כץ החמיץ, חולדאי מחטיא

קוצר הראות של משרד התחבורה הוביל למחסור בתשתיות רכיבה בין הערים ובתוכן. כל רוכב שנדרס בכביש, כל הולך רגל שנפגע מאופניים שדהרו על מדרכה, הם תוצאה ישירה של ההחמצה הגדולה של השר ישראל כץ שכשל בזיהוי השינוי המתהווה בהרגלי התחבורה.

ראשי הערים עושים כל שביכולתם כדי לפנות דרך לרוכבים, אבל סמכותם מוגבלת וידיהם קשורות. ברחובות מרכזיים משרד התחבורה קובע את הקצאת הדרך ואין לראש עיר סמכות ליצור בהם שבילים. ברחובות הקטנים חשופה העירייה לתביעות מתושבים מתוקף תקנות תכנון של משרד הפנים (כיום תחת שר האוצר).

המצב מסובך, כפי שאפשר להבין. מה עושים? מאלתרים. סוללים שבילים שנקטעים לפני צומת (כי הצמתים בסמכות משרד התחבורה), יוצרים פתרונות איומים כמו ברחוב אבן גבירול בתל אביב, שמחריפים עימות בין הולכי רגל ורוכבים, ויש עוד דוגמאות.

אפשר להלין על ראשי ערים, בראשם רון חולדאי חלוץ מהפכת התחבורה המתקדמת, שיצאו לדרך בלי תשתית מוכנה. אך נסו לדמיין איפה היינו אם חיכינו למשרד התחבורה ולמשרד הפנים שידאגו לרשת שבילים מושלמת. כמה זמן וכסף חסכנו למי שנעים כיום באופניים, כמה פקקים וזיהום אוויר, ומה היה מצב המודעות הציבורית לגבי ניידות מתקדמת, אלמלא ראשי עיר אמיצים. ספק אם הממשלה היתה פועלת, בלי היוזמה העירונית.

קמפיין של אי הבנה

חולדאי זיהה נכון ועורר את דעת הממשלה, אך עד שבירושלים יזוזו וידאגו לתשתיות הגונות, הוא נדרש לבעיה: המוני אופניים דוהרים על מדרכות. מה חבל שבדרכו לפתרון החטיא ראש העיר את המטרה: הוא פנה לרוכבים ואיים בקנסות, בקמפיין פרסומי מלווה בסרטונים ויראליים ומדבקות על המדרכות.

הקמפיין הוא טעות ומקורו באי הבנה. רוכבי אופניים לא רוצים לנוע על המדרכה. זה לא נוח: צריך לנווט בין פחי אשפה לשולחנות בתי קפה, להאיט לפני תחנות אוטובוס, לדלג במקומות שעוד לא סודרה הנגשה וכמובן - להתחשב בהולכי רגל. אף רוכב אופניים לא רוצה בכך, כולם מעדיפים לנסוע על כביש אספלט חלק ופנוי. רוכבים בוחרים במדרכה בגלל פחד דריסה ממכוניות, שבתוכן נהגים הבטוחים לגמרי שהדרך שלהם ושרוכבי אופניים צריך לסלק בצפירה תוך עקיפה מהירה, מלווה בנהמת מנוע וצווחה מהחלון 'משוגעים עופו מהכביש'.

חובה להוריד את רוכבי האופניים לכביש, אין חולק. על המדרכה הולכים ועל הכביש נוסעים. אבל אם כבר מוציאים משאבים וכסף על קמפיין שמטיף למנהגי תנועה חדשים, יש להתחיל בחינוך נהגים. מהלך שיסביר שיש עוד משתמשים בדרך, עם זכות מלאה לנסוע בכביש ולהגיע ליעד בשלום, למרות שאינם מכונית.

במקום מדבקה זמנית על מדרכה עירונית המזהירה רוכב אופניים "קנס לפניך" ומקפיצה תושבים בורים וקטנוניים להתלונן ש"העירייה גוזלת כסף לקופתה", מוטב לפצוח בצביעת כבישים בסימונים מאירי עיניים שמשמעותם: "שימו לב, חברים-נהגים, עד עכשיו הייתם לבד, כעת יש לכם שותפים". בפריז כבר עשו זאת בכל הרחובות והכבישים (ראו בתמונה), והיא לא הראשונה בערים שנוקטת בשיטה. זה כלי שמפרגן לרוכבים מצד אחד, ומאותת לנהגים מצד שני: אתם לא לבד פה, היו נא זהירים בשותפיכם החדשים והפגיעים.