השכר המנופח של בכירי החברות הציבוריות, בדגש על הנעשה בענף הפיננסים שמופקד על ניהול כספי וחסכונות הציבור, לא יורד מהכותרות כבר תקופה ארוכה. התהליך הזה הגיע לשיאו לאחרונה עם יוזמת החקיקה של שר האוצר, משה כחלון, שעומדת בפני אישור סופי של הכנסת, שלפיה תיקבע תקרת עלות שכר שנתית של עד 2.5 מיליון שקל במגזר הפיננסי, כשכל הוצאה מעבר לכך לא תוכר כהוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. במקביל, בבנקים ובשאר הגופים הפיננסיים זועמים על המהלך ומאיימים לעתור נגדו לבית המשפט העליון.
אז למה באמת מתכוונים כשמדברים על השכר הגבוה בענף הפיננסים? בחברת הייעוץ BDO זיו האפט ניתחו את השכר שלו זכו הבכירים בענף הפיננסים ב-2015, ואת המגמות העולות מהנתונים ביחס לשנים קודמות, ואלה עיקר הממצאים שעולים מהניתוח:
שכר הבכירים בענף הפיננסים בקרב החברות הנסחרות בבורסה רשם בשנה החולפת עלייה של 8% לרמה של 3.2 מיליון שקל. זאת, לעומת ממוצע שנשק ל-3 מיליון שקל ב-2014. יחד עם זאת, ממוצע זה נמוך ב-8% ביחס לנתוני 2013, אז הממוצע בענף היה קרוב ל-3.5 מיליון שקל.
חברת הייעוץ בחנה נתונים של יותר מ-100 מקבלי השכר הגבוה ב-17 חברות בענף הפיננסים, שעלות העסקתם אשתקד הצטברה ל-333 מיליון שקל, ומזכירה, לנוכח המגמה העולה מהנתונים, את תיקון 20 לחוק החברות ("חוק שכר הבכירים") שהעביר את הכוח לאישור השכר בחברות הבורסאיות לבעלי המניות.
לפי BDO, תיקון 20 "הידק במידה מסוימת את הקשר בין ביצועים לבין מענקים, בייחוד בבנקים ובביטוח, משום שמשקל הרכיב המשתנה (מענק ורכיב הוני) בחבילת התגמול הממוצעת עלה ל-52% ול-43% בהתאמה, לעומת 39% ו-34% בהתאמה ב-2014, וזאת על חשבון ירידה בפרופורציית הרכיב הקבוע".
בפילוח חברות הענף בולטת השונות בין הבנקים לחברות הביטוח, כאשר בעוד אצל הבנקאים נרשמה צמיחה שנתית של 7% בעלות העסקתם הממוצעת, ל-3.85 מיליון שקל, בכירי חברות הביטוח סבלו משחיקה של 14% בממוצע התגמולים שקיבלו, בסך של 3.1 מיליון שקל.
מאז 2013, בה נהנו בכירי ענף הביטוח מתגמול ממוצע של 4.5 מיליון שקל, השחיקה בעלויות העסקתם מובהקת יותר ומגיעה לשיעור של 31%. ב-BDO מייחסים מגמה זו "להשפעה הישירה של פיקוח אקטיבי והדוק של המפקחת על הביטוח".
עוד עולה מהנתונים, כי מי שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהתדרדרות התגמולים בענף הביטוח היו המנכ"לים. אלו אמנם עדיין מובילים את טבלאות השכר של חברות הביטוח, עם ממוצע תגמול מרשים של 4.7 מיליון שקל לכל אחד, אולם נתון זה משקף נסיגה של 20% ביחס ל-2014 והצטמקות של 50% מ-2013, אז עלות העסקתם הממוצעת התקרבה ל-9.5 מיליון שקל.
בקרב הבנקאים, המנכ"לים נהנו ב-2015 מעלייה של 10% בעלות העסקתם שהגיעה ל-5.2 מיליון שקל, אולם ב-2013 קיבלו 5% יותר, כשהסכום הממוצע עמד אז על 5.5 מיליון שקל. אצל היו"רים, סכום ממוצע של כ-5 מיליון שקל משקף עלייה של 15% ביחס ל-2014 ונסיגה של 9% לעומת נתוני 2013.
