"יש כאן תופעה חמורה של חקיקה חפוזה, שבאה מתוך פופוליזם"

לפני שבועות ספורים התגלתה בכנסת אחדות דעים נדירה. ברוב עצום של 56 ח"כים שתמכו מול אפס מתנגדים או נמנעים אושר החוק המכונה "החוק להגבלת שכר הבכירים", שנועד לבלום את שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, ואולי אף להביא להעלאת שכר בקרב העובדים החלשים בענפים אלה.

אבל באופן ממש לא מפתיע, אל מול ההסכמה הנדירה והמהירה שהושגה בכנסת, התייצבה מיד שורה של גורמים בשוק שמותחים ביקורת חריפה על החוק החדש (ששמו הרשמי הוא "חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים"), ובעיקר על האופן בו חוקק. עם הגורמים הללו נמנה עו"ד דוד חודק, ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג ושות' (GKH), ומי שייצג את איגוד הבנקים בנושא, שערב אישור החוק שלח מכתב חריף מטעמו בבקשה למנוע את השלמת החקיקה המהירה בטרם יתקיים דיון בנושא.

בראיון חגיגי ל"גלובס" אומר עתה חודק, לאחר שהחוק אושר והפך לעובדה, כי מבחינתו "החקיקה של הכנסת מבטאת תופעה חמורה מאוד של חקיקה חפוזה, ללא תקדים בעולם, וללא דיון ציבורי נאות. זו גישה לא מקצועית וזה בא מתוך פופוליזם".

- על מה עיקר הכעס שלך?

"מה אצה הדרך לחברי הכנסת? מה ביקשנו? לא אמרנו שיבטלו את החקיקה בגלל שאנו מבקשים, אלא ביקשנו מהם לדחות את הדיון ללאחר הפגרה, כשבמהלכה יתקיים הדיון בנושא, משלל הצדדים, ואז להחליט, לאחר ביצוע הליך נאות. על זה לא קיבלתי תשובה עד היום, חוץ מאשר הרצון לעשות את זה מהר מבלי לשים לב לכל מה שאמרתי".

- מצד שני, המערכת הציבורית דנה בנושא שכר הבכירים בסקטור הפיננסי מאז אפריל 2014, אז יצא לדרך תזכיר החקיקה המקורי של שר האוצר דאז, יאיר לפיד. זה הרי לא נושא חדש.

"ממש לא נכון. מדוע? באפריל 2014 הייתה הצעת החוק של לפיד שדיברה על הגבלת שכר הבכירים ל-3.5 מיליון שקל כאשר מותר היה לחרוג מזה, ואז החברה מקבלת קנס מס של אי-הכרה בהוצאות מעבר לרף זה לצורכי המס, מה שהיה מייקר את השכר לחברה. ההצעה הזו עברה קריאה ראשונה, ואילו בקריאה השנייה והשלישית הייתה הצעה מפתיעה של נושא חדש, שחייב דיון נוסף בוועדה עם דיון ציבורי, מה שלא נעשה. החוק הסופי שהתקבל שונה מהותית מההצעה של לפיד, וזה חוק שלא הבשיל דיו".

ואכן, בעוד שההצעה המקורית של האוצר הייתה לקביעת רף נורמטיבי לשכר הבכירים בסקטור הפיננסים - בבנקים, בחברות הביטוח ועוד - ברמה של 3.5 מיליון שקל, כשכל תגמול מעל לרף זה לא היה מוכר לחברה כהוצאה לצורך חישובי חבות המס שלה, הרי שהחוק הסופי נקב ב"קנס מס" מרף נמוך יותר, של 2.5 מיליון שקל עלות שכר לשנה, תוך שקבע בנוסף תקרה קשיחה שלפיה שכר הבכירים יוכל להיות בגובה של עד פי 35 מעלות השכר של העובד עם השכר הנמוך בחברה.

לדברי חודק, החקיקה הזו תביא לקיצוצי שכר לא רק אצל המנהלים "המיליונרים", והשפעותיה יהיו נרחבות בהרבה. "החוק גם ייפגע ברמות השכר מתחת לרמה של 2.5 מיליון שקל עלות לשנה, וזה יחלחל ויגולגל למעמד הביניים. החקיקה הזו היא פגיעה לא מידתית ולא הכרחית בכללי השוק החופשי: יש כאן הלאמה של תחום השכר בסקטור הפיננסי, הציבורי הפרטי, ואני סבור שאפשר היה להשיג תוצאה זהה באמצעים אחרים, אמצעים פחות פוגעניים בכלכלה ובשוק החופשי".

