נא להפנים: המשבר כאן

הסרט "מכונת הכסף", ששטף את אקרני הקולנוע בחודשים האחרונים, מתאר בכישרון רב את ימי התהוות המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.

אחד הנושאים המרכזיים הבאים לידי ביטוי בסרט הוא ההתעלמות הקולקטיבית של רוב-רובו של הסקטור הפיננסי האמריקאי, המנוסה מאוד ואפילו מתוחכם, מסימני המשבר המתקרב. הכתובת בדבר המשבר הקשה בשוק משכנתאות הסאב-פריים בארצות-הברית הייתה כתובה על קירות בתי ההשקעות והבנקים הגדולים במשך חודשים ארוכים, אולי אפילו שנים.

כל הסימנים היו שם, והם כללו אינדיקטורים טכניים, פיננסים וגם התנהגות קיצונית ותאבת בצע של בנקאים, שגרסו שאחריהם המבול. אבל כל זה לא הרשים את כל מי שהיו שותפים לחגיגה, שסירבו להאמין שהיא עלולה להסתיים יום אחד. הם לא האמינו למראה עיניהם, גם כשהסימנים הפכו למציאות וגם כשזו כבר היכתה במקומות רבים, עמוק בתוך המשבר.

סוף הסרט, מבלי לקלקל לאף אחד שעוד לא צפה בו, מתאר בהערת שוליים מסכמת את העולם שאחרי המבול ההוא: העניינים שבו למסלולם, אנשים חזרו להאמין והשווקים חזרו לעודד התנהגות בלתי רציונלית, אולי אפילו פושעת, כאילו מעולם לא קרה שום דבר.

אי-אפשר שלא להיזכר בסרט הזה, אל מול שלל הכתבות והספקולציות של השבועות האחרונים, כולן סביב השאלה בדבר האפשרות של משבר מתקרב בכלכלת ההיי-טק העולמית. אין יום שבו לא מתפרסמות כתבות המלמדות על קריסה אפשרית בשווקי ההשקעות, בשוויי החברות הפרטיות והציבוריות ובכלל במכשירי המימון השונים המזינים את ההיי-טק, את היזמות ואת החדשנות ברחבי העולם. האם אלה הם אכן סימני משבר? ואם כן, עד כמה הוא חמור?

אפס הנפקות ברבעון הראשון

הנה אוסף של דוגמאות לסימני הסערה, כפי שהתפרסמו ממש בימים האחרונים: נתחיל בבורסות בארצות-הברית, שהן ברומטר מצוין לבחינת מצב-הרוח ונטיית ליבם של המשקיעים המזינים את ההיי-טק העולמי. הבורסות ממוקמות בקצה העליון של הפירמידה - אליו מגיעות בסופו של דבר אותן מתי מעט של החברות המצטיינות שנבנו לאורך שנים ארוכות של עבודה מאומצת ובניית ערך משמעותי עבור כל המעורבים בהן. הרבעון הראשון של שנת 2016 היה הגרוע ביותר מאז שנת 2009, עם אפס הנפקות ציבוריות ראשוניות. הנתון הזה מלמד על חוסר ביטחון קיצוני של המועמדות להנפקה ועל חוסר תיאבון להשקעות ולסיכון כלשהו מטעם המשקיעים האופיניים להנפקות ראשוניות.

ובדרך להנפקה, נמצאות החברות שצמחו יפה, הגיעו לשלבים מתקדמים ומבשילות לקראת הנפקתן. אלפי חברות צמחו בעמק הסיליקון בשנים האחרונות וכ-180 מהן הגיעו להערכת השווי הנכספת של למעלה ממיליארד דולר. ביחד, יצרו חדי הקרן בשיאם - מתישהו בחצי הראשון של שנת 2015 - ערך שוק משותף של כחצי טריליון דולר, על הנייר.

אבל, בחודשים האחרונים מגיעים שוב ושוב הדיווחים על ירידה משמעותית בהערכת השווי של החברות האלה. משקיעים מוסדיים כמו 'טי-רו', 'פידליטי' ו'בלקרוק' הודיעו על ירידה של כ-20% עד 30% בחברות כמו סנאפצ'ט, דרופבוקס, קלאודרה ואחרות. על הנייר, נמחקו כבר משוויון של חדות הקרן בין 100 ל-200 מיליארד דולר, סכום נמוך בהשוואה לאובדנם של 5 טריליון דולר בבורסות עם התפוצצות בועת הדוט.קום, אבל עדיין סימן מעורר דאגה, שאסור להתעלם ממנו.

