פיתוח מאגר הגז הענק במצרים, מאגר "זור", מתקדם בקצב מסחרר. בסוף השבוע השלימה החברה את הקידוח השלישי שלה בהצלחה, והעריכה כי הכמויות בו גבוהות בכ-20% מכפי שצפתה. מנכ"ל החברה טען כי הגז מהמאגר צפוי לזרום כבר בסוף שנה הבאה.
באוגוסט האחרון, נזכיר, דיווחה חברת האנרגיה האיטלקית ENI על תגלית גז ענקית במצרים. הערכה ראשונית שלה הצביעה על כמויות גז של 30 טריליון רגל מעוקב של גז (TCF).
חברות ייעוץ שונות, ובהן IHS, העריכו את האומדן הראשוני של מקדם ההפקה, כלומר כמות הגז שניתן בפועל להפיק מסך הכמות במאגר, בכ-77% ברמת דיוק של פלוס מינוס 25%. לפיכך, העתודות הניתנות להפקה הוערכו בטווח רחב של 17 עד 27 TCF.
שיעור גבוה של גופרית במאגר
אלא שמאז השלימה החברה עוד שני קידוחים, וככל שיש יותר קידוחים מתקבלת תמונה מלאה ומהימנה יותר על המאגר, כמו למשל גודלו, עומקו ואיכות הגז שבו.
ואכן, על פי הדיווחים במצרים, החברה מעריכה כי ניתן יהיה להפיק בפועל עד 30 TCF (לצורך השוואה, מקידוח לוויתן הישראלי ניתן להפיק עד 22 TCF).
"החברה מתקדמת בקצב מהיר", טען מנכ"ל ENI קלאודיו דסקלצי בוועידת סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) שהתקיימה בסוף השבוע בפריז.
לדבריו, ההפקה מהמאגר הענק תחל כבר בסוף 2017. הוא הוסיף כי לחברה היו כמה אתגרים, אך לא הסביר מהם.
ל"גלובס" נודע כי אחד האתגרים הם ככל הנראה אחוז גבוה של גופרית במאגר, מה שהופך את פיתוחו למורכב יותר. אחוז הגופרית הגבוה יצריך אולי פיתוח נפרד להוצאתו, מה שגם כמובן ייקר את הפיתוח. כך או כך, בכיר בחברה מסר כי בשבוע הבא תחל החברה את הקידוח הרביעי, וכי היא מתכננת להשלים שישה קידוחים עד סוף השנה.
על פי הערכת החברה, כפי שנמסרה לעיתונות המצרית, עלות השלב הראשון של הפיתוח מוערכת ב-5 מיליארד דולר. עד שנת 2020 מתכוונת החברה להשלים 16 קידוחים נוספים בהשקעה נוספת של כ-7 מיליארד דולר.
עדיין אין חוזה סופי עם ישראל
עוד פורסם בעיתונות תנאיו של הסכם הגז עליו חתמה ENI עם ממשלת מצרים. על פי ההסכם, 40% ממחיר הגז ילך קודם כל לחברה על מנת שתכסה את הוצאותיה. יתר 60% יתחלקו באופן כזה שהחברה תקבל 35% מההכנסות, והממשלה 65%.
מחיר הגז לא פורסם, אך על פי הערכה הוא ינוע בין 5.88 ל-6 דולר ל-mmbtu.
הפיתוח המהיר של מאגר "זור" מעלה ספקות בנוגע לצורך של מצרים בייבוא גז ישראלי. בין שתי המדינות, נזכיר, כבר נחתמו שני מזכרי כוונות לייבוא גז, אך אף אחד מהם לא הבשיל עוד לחוזה סופי.
ENI ששותפה עם חברת פנוסה הספרדית במתקן הנזלה במצרים, ככל הנראה תעדיף לייצא את הגז שמצאה במאגר "זור" ולא את זה של תמר, וחברת "של" שרכשה את BG תתקשה לרכוש גז ישראלי מלווייתן. זאת לאור פעילותה במדינות ערב.
ואולם, גם הגז ב"זור אינו מספיק על מנת לענות על הביקוש לגז במצרים. ביקוש זה עומד היום על כ-60 BCM בשנה, מתוכם מצליחה מצרים לספק לעצמה כ-50 BCM (מהם 40 BCM בהפקה מקומית ו-10 נוספים ייבוא של גז טבעי נוזלי). את הפער בין הביקוש להיצע הגז, עדיין יכולים לספק לפיכך מאגרי הגז מישראל או קפריסין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
