רשות המסים מפחיתה את המיסוי על אקזיטים

רשות המסים עושה סדר בתחום מיסוי האקזיטים, לאחר תקופה בה שרר חוסר ודאות ביחס לאופן מיסוי מכירת מניות בחברות סטארט-אפ, בין היתר לאור פסיקות שונות של בתי המשפט לפיהן תשלומים שונים ששולמו לעובדים במסגרת ביצוע אקזיטים מהווים הכנסת עבודה ולא רווח הון, שהמיסוי עליו מופחת.

רשות המסים מבהירה כי במקרה בו מייסדי חברות מוכרים את מניותיהם בחברתם (מבצעים אקזיט) אך ממשיכים לעבוד בה - הם ימוסו ב-25%-30% בלבד על מכירת המניות. כלומר, הרשות מסווגת זאת כרווח הון ולא כהכנסת עבודה.

בהודעת הרשות בעניין זה מהבוקר (ג'), צוין כי במסגרת פעולות רשות המסים לסיוע וקידום הקלות במיזוגים ורכישות של חברות היי-טק, פרסמה המחלקה המקצועית ברשות המסים החלטת מיסוי המאפשרת מיסוי מופחת החל על תמורה מותנית מסוג Holdback בעסקאות מכירת מניות בחברות - מנגנון הנפוץ מאוד בעסקאות של חברות היי-טק.

המנגנון במהותו קובע כי חלק מהתמורה לבעלי מניות מסוימים של החברה הנמכרת ישולם בכפוף להמשך העסקתם בחברה לאחר הרכישה, ובכך יבטיח את הישארותם של אנשי מפתח בחברה (כגון מייסדים), ולא יפגע בערך הרכישה עצמה.

החלטת המיסוי מבהירה כי בכפוף לתנאים מסוימים, לא יחול שינוי באופן המיסוי של בעלי המניות בשל יישום מנגנון זה, והוא ייוותר הוני ולא ייחשב כהכנסת עבודה; דהיינו, מכירת המניות תמוסה בשיעור של 25% בלבד (או 30% אם מדובר בבעל מניות מהותי), במקום בשיעור מס שולי בשיעור של 48%-50% (במקרה שיחול מס יסף).

לדברי עו"ד בועז פינברג, ראש מחלקת המסים במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', החלטת המיסוי של רשות המסים היא צעד שאכן עושה סדר בכל הקשור למיסוי תקבולים שמקבלים יזמים אגב ביצוע עסקת מכירה של החברה שבבעלותם, אך זאת על חשבון זכותם של שני צדדים לעסקה להחליט בינם לבין עצמם כיצד לתמחר עסקה.

"מאז אוקטובר 2015, אז ניתן פסק דין חיים הלמן, שרר חוסר ודאות בנוגע לשאלה, איזה חלק מהתמורה הניתנת במסגרת עסקה מעורבת של מכירת מניות והמשך העסקת בעלי המניות בחברה הקולטת ניתנת בגין מכירת מניות, ואיזה חלק בגין אותה תמורה ניתן במסגרת יחסי עובד-מעביד", אומר עו"ד  פינברג. 

לדבריו, "טענות היזמים באותו פסק דין, לפיהן אין קורלציה בין הסכומים הנוספים שקיבלו אותם יזמים לשכר המגיע להם בגין עבודתם, נדחתה על-ידי בית המשפט, אשר קבע כי די בכך שניתן לקשור את אותם סכומים להטבה הניתנת אגב מערכת יחסי עובד-מעביד שנקשרה בין היזמים לחברה הקולטת, על-מנת שיסווגו כשכר עבודה החייבת במס שולי, ולא במס רווח הון המופחת.

"עתה, רשות המסים באה ועושה סדר, אך זאת על חשבון זכותם של הצדדים לקבוע שווי למחיר העסקה ומרכיביו: על-פי עמדת הרשות, שווי רכיב המניות שנקבע עבור כל בעלי המניות באותה חברה, ימוסה כרווח הון גם בידם של היזמים שימשיכו לעבוד עבור החברה הקולטת, גם אם תשלום זה ישולם להם במועד עתידי. אך לעומת זאת, כל מה שישולם ליזמים מעבר למחיר המניות שנמכרו על-ידם - ימוסה באופן פירותי כמס הכנסה ויסווג כהכנסת עבודה".