ירידת הערך הזו, מתפשטת גם כלפי חברות נוספות בשרשרת הערך של ההיי-טק. לדוגמה, חברת 'פורסקוור' - האפליקציה שמאפשרת לאנשים לאתר חברים שלהם במקומות אליהם הגיעו וביצעו בהם צ'ק אין וירטואלי - גייסה כסף בדצמבר בערך שוק של 250 מיליון דולר, מחצית ממה שהיא הייתה שווה בסבב הגיוס הקודם שלה. והירידה הזו משקפת את הסנטימנט הכללי הפושט והולך בקרב משקיעים - פחות נדיבות בהערכות השווי, האצבע על ההדק קלה הרבה פחות ותנאי הסף להשקעות הולכים ומתהדקים.

ואינדיקטור נוסף בעל חשיבות רבה, הוא השקעות הון סיכון בחברות סטארט-אפ, ובפרט בשלבים מוקדמים. גם כאן, הסימנים די ברורים. חברת דאו ג'ונס, פרסמה שברבעון הראשון של 2016 חלה ירידה של כ-25% בהשקעות בחברות סטארט-אפ בארה"ב, הירידה החדה ביותר ברבעון מאז התפוצצה בועת הדוט.קום. ועוד, על פי מספרים שפרסם איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאיות - NVCA - ברבעון הראשון של שנת 2016 הסתמנה ירידה של כ-20% בהשקעות בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. המשמעות: המשקיעים שומרים על המזומנים, פחות נוטים לקחת סיכון ורף הבחינה להשקעות מוקדמות עלה באופן משמעותי.

עכשיו תוסיפו אל כל אלה את הידיעות שכבר שנים לא שמענו כמותן, על חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון שמפטרות בשבועות האחרונים עובדים במסגרת של "התייעלות והתמקדות", את הבלוגים המדווחים על קיצוצים בהטבות המפנקות של ארוחות צהרים מגוונות וקייטרינג עד ל'קיוביקל' ועוד דיווחים כאלה ואחרים המעלים תחושה לא נוחה של אווירת סוף תקופת החגים שנמשכו כמה שנים טובות, ונראה שהתמונה הכללית מתבהרת לה מעצמה.

מסעדות ריקות בפאלו אלטו

ומה עוד חסר באינדיקטורים המלמדים על משבר אפשרי? הסימנים הבאים בתור יהיו התרוקנות מהירה של בנייני משרדים וירידה במחירי משרדים להשכרה בעמק הסיליקון ולאחריו גם בשדרות רוטשילד ובהרצליה פיתוח, הפחתה בצפיפות בכבישים הראשיים של הסיליקון וואלי ולבסוף מסעדות ריקות למחצה גם במרכזה של פאלו אלטו, או - אם תרצו - ברמת-החי"ל. האם צריך לחכות שכל אלה גם יקרו כדי להכריז על משבר? לא בהכרח, כי בדרך כלל הסימנים האלה מופיעים כתוצאה של משבר מתמשך ולא כגורמי המשבר. כך לפחות קרה בעבר, בשני המשברים הקודמים, משבר הסאב-פריים של 2008 והתפוצצות הבועה שהגיעה לשיא התרסקותה בשנת 2001.

ולכן קוראים יקרים, השאלה איננה האם יהיה משבר. כי דווקא התשובה לשאלה הזו היא פשוטה: לא יהיה משבר. לא יהיה, כי המשבר כבר כאן. אנחנו במשבר. יש משבר מסביבנו. הוא קורה. כאן. עכשיו. התסכלו סביב והפנימו: אנחנו במשבר.

השאלה האמיתית היא: מה אתם מתכוונים לעשות לאור העובדה המצערת הזו? וגם כאן, התשובה היא די פשוטה: עשו מה שהייתם עושים בזמן משבר. יש מי שיקצצו בהוצאות וינסו להתמקד בעסקי הליבה. יש מי שיעצרו השקעות. ולהיפך, יהיו כאלה שיאמרו שבזמן משבר יש הרבה הזדמנויות להשקיע ולבנות לטווח ארוך, לזמנים של אחרי המשבר.

זה הזמן לאתר את אותן הזדמנויות ולנצלן עד תום. עכשיו העיתוי הנכון לפתח יתרון תחרותי מול מתחרים אמיצים פחות או כאלה שאינם ממומנים כנדרש. ואולי בכל זאת לעצור הכל, עד יעבור זעם?

כך או כך, אין מה להיכנס להיסטריה, כי זוהי האופציה הגרועה ביותר. היסטריה איננה עוזרת לאף אחד בשום מצב. כדאי להפנים שאנחנו במצב שבו אנחנו נמצאים, תקראו לו איך שתרצו לקרוא לו, לשקול צעדים ולהגיב בהתאם. רק דבר אחד לא כדאי לכם לעשות קוראים יקרים. אל תתעלמו, אל תטמנו את הראש באדמה, אל תחכו שינחת כאן נביא זעם ובידו שלט מאיר עיניים המבשר על בואם של ימים רעים. כי לא יהיה משבר, הוא כבר כאן. 

■ הכותב הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.