קרן LionBird II הישראלית תבצע בתקופה הקרובה את הסגירה הראשונה של גיוס בהיקף 40 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס". מדובר בקרן השנייה של קבוצת ליונבירד, אשר משקיעה בתחומים של בריאות דיגיטלית ושירותים פיננסיים. מי שמוביל את הקרן הם האחים חיים ויצחק פרידמן, אשר הקימו את חברת סטארלימס ומכרו אותה לתאגיד אבוט בשנת 2010 תמורת 123 מיליון דולר.
האחים משתפים פעולה עם אד מייקלס האמריקני, שכיהן בעבר כראש חטיבת הדיאגנוסטיקה באבוט. קרן ליונבירד הראשונה גייסה 20 מיליון דולר ב-2013, והשקיעה בחברות כגון Fundbox, Sweetch, Tyto, טלהסופיה, ג'ינום קומפיילר ואחרות.
האחים פרידמן ומייקלס ישקיעו כ-20%-15% מהסכום, כפי שעשו בקרן הראשונה. הם יצרפו אליהם משקיעים פרטיים, קרנות משפחתיות, קרנות פרטיות ואולי גם גופים מוסדיים. החברה כבר החלה לבצע השקעות מתוך הקרן השנייה, על בסיס הסכום שמשקיעים שלשת המנהלים. ליונבירד היא גוף חדש יחסית אך היא נחשבת לכוח עולה בתחום של השקעות בבריאות דיגיטלית.
"ב-2010 נרכשנו על ידי אבוט", מספר חיים פרידמן בראיון הראשון של מנהלי הקרן לעיתונות, "זו הייתה הפעם הראשונה שבה אבוט רכשה חברה ישראלית וגם הפעם הראשונה שבה אבוט רכשה חברת תוכנה. פתאום, לקראת סוף הקריירה שלנו, היה לנו בוס. עבדנו תחת אד מייקלס ובין היתר חיפשנו עבור אבוט חברות ישראליות וגם עקבנו יחד איתם אחר התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית עוד לפני שקראו לו כך, ובדקנו איך אבוט, כחברת פארמה ומכשור רפואי, משתלבת בזה".
סטארלימס, שעסקה בתוכנה לניהול מעבדות ורישום תוצאות ממכשירי מעבדה, הוקמה כ-20 שנה לפני כן, צמחה ללא גיוסים מקרנות והייתה אחת מחברות הביומד הראשונות שנסחרו בבורסה בתל אביב. הרכישה הניבה למשקיעי החברה פרמיה נאה.
"ב-2012 החלטנו לפרוש מאבוט, לאחר שהחוזה שלנו מולם נגמר ועל רקע הפיצול שחילק אותם לשתי חברות - חברת פארמה וחברת מכשור רפואי בנפרד. בזכות הרכישה היה לנו קצת כסף, והתלבטנו מה לעשות איתו. האם להשקיע את כולו בשוק ההון? החלטנו שלא. הרי היום חברות מגיעות לבורסה מאוחר יותר מבעבר ולכן רוב הערך שלהן נוצר בשלב הפרטי.
"כשהתחלנו להשקיע, תחילה כאנג'לים, אד הציע לחבור אלינו, וכך יצרנו פעילות שיש לה רגל ישראלית ורגל אמריקנית. עם הזמן חברים ומכרים החלו לשאול אם אפשר להשקיע איתנו והרגשנו כמו בנק השקעות בהתנדבות, אז ניצלנו את המומנטום כדי להקים את הקרן".
"לא פיתחנו תחביבים"
פרידמן מציג משנה סדורה לגבי מיקוד ההשקעות בקרן. "אחד הכישלונות שלנו בחיים זה שמעולם לא פיתחנו תחביבים", הוא מספר, "השקענו הרבה זמן בלהבין את שוק הרפואה הדיגיטלית ולחשוב לאן הוא יילך. החלטנו שנחפש חברות שעוזרות לשפר מודלים עסקיים קיימים, ולא מחייבות את השוק להכיר מודל עסקי חדש. משהו שלוקח את עודף היצרן, שהוא הרווח שניתן לעשות בשוק הרפואי - ומעביר אותו מצד אחד של הכביש לצד השני, מחברות מסורתיות לחברות מסוג חדש.
"כקרן קטנה, מסוכן לנו מדי להמר על אפליקציות מאוד ספציפיות ולכן אנחנו מחפשים פלטפורמות שיכולות להניב מגוון מוצרים, על בסיס טכנולוגיה אמיתית, מוכחת וקשה לחיקוי". השם ליונבירד ניתן לקרן על מנת לשקף את החיבור בין המעוף והראיה מגבוה של הציפור, לבין העולם של הענקיים הקיימים - האריות.
הקרן מתמקדת בשלושה תתי תחומים בעולם הרפואי. פרידמן: "התחום הראשון הוא כלים תומכים לטלהרפואה. זהו חלום שמתגשם הן לצרכני הבריאות והן לספקים. יש מיליארד ביקורים בשנה אצל רופאים, שאת חלקם אפשר להעביר לעולם הווירטואלי".
