אין ספק שחשיפת מנהרה היא סיבה למסיבה. כל חשיפה כזו היא מניעת פגיעה בעשרות, אולי מאות אנשים.
אבל השמחה מהולה בתהייה גדולה. בכל זאת, מדובר במנהרה אחת. רק אחת! לא צריך להיות ראש שב"כ כדי להבין שאם יש אחת, אז יש עוד. וקיימת גם התהייה למה לקח כל כך הרבה זמן לגלות את המנהרה האחת הזאת שכרייתה נמשכה שנים. הואיל והטכנולוגיה החדישה כבר קיימת ופועלת - האם אין אפשרות לגלות מנהרות נוספות שסביר מאוד להניח שקיימות?
ומה עם מודיעין?
חפירת מנהרה כרוכה בשיתוף עשרות, אולי מאות אנשים, ולא רק מעזה. אי-אפשר למצוא ביניהם משתפי פעולה, כפי שקיימים בארגונים פלסטיניים וערביים אחרים?
אם אין לנו מודיעין בתחום המנהרות, מה אנחנו מתכוונים לעשות? הרושם הוא שיישובי עוטף עזה צודקים בטענתם שחמאס חופר ללא לאות, ובכלל מתכונן למלחמה. מה זה אומר מבחינתנו? לשבת ולחכות עד... עד מה, באמת? או לצאת לפעולת מניעה, מבצע, מלחמה - לא חשוב איך קוראים לזה?
נדמה לי שהתשובה לשאלות אלה צריכה להיות ברורה. על ישיבה ללא עשייה אנחנו עלולים לשלם ביוקר רב.
בנט והמזהה
אני רחוק מלהיות חסיד פוליטי של נפתלי בנט. הוא יותר מדי שש אלי קרב, לטעמי. אבל למה הוא הקול היחיד בממשלה המתריע על סכנת המנהרות? ולמה בכל פעם שהוא מדבר על כך, נתניהו ויעלון נוזפים בו?
גילוי המנהרה עכשיו היא הוכחה לכך שאזהרות בנט אינן רק לצרכים פוליטיים, יש בהן ממש. למה עוד זקוק ראש הממשלה, המזהה הלאומי, כדי לזהות את הסכנה?
ביטחון נטו
הבעיה היא שגם אם נתניהו יזהה - האם הוא האיש שאפשר לסמוך עליו שיעשה את הדרוש? במערכת הבחירות האחרונה הוא הציג לציבור שאלה: "הם (הרצוג ולבני) אלה שישמרו על ביטחונם של אזרחי ישראל? הם יעמדו מול חמאס וחיזבאללה?" שאלה רטורית, שכן הם אף פעם לא קיבלו את ההזדמנות לנסות.
אבל נתניהו כן קיבל, ויותר מפעם אחת. ובכל פעם התברר שהוא לא מצליח להתמודד מול חמאס וחיזבאללה. למזלו עומד לרשותו ציבור שלא מוכן להכיר במציאות. אולי עכשיו זה ישתנה? אנחנו כבר לא מדברים על פוליטיקה, אלא על ביטחון נטו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.