שקיפות מדומה

1. הדוחות, המספרים, שמות החברות המסחריות ושמות הרופאים, הכול בטבלאות עם מאות נתונים, נועדו להראות לכם שהכול שקוף. שהחבר'ה שם בירושלים דואגים לכך ששום דבר לא ייעשה בסתר, בלי ניגודי עניינים. כדי שלא תחששו לרגע שהמרשם שקיבלתם לתרופה X ולא לתרופה Y קשור במידת מה גם לזיקה של הרופא לחברת התרופות שמימנה לו מחקר רפואי פלוס השתתפות בכנסים וטיסות לחו"ל. כי אם הכול שקוף, יש הרבה יותר סיכוי שהכול כשר.

הבעיה היא שהשקיפות הזו מדומה. הטבלאות מספרות לנו כמה החברות השקיעו במחקר רפואי, בלי לספר לנו באיזה מחקר מדובר או אפילו מי הם הרופאים שמובילים אותו. למה איגוד חברות הביטוח השקיע מעל ל-800 אלף שקל במחקר בודד? מי ערך את המחקר ולאיזו מטרה? אין שום דרך לדעת את זה מהדוח של משרד הבריאות, מה שבאופן טבעי מגביר את יצר הסקרנות ועשוי להביא לשצף תיאוריות קונספירציה. רק כששאלנו באופן נקודתי נענינו כי מדובר במחקר של ד"ר אורית קריספין, הפסיכולוגית הראשית של בית החולים שניידר לילדים, שעסק ב"קשיים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים בילדים ומתבגרים לאחר זעזוע מוח". על השאלה למה לאיגוד חברות הביטוח להשקיע במחקר כזה יכולות להיות הרבה תשובות, אבל מי שירצה להתעמק בזה יידע לפחות איפה להתחיל. מן הדוח לא ניתן ללמוד גם על הסיבה לכך שחברת שטראוס מופיעה ברשימה הזאת. הרי תרומות על בסיס פילנתרופי לגופים במערכת הבריאות מופיעות בדוח אחר לגמרי, שגם הוא, בטח ניחשתם, לא מאפשר לדעת מי תרם למי.

"חשיבות השקיפות נובעת בין היתר מעצם יכולתה לצמצם את ההשפעה הפסולה שעשויה להיות לבעלי אינטרסים כלכליים על שיקול-הדעת הרפואי, וכפועל יוצא על המטופל", אומר לנו היום עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי. "המציאות מלמדת שלאורך השנים נכנסו לתוך המפגש הרפואי יותר ויותר שיקולים ואינטרסים שאינם עולים בקנה אחד עם טובתו של המטופל. על כן, מחובתה של מערכת הבריאות להכיר בשקיפות כערך, וכחלק מהותי ובלתי נפרד ממקצוענות בבריאות. בכוחה של השקיפות לצמצם תופעות והשפעות פסולות בתוך מערכת הבריאות", הוא מוסיף.

2. מערכת הבריאות הישראלית לא צריכה לקנא במערכת האמריקאית, זאת בלשון המעטה. בכל הקשור לשקיפות, לעומת זאת, יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה. האזרח האמריקאי יכול לדעת באמצעות חיפוש פשוט באינטרנט איזה מימון מקבל הרופא שלו, מאילו חברות תרופות, לאיזו מטרה, כמה ולמה. אפילו פרטים מלאים על תביעות בגין רשלנות רפואית כנגד אותו רופא אפשר לקבל שם באמריקה. מדינת ניו-יורק לקחה את העסק הזה של השקיפות צעד אחד קדימה, וחרטה על דגלה את מה שמכונה OPEN DATA - לא רק שקיפות של הנתונים, אלא גם הנגשה שלהם בצורה שמאפשרת לעבד את הפרטים, לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות.

למשרד הבריאות אין בעיה מהותית להצליב בין הגורם המממן לגורם שמקבל את הכסף. אין שום חוק או הוראה שמונעת זאת. למעשה, במשרד הסבירו לנו כי אפשר יהיה לעשות זאת באמצעות עדכון פשוט בתוכנה. הנתונים הרי קיימים במלואם, צריך רק לסדר אחרת בטבלאות ולהנגיש אותם לציבור. בעקבות השאלות שלנו, הגדילו במשרד לעשות והבטיחו לספק לנו את הטבלאות המפורטות מתישהו אחרי החג, ובהמשך לעשות זאת כמנהג באמצעות דוח שנתי חדש ומפורט. האמת? אנחנו מאמינים להם. משרד הבריאות עובר תהליך חיובי, גם אם הוא איטי מאוד. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' רוני גמזו, היה הראשון לדבר על מהפכת השקיפות ועל פלא ה-OPEN DATA של מדינת ניו-יורק.

גם המנכ"ל הנוכחי, משה בר סימן טוב, הדהים כשאמר: "אנחנו, הרגולטורים, מרגישים שזרקו לנו את המפתחות בחושך ואנחנו מפחדים שידליקו את האור. שיתוף המידע יכול להציל חיים ולשפר את איכות החיים. המידע שייך לציבור, והוא ממומן על-ידי הציבור מכספי המסים שלו. הציבור מצפה מאיתנו לגלות מנהיגות ולהבטיח את האינטרסים שלו, ולכן נמשיך להסדיר את השימוש במידע ואת שיתוף המידע. עלינו ליצור רגולציה מאפשרת ומקדמת, ולא רגולציה חוסמת". כל מה שנותר עכשיו זה להפוך את המילים למעשים.