- אבל לולא החקיקה האגרסיבית - שעכשיו אתה ואחרים אומרים שאפשר היה למצוא לה פתרונות עדיפים - נראה שהיינו נשארים באותו מקום קיצוני לכיוון האחר, עם טקטיקות של השהיה. הרי השכר רק התנפח לאורך השנים.

"ראשית, לא נתנו מספיק זמן לתיקון 20 לחוק החברות לעשות את פעולתו. שנית, אני סבור שהיו חלופות אחרות שלא אכנס אליהן, שאפשר היה להגיע אליהן בהסכמה עם ראשי המגזר".

- בכל מקרה נראה שמבחינת איגוד הבנקים עוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין, ושמענו שעומד להיות מוגש בג"ץ בנושא. מה סיכויי הצלחה של מהלך כזה להערכתך?

"לא אתייחס לסיכויי ההצלחה של זה, אבל אני בהחלט סבור שקיימות עילות ממשיות להבאת המקרה בפני בג"ץ. הגשת בג"ץ היא שאלה בפני עצמה במנותק מעילות להגשתה".

"בעוד 10 שנים המגזר הפיננסי יחטוף פגיעה"

- מדוע אתה טוען שהמהלך הזה יפגע בכלכלה בכללותה? הרי מדובר בשכר של קבוצה מצומצמת.

"מה שיקרה הרי זה שאנשים טובים צעירים ידירו את עצמם ממגזר הפיננסים ויפנו למגזרים אחרים. משמעות הדבר היא ירידת רמת המנהלים והעובדים במגזר זה. ואז, במשבר הפיננסי הבא, בעוד עשר שנים, המגזר הפיננסי יחטוף פגיעה בדומה לפגיעה שהייתה בספרד ובאנגליה ועוד מקומות ב-2008 ולא הייתה בישראל. את הקרדיט שהמגזר הפיננסי היה זכאי לו בגין העמידה במשבר הפיננסי העולמי, אף אחד לא מביא בחשבון".

- זה לא מדויק. ישראל לא חוותה את מלוא המשבר הכלכלי של 2008 בגלל שהבנקים פה פיגרו באימוץ פעילות שכבר הייתה נהוגה בעולם המפותח. אם המשבר היה קורה שנתיים מאוחר יותר חלק אדיר מהונם היה מושקע במכשירים שהשמידו ערך בעולם, כולל בבנקים מתקדמים לא פחות שנוהלו ומנוהלים על ידי אנשים שאין תקרה לשכרם.

"אני חושב שהעובדה שאין תקרה לשכר הבנקאים אין בה ולא כלום עם התמוטטות המערכת הפיננסית בעולם. מה שקרה שם זה שהשוק הפיננסי התנתק מהשוק הריאלי, התנפח לממדים לא רציונליים, ואם יש לתלות במישהו אישום עיקרי בקשר לכך זה את הממשלות והרגולטורים שלא עמדו על כך, ולא טיפלו בכך, מראש. גם לבנקאים באותן מדינות יש אשם תורם משמעותי, אך אין קשר בין שכרם המופרז לבין רשלנותם בניהול הבנק".

- לאחרונה הודיע מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, על פרישה. הוא משתכר הרבה מעל לרף החדש, ובדרכו הלך גם דני צידון, המשנה למנכ"לית לאומי. הפרישה שלהם נבעה מהחקיקה? אתה חושב שבעקבותיהם יגיעו עוד?

"אני חושב שיהיה אפקט לגבי אנשים ותיקים במערכת, אבל הוא גם יהיה מוגבל בהיקפו. הדאגה היותר גדולה היא איך זה ישפיע על מצטרפים חדשים למעגל העיסוק והעבודה, שיעדיפו ללכת למגזרים אחרים, שם שיא הקריירה שלהם אינה מולאמת על ידי הממשלה.