פרידמן מתייחס לשלוש השקעות שהקרן ביצעה בהקשר הזה. הראשונה היא חברת טייטו שמפתחת תוכנה וחומרה שמאפשרים לבצע בדיקה מלאה של רופא משפחה בבית הלקוח. המכשירים השונים, למשל סטטוסקופ או מצלמת תוך-אוזן, משדרים מידע לתוכנה של החברה אשר מנחה את החולה כיצד להשתמש במכשיר.
חברת אחרת, טלהסופיה, פיתחה מערכת שמאפשרת לרופאים ואחיות לייצר לחולים שלהם סרטון אשר מסביר להם כיצד להמשיך ולטפל בעצמם אחרי הביקור בקליניקה או בבית החולים - כיצד ליטול תרופות, לבצע תרגילי התעמלות מסוימים, לבדוק את עצמם כדי לאתר החמרה וכדומה. נמצא כי סרטונים כאלה מעלים את המוטיבציה להתנהגות בריאותית. "אם טייטו מאפשרת את המפגש הסינכרוני (באותו זמן) הרי שטלהסופיה מאפשרת את המפגש הא-סינכרוני - עדיין אישי, עדיין ישירות למטופל אבל לא באותו הרגע". המוצרים של שתי החברות הללו מאפשרים חיסכון רב בכוח אדם.
החברה השלישית היא דווקא מארה"ב. "חברת PhysIQ פועלת בתחום ניבוי החמרת מחלות. היא החלה את דרכה דווקא בפיתוח אלגוריתמים לניבוי כשלים במנועים גדולים. בתעשייה קשה להחליט מתי משתלם להוריד מטוס או להשבית מפעל לצורך תחזוקה, זו החלטה כלכלית כבדה. אם עושים זאת רק על פי המדריך למשתמש, זה נחמד אבל הרי כל מנוע עבר משהו אחר בחיים - אחד טס תמיד במזג אוויר קשה ואחר בתנאים יותר מפנקים. מייסדי החברה הזו הצליחו לשפר את הניבוי ולגלות מתי מנוע ספציפי יקרוס. אחרי שתאגיד GE רכש את פעילותם, הם שמרו את הזכויות לתחום הרפואי, מתוך מחשבה שאותם חישובים שאפשרו לנבא כשל במנוע, ינבאו גם כשל במכונה האנושית.
"הם פיתחו פלטפורמה שמאפשרת אבחון בתחומים רבים על בסיס מידע מחיישנים גופניים. למשל - אם נוטלים מידע ממד קצב לב יחד עם מד תאוצה, אפשר לדעת שכרגע יש למטופל האצת דופק כי הוא רץ, אבל במקרה אחר יש לו האצת דופק פתאומית כשהוא נייח, וזה בעייתי יותר. והם יודעים מה מצב הבסיס של כל פציינט. כאשר אני קם מישיבה בדרך כלל יש לי דופק כזה וכזה, ואילו כשאיציק קם יש לו דופק אחר. כך הרופא יכול לדעת למי להתקשר ראשון. היום החברה מפתחת גם מערכת להתראה על כוונות להתאבדות אצל אנשים עם הפרעה פוסט טראומטית. כשהם זזים פחות וגם מתקשרים פחות לחברים לעומת מצב הבסיס שלהם, זה מעיד על התכנסות שיש בה סכנה".
התחום השני בו פועלת הקרן מוגדר כ Trusted Advisor או במילים אחרות "להיות היועץ שהחולה יכול לסמוך עליו". בטריטוריה זו פועלת למשל חברת Ovuline האמריקנית, אפליקציית חוכמת המונים בתחום הפוריות, שיש לה כבר מיליוני משתמשים. המשתמשים מקבלים מידע שעוזר להם לחשב את חלון הביוץ שלהם, אבל גם עונים על שאלות נוספות לגבי ההתנהגות שלהם סביב הניסיון להיכנס להיריון ובאופן כללי.
"המטרה היא להפוך את הנתונים למחקר העולמי הגדול ביותר בתחום הפוריות, לאגור את המידע מכל הטיפולים ועל בסיס ניתוחו לייעץ: האם כדאי להרים רגליים לאחר האקט? מתי בדיוק ובאיזו תדירות יש לקיים יחסים כדי להשיג תוצאה אופטימלית? וכדומה. פרידמן: "גם במדינות בהן לרוב הפריות מבחנה הן על חשבון המטופל, וחברת הביטוח לא משתתפת, עדיין לחברת הביטוח עדיף שהלקוחה תיכנס להיריון טבעי, כי להפריות יש מגוון סיכוכים שכן נחשבים למקרה ביטוחי. לכן לחברות הביטוח כדאי לממן ללקוחות שלהם את האפליקציה. לאחר מכן היא כבר הופכת לאפליקציית היריון, לידה והורות עבור הלקוחות הללו, שהם קהל יעד מפולח ומחוזר מאוד. זה היופי בלהיות ה-Trusted Advisor".
