיתופית וקלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