"כמו כן, כאשר מסתכלים על חקיקת הגבלת השכר היא מתייחסת בעיקרה למספר קטן של מאה עד מאתיים עובדים. על פי הנלמד בפקולטות למשפטים, אחד המאפיינים של חקיקה הוא שהיא צריכה להיות כללית, כלומר שתחול על כולם או על קבוצה גדולה מהאזרחים. כאן מדובר בחקיקה פרטית כמעט, שמכוונת לקבוצה קטנה, וזה פגם עיקרי בה. דבר נוסף נוגע לנושא אחר של עומס הרגולציה בישראל, ואתייחס לזה דרך נושא רגולטורי שלקחתי בו חלק - 'ועדת חודק' לגבי השקעות מוסדיים באג"ח לא ממשלתיות".

"הממשלה והכנסת פוגעות בפוטנציאל הצמיחה כאן"

הוועדה עליה מדבר חודק (ראו מסגרת בעמוד 4) היא ועדה שאותה הוביל לאחר שמונה לכך על ידי המפקח על הביטוח לשעבר, ידין ענתבי, שנועדה להגדיר את אופן ההתנהלות הנדרש מהגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות.

לדבריו, "מודל הרגולציה של הוועדה היה שניתן להסתייג מיישום של המלצה אחת, כמה המלצות או כל ההמלצות, לפי החלטת ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, ובלבד שההחלטה תנומק מראש. כשאנו מסתכלים על האפקט של כללי הוועדה אנו רואים שהוא שינה מהותית את התנהגות המוסדיים ואת התנהגות השוק. זה בעיניי המודל הרצוי ברגולציה: לתת לגופים העסקיים את החופש לאמץ אותה או לא על פי השיקולים העסקיים, ובלבד שהדבר ייעשה בנוהל נאות ובממשל תאגידי תקין".

- ההפרדה בין סקטור הפיננסים לסקטורים אחרים ביחס למגבלת השכר, היא הגבלה מוצדקת לטעמך?

"אין היגיון כלכלי בהפרדה בין סקטור הפיננסים לסקטורים אחרים, אך אני תקווה שדברי לא יובנו באופן שצריך להרחיב את החוק לסקטורים אחרים. צריך פשוט להסיר זאת מעל הסקטור הפיננסי ולפתור את הנושא בדרכים אחרות".

- גם עורכי דין בכירים מקבלים שכר בעלויות לא פחותות.

"איני מרגיש מאוים. כשהייתי בביקור בקובה לפני כשנה הבנתי ששם אין משרדי עו"ד עצמאיים, אלא יש לשכות משפטיות של משרד המשפטים וגופי ייעוץ משפטי שמכוונים על ידי הממשלה. אם יוחלט שזה המצב גם בישראל - אז יש גם עלי איום. אני מקווה שאנו לא בדרך לשם".

- לשיטתך, הח"כים והרגולטורים כאן הם פופוליסטיים או פטרנליסטיים?

"הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נוהגות לעתים קרובות מדי בדרך שאינה מטיבה עם השוק החופשי ועם פוטנציאל הצמיחה בישראל. ידוע ממחקרים שכל צמצום של 25% ברגולציה במדינות בהן הרגולציה כבדה, תורם לעלייה של כ-1-1.17% בצמיחה. ומה לגבי ישראל? אחוז אחד עלייה בתמ"ג פירושו עלייה בצמיחה של כ-11.5 מיליארד שקל לשנה, כך שבחמש שנים מדובר בתקציב ביטחון שלם שיוכל לסייע לרווחה וצמצום פערים כאן".

"תוך שנה וחצי אפשר לגבש המלצות להצלת הבורסה"

לדברי חודק, בימים אלה "יש משבר אמון חריף בין הממשלה והכנסת ובין הסקטור העסקי", וזה לא נוגע רק לענייני השכר של בכירי סקטור הפיננסים. "ביום ההצבעה על שכר הבכירים במגזר הפיננסי, התקיים בכנסת כנס על התייבשות הבורסה. הכנס נערך בהשתתפות שר האוצר, שבדבריו ציין שמנהלי חברות ציבוריות לא הגיעו לכנס פרט לסמנכ"ל כספים של סודה-סטרים. השר חשב שזהו סימן לא טוב, ואכן אפקט כנס 'הכסאות הריקים', כפי שאני קורא לו, השפיע על דברי השר. קצב הצמיחה בישראל הוא שלילי, מדד ההשקעות בתעשייה הישראלית הולך ויורד ואנשי עסקים ישראליים נמנעים מלהשקיע בישראל. אני שואל מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה והכנסת והאזרחים יתעוררו מהחלום ויבחינו בשברו".