חברת נוספת שבה משקיעה ליונבירד היא Sweetch, פלטפורמה שמנסה לנבא מתי אדם יהפוך מקדם-סוכרתי לסוכרתי. "יש אנשים שלא משנה מה הם יעשו, הם לא יהפכו סוכרתיים ואחרים שיהפכו סוכרתיים, לא משנה מה יעשו. באמצע יש טווח רחב של אחרים, שניתן לעצור אצלם את הסוכרת על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית. הוכח שאם מצמידים לכל אחד כזה מאמן אישי, זה עוזר, אבל לכך יש עלויות גבוהות. סוויץ' מנסה לשחזר את חוויית המאמן האישי באמצעות תזכורות והנחיות דיגיטליות מותאמות אישית לכל משתמש".
יצחק פרידמן: "אם הייתה גלולה שמורידה את הסיכון ללקות בסוכרת בעשרות אחוזים, כולם היו רצים להשקיע בה. כאן מדובר ב'גלולה דיגיטלית', ועלינו להוכיח שיש לה אותו אפקט".
- התחום של טיפול בסוכרת באמצעות עידוד לפעולות שונות נחשב לתחרותי.
"סוויץ' הם ייחודיים בכך שהם נותנים פתרון כבר מהשלב הקדם סוכרתי. בנוסף מדובר בפתרון - שכולל גם ניבוי רגישות וגם קואצ'ינג, כאשר הכל דיגיטלי".
התחום השלישי ברפואה בו משקיעה ליונבירד, הוא כלים תומכים בחיסכון בעלויות. אחת החברות בפורטפוליו היא KitCheck. "בבתי החולים בארה"ב מגיעים לכל פרוצדורה רפואית עם ערכה ובה כל הרכיבים שדרושים לביצוע ההליך וטיפול בחולה לאחר מכן, על מין מגשית כזו. בכל מגשית יש כ-50-300 יחידות של מכשירים ותרופות אבל לפעמים חלק חסר, חלק פג תוקף. היום הבדיקה של שלמות הערכה נעשית ידנית, ואילו Kitcheck תעשה זאת רובוטית, בעזרת תגי RFID, וגם תזמין אוטומטית את החסר מבית המרקחת של בית החולים".
חברה נוספת היא Protenus, מערכת ביטחון סייבר לבתי חולים, שממוקדת דווקא באיומים פנימיים. יצחק פרידמן: "הכוונה היא למנוע שימוש במידע דיגיטלי על ידי צוות רפואי לא מורשה. למשל, אם מדונה מגיעה לבית החולים וכל אנשי הצוות רוצים לראות את התיק הרפואי שלה - ננסה למנוע את זה".
מעבדות ב"ענן"
בנוסף לשלושת תחומי הליבה השקיעה הקרן גם בג'ינום קומפיילר הישראלית שהתמזגה בתחילת החודש עם Twist Bioscience האמריקנית. ג'ינום קופמפיילר מאפשרת תכנון ממוחשב של DNA סינטטי. יצחק פרידמן: "חוק מור שעבד טוב במחשבים עבד גם בעולם הביולוגיה הסינטטית, שהצליחה להוריד בקצב מהיר את העלויות של ריצוף ואחר כך ייצור ה-DNA.
"אנחנו מדברים על מעבדות ב'ענן' - חוקרים רק צריכים ליטול דגימה ולשלוח אותה בדואר למעבדה חיצונית. כאשר כל המעבדות הן אחידות, אפשר בקלות רבה יותר לשחזר ניסויים וזה משפר את המדע, לעומת מצב שבו כל דוקטורנט מבצע את הניסוי בעצמו".
ליונבירד השקיעה עד היום ב-14 חברות, מהן שמונה בישראל. בנוסף לתחום הרפואי הקרן פעילה גם בתחום השירותים העסקיים, והיא השקיעה בין השאר ב-Fundbox, שגייסה בינתיים מעל 100 מיליון דולר.
יצחק פרידמן: "הרקע שלנו בבניית חברה על כל שלביה, עוזר לנו לעזור ליזמים. שלבים כמו בניית כוח שיווקי, מוניטיזציה - זה לא פשוט. ואנחנו לא צמחנו בהשקעות, אלא בצד השני". חיים פרידמן: "אנחנו עוזרים להם גם לעשות אופטימיזציה של הסיום, של האקזיט. להיות קצת ריאליים בעניין הזה".
לגבי הפעילות בארה"ב אומר פרידמן: "זה מאפשר לנו לדעת אם ההשקעות שלנו הן באמת הכי טובות מסוגן. איך שהוא תמיד כשבאים אלי עם רעיון, נולד רעיון דומה במקביל גם מעבר לים. כך ההמצאתיות עובדת בעולם. אנחנו נחשפים לכולם".
חיים פרידמן מוסיף כי הקרן גם מחפשת כוחות חדשים. "אנחנו לא אנשים צעירים ואנחנו חושבים הרבה על היורשים שלנו. אנחנו מכניסים כוחות צעירים לחברה, יזמים לשעבר, אנשים שכמונו - בנו חברה במו ידיהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