ענף בתי ההשקעות נותר מאחור עם ממוצע של קרוב ל-2.2 מיליון שקל לכל בכיר - סכום המשקף עלייה של 4% ביחס ל-2014 וירידה בשיעור דומה ביחס ל-2013. המנכ"לים בענף זה מציגים ירידה של 9% ביחס ל-2014 ועלייה של 13% לעומת 2013, שהביאה אותם לסכם את השנה החולפת עם ממוצע תגמולים של 2.5 מיליון שקל.
"השלכות שצריך לקחת בחשבון"
קרן קיבוביץ, שותפה במחלקת תגמול בBDO-Consulting Group, מותחת לא מעט ביקורת על יוזמת החקיקה החדשה. "בענף הביטוח ניכר כי שכר הבכירים ירד דרסטית גם ללא החוק החדש, ועל כן הכבדת הרגולציה עלולה להביא לשוק נזק של ממש", היא אומרת.
"לתיקון 20 ישנן השלכות חיוביות, בייחוד בענף הביטוח, בכך שהידק משמעותית את הקשר בין הביצועים לתגמול.
"ואולם, החוק החדש עלול במידה מסוימת לבטל את השפעותיו החיוביות של התיקון, מבלי שמיצינו את בחינת האפקטיביות שלו.
זאת, לדבריה, "לאור העובדה שישנם עדיין מנהלים החוסים תחת הסכמים שנכרתו טרום תקופת התיקון".
עוד לדברי קיבוביץ, "חוק שכר הבכירים החדש מספק תרופה עם לא מעט תופעות לוואי. לצד ירידה בשכר הבכירים, אשר תשתרשר גם לרבדים פחות בכירים בחברות, עלולות להיות השלכות אחרות שיש לקחת בחשבון במכלול ניהול הסיכונים".
בין אלה היא מציינת כי אפליית ענף הפיננסים לרעה ביחס לענפים הריאליים, עלולה לגרור זליגה של מנהלים מהחברות הפיננסיות לחברות הריאליות, וזאת למרות שלדבריה ישראל הינה "כלכלת אי", והאלטרנטיבות של המנהלים הישראלים לנהל חברות בחו"ל "כמעט ולא קיימות".
קיבוביץ סבורה כי "כדאי היה לטפל בשורש העניין, לפני ייפוי התוצאות, המתחיל בשיטת מינוי הדירקטורים המגבילה במידה מסוימת את עצמאותם. דח"צים רבים כיום מתמנים בידי בעלי השליטה, וזהו עיוות המצריך תיקון, בייחוד בישראל שבה חברות רבות הינן בעלות גרעין שליטה דומיננטי.
"לתיקון שכזה עשויה להיות השפעה מהותית ורחבה על כלל העסקאות ולא רק על שכר הבכירים, אבל צעד חשוב זה, לצערי, מוערך פחות מבחינה ציבורית".
ב-BDO בחנו את נתוני ענף הפיננסים גם ביחס לשכר הממוצע, החציוני ושכר המינימום במשק.
"היחס בבנקים הוא פי 1.6 מהחוק"
מהנתונים עולה כי עלות השכר הממוצעת של המנהלים הבכירים בבנקים היא פי 27 מעלות השכר הממוצעת, פי 40 מעלות השכר החציוני ופי 58 מעלות שכר המינימום.
נתוני חברות הביטוח מצביעים על פער של פי 22 מעלות השכר הממוצעת, פי 32 מעלות השכר החציוני ופי 46 מעלות שכר המינימום. בענף השירותים הפיננסיים, נתוני הבכירים גבוהים פי 16 מעלות השכר הממוצעת, פי 23 מעלות השכר החציוני ופי 33 מעלות שכר המינימום.
בעניין נתונים אלה מציינים ב-BDO, כי ענף השירותים הפיננסיים הוא "היחידי שעומד כיום בתקרת היחס לשכר המינימום במשק, כאשר בענף הבנקים יחס זה כיום הוא פי 1.6 מהמוגדר בחוק".
שכר הבכירים במגזר הפיננסי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