- אז יש כאן בעיה באיזון? פוגעים יותר מדי בכלכלה?

"אני סבור שכן. קח לדוגמה את התייבשות הבורסה וצמצום הפעילות בשוק ההון הישראלי, את המצב בשוק הביטוח, את ענף האנרגיה. בבורסה, כמאתיים חברות נמחקו מהמסחר, ואפשר להניח בשמרנות שלפחות מאה מהן היו ראויות להמשיך ולהיסחר. לאחרונה, משרדנו ליווה את עסקת המחיקה מהמסחר של אסם על ידי החברה האם נסטלה. בדרך כלל, מחיקה מהמסחר היא יוזמה של בעל השליטה. כאן, היוזמה למחיקה הייתה על ידי הנהלת אסם ולא מצד נסטלה. הסיבה לכך הייתה שהמנהלים סברו שכובד הרגולציה בשוק ההון פוגע בעסקי החברה וביכולתה למקסם את הרווח ואת התועלת.

"בהתאם לסקר שערכה הבורסה בקרב החברות הנסחרות עלה שכרבע מהן מעוניינות להימחק מהמסחר, וזה שיעור שמבטא תמונה חמורה מאוד. זוהי לא כתובת על הקיר - זה קיר שמדבר בצעקות. לכן, מן הראוי שרשות ני"ע ואנשי האוצר, בשיתוף עם החברות הציבוריות ועם גורמי המקצוע הרלבנטיים, יגבשו שולחן עגול שיתמודד עם הצורך האקוטי בצמצום הרגולציה. אני מעריך שבתוך שנה וחצי אפשר לגבש המלצות מקיפות ומעשיות. אם לא יעשו כן, הבורסה תמשיך לדעוך והמשק יספוג את המכה בשיעור הצמיחה ובניית העושר הלאומי".

- ומה לגבי ענף הביטוח שנהנה לאורך שנים משיעורי רווחיות אדירים, כשניצל את בורות הציבור בנושאים שבתחומו.

"בענף הביטוח אנו עדים לאחרונה לכך שכל החברות נסחרות בין 50% ל-65% מההון לאורך זמן. האם ההון החשבונאי שלהן אינו נכון? אני מניח שלא זה המצב, והדבר נובע - לא רק, אך בחלקו המהותי - מהתקפת הרגולציה על הענף".

- התקפת רגולציה על הענף?!

"איני שולל את מאמצי המפקחת על הביטוח לשפר את מצב הצרכנים ולהסדיר את הענף בצורה תקינה יותר. טענתי היא נגד הנחיות, חידושים ורפורמות היוצאים בתכיפות יתרה, ללא תוכנית רב שנתית מוסדרת וללא דיון עם הענף והשוק, דבר הגורם לאי ודאות, לירידת שווי בחברות הענף ולחוסר יכולת של החברות להתאים את עצמן לשינויים הרגולטוריים בצורה תקינה מבחינה עסקית. וזה משפיע, בין היתר, באופן מהותי על החברות כשענף שלם נסחר מתחת לשווי ההון.

"אני סבור שרגולטור - לאחר שלמד את הענף באופן יסודי - צריך לגבש תוכנית רב שנתית, לפתוח דיאלוג עם השחקנים השונים בענף, ולאחר מכן לשלב את הטווח הארוך של התוכנית בחקיקה, ואת הטווח הקצר בהנחיות, וככל שאפשר, בהסכמה עם השחקנים בענף. כשם שמקובל בעסקים להכין תוכנית לחמש שנים, כך רצוי שגם ברגולציה תהיה תוכנית רב שנתית".

"לגבי שוק האנרגיה: הוא מדגים באופן נוסף את בעיית הרגולציה. הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם ומשרדי הממשלה השונים נמצאו לא מוכנים לגילוי הגז. במשך חמש שנים עלו רעיונות ותוכניות בכיוונים הפוכים ללא כל תכלית, דבר שגרם לעיכוב פיתוח משק הגז, לתסכול החברות הפועלות בענף, לאובדן אמון במשק הישראלי ופגיעה בצמיחה. אם אפשר היה לתבוע רגולטורים בנזיקין, היה אפשר לגבש כאן תביעה גדולה מאוד".

"את מחיר ההחלטות של היום ישלמו החלשים בעתיד"

- מה דעתך על פסיקת בג"ץ ביחס למתווה הגז?

"אישית אני סבור שבג"ץ טעה בהחלטתו. בית המשפט היה צריך להעיר, להאיר ולהעביר. הוא היה יכול להעיר על החריגה הקונסטיטוציונית, להאיר את הדרך הראויה לפיתרון הבעיה, ובסיכומו של דבר היה צריך להעביר את ההחלטה לאור נסיבות העניין הייחודיות במקרה זה".

- באופן כללי אתה חושב שהחברי הכנסת והשרים יוצרים בהחלטותיהם היום עוני מחר?

"אני סבור שכן. מכיוון שכדי לקיים צדק חלוקתי צריך להגדיל את העוגה, כדי שיהיה מה לחלק. ואם פעילות הממשלה והכנסת גורמת להקטנת הצמיחה וההשקעות בתעשייה, המשמעות היא יצירת העוני בשנים הבאות. הבעיה היא שאת המחיר של ההחלטות העכשוויות ישלמו החלשים בחברה אחרי תום הקדנציה של הממשלה והכנסת הנוכחיות".

- אתה לא רואה בעיה באי-השוויון הגדל במשק?

"אני רואה בעיה בכך, אבל צריך לזכור שרמת החיים בישראל בעלייה מתמדת. זה עדיין לא מצדיק הגדלת פערים קיצונית, ואני חושב שצריך לטפל בזה, אך יש דרכים לעשות זאת בשיתוף הסקטור העסקי ובהתאם לעקרונות של כלכלה חופשית מבוקרת. הצעד שנעשה היה מוטב שלא ייעשה. כידוע אין לחקיקה זו שום דוגמה מקבילה בעולם המערבי, ולא בכדי".

- ראינו גם כיצד במדינות מתקדמות ללא רגולציה נפגע השוויון כשהגופים הפיננסיים בהם הופכים לגדולים מכדי ליפול, כך שכשהם על סף קריסה הציבור משלם את המחיר ולא מקבל דבר.

"אני לא מאלו שגורסים שצריך לבטל רגולציה באופן טוטלי ולנהוג במדיניות ליברלית. אני חושב שבמשקים מודרניים הרגולציה היא הכרח בל יגונה. אבל עדיין נשארת שאלה גדולה כיצד מגבשים רגולציה, כיצד מיישמים אותה, מבלי לפגוע יתר על המידה בעקרונות הכלכלה החופשית".

"אנו חשים שאנו מרכז היקום, אבל כנראה שהעולם חולק עלינו"

עו"ד חודק מעורב מאוד בשוק הפיננסים בישראל, לא רק כעורך דין של איגוד הבנקים או במסגרת אותה ועדה שבראשה עמד. לחודק, ולמשרד הגדול שהוא מוביל, ממשקים רבים עם שלל גורמים בשוק הפיננסי המקומי, וגם עם גורמים זרים שמבקשים להיכנס אליו. במסגרת זו הוא לקח חלק במספר ניסיונות של גופים זרים לרכוש שתיים מקבוצות הביטוח הגדולות במשק - כלל ביטוח והפניקס - ללא הצלחה.

המשרד בראשותו ייצג את משפחת קושנר האמריקאית שניסתה לרכוש את השליטה בהפניקס, וגם את חברת מאקרולינק הסינית במאמציה לרכוש את השליטה בכלל ביטוח. כאמור, בשני המקרים לא הייתה הצלחה במכירת החברות לחו"ל, כשגם ניסיונות אחרים של חברות זרות בתחום לא עלו יפה.

- למה לא מגיעים לכאן גופים בינלאומיים מובילים מערביים כדי לרכוש חברות כאלה, והיחידים שמגיעים הם גופי השקעה מסין או קרנות פרטיות שמחפשות דילים?

"הסיבה היא בראש ובראשונה שהמשק הישראלי מוגבל בגודלו והוא בגדר 'כלכלת אי'. סיבה שנייה היא הרגולציה ואובדן האמון במשק הישראלי. הכסף הבינלאומי, כולל משקיעים אסטרטגיים בענף הביטוח, הוא אורח רצוי בכל מדינות העולם, ועל אף העובדה שאנו חשים שאנו מרכז היקום, כנראה שהעולם חולק עלינו.

"למה זה קורה? לדוגמה, שמעתי, ואינני בטוח בכך, שקרן CVC הגיעה לישראל על מנת לרכוש את כלל ביטוח, ולאחר שהגיעה למסקנה שזוהי השקעה כדאית היא פנתה לרגולטור וביקשה לברר לגבי יכולתה לתגמל את מנהליה על פי מדיניותה. הרגולטור הודיע להם שלא ניתן יהיה לתגמל את המנהלים מעבר ל-3.5 מיליון שקל ולא משנה מה תהיה רמת הביצועים שלהם, והקרן ויתרה ואיחלה לנו הצלחה בהמשך דרכינו. זו קרן בינלאומית, מערבית, שמחזיקה חברות ביטוח וגופים פיננסיים בעולם. זוהי גם תשובה לשאלה למה היו רק חברות סיניות ברשימת המשתתפים במכרז על כלל ביטוח".

- ככל הידוע הרגולציה לא רוצה קרנות השקעה פרטיות שמתמקדות בהבאת תשואה גבוהה בזמן קצר כבעלות שליטה בענף הביטוח. נראה שלא רק סוגיית השכר למנהלים הבריחה אותם.

"הם לא קונים חברת ביטוח בפעם הראשונה בחייהם, ולכן רצוי לא להיסחף עם כמה שאנו חכמים יותר מכל העולם, ולהניח שמציון תצא חוכמה באופן בלעדי".

- מה דעתך לגבי יחס הרגולציה לחברות סיניות שביקשו לרכוש שליטה בקבוצות ביטוח כאן? הקשו עליהן במיוחד? עושים טעות לגביהן?

"הצעתי לכל הרגולטורים היא שיתייחסו בכבוד רב למשקיעים פוטנציאליים בכלכלה הישראלית, שכן מדובר בעולם גלובלי ולא לעולם חוסן. מאקרולינק שיוצגה על ידינו בניסיון הרכישה של כלל ביטוח עזבה את הארץ ואת העסקה מכיוון שחשה שהתקשורת עוינת את ההשקעה וכי הרגולטור נוקשה מדי".

"אג"ח הנדל"ן הזרות? לא על זה תהיה תפארתו של שוק ההון הישראלי"

ועדת חודק הוקמה על ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר בשנת 2009 (עיקר המלצותיה נכנסו לתוקף בשלהי 2010), במטרה לקבוע כללי משחק ביחס לאופן ההתנהלות הראויה של הגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות, הציבוריות והפרטיות. לאורך השנים נשמעה ביקורת על כך שהמלצות הוועדה, שאומצו על ידי הרגולציה, תרמו לפגיעה בשוק.

- עם השנים שעברו, מה דעתך על המלצות חודק?

"גאה בהן מאוד והן עשו טוב בשוק".

- כי לא אחת דווקא נשמעו טענות שההמלצות הללו היו חלק משרשרת החלטות רגולטוריות שהביאו לפגיעה בבורסה.

"ממש לא, ולראיה שוק האג"ח הוא היחיד שמתפקד בבורסה, ולא הייתה שום השלכה של המלצות חודק על שוק המניות".

- שוק האג"ח בריא רק עבור חברות גדולות ולא בינוניות וקטנות, ובכך הוא לא מהווה חלופה לבנקים, כשבמקביל רואים גידול חד בשוק ההלוואות הפרטיות. כלומר, נראה שהוא לא ממש שוק החוב שהיה אמור להיות.

"ראשית, שוק האג"ח מתאים מלכתחילה רק לחברות גדולות ובינוניות ולא לחברות קטנות. הוא גם לא תחליף לבנקים אלא עומד לצדם. אני חושב שהפרופורציות במימון המגזר העסקי בין הבנקים לבין אג"ח והלוואות פרטיות של המוסדיים, הן סבירות, בהנחה ששוק ההלוואות הפרטיות והמימון המוסדי אמור לגדול".

- מה דעתך לגבי חברות הנדל"ן האמריקאיות שנוהרות לכאן לאחרונה כדי להנפיק פה אג"ח?

"אנחנו עשינו הנפקה אחת כזאת. אני חושב שלא על זה תהיה תפארתו של שוק ההון הישראלי".