ה"חתולים" יכולים לברוח

פרישתו של פרופסור דני צידון, המשנה למנכ"לית בנק לאומי העלה שוב את מפלס הקבס, לנוכח הטיעונים המופרכים שהטילו ספק ביכולתה של המערכת הפיננסית לתפקד ביעילות בעוד מספר שנים. כמו במקרה של קודמו ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים, שפרש ראוי לציין, מסיבות שונות לגמרי, גם כאן התנדבו הנשמות הטובות, בעיקר פרקליטי הצמרת, להסביר לכולנו עד כמה המהלך מסוכן ליציבות הפיננסית של מדינת ישראל, יציבות שלטעמם כנראה היא תוצאה של גאונות הקליקה המצומצמת שאין לה תחליף.

להזכירכם זו אותה קליקה שרכשה מכשירים פיננסיים מסוכנים לפני המשבר ורק הנגיד לשעבר חילץ אותה מהבוץ, אותה קליקה שהעניקה אשראים נדיבים ועד היום מחפשים את הכסף(ואוי לנו רק מהמחשבה מה היה קורה למערכת אם תשובה לא היה מוצא גז), אותה קליקה שהסתבכה עד צוואר בנושאי הלבנת הון.

רם כספי, פיני רובין ועכשיו גם דוד חודק התגייסו חיש מהר לטובת חבריהם שנשכבו על הגדר למען עתידה הטוב יותר של המערכת הפיננסית בישראל. כשאתה קורא את דברי ההסבר שלהם לסכנה המתרחשת ובאה עלינו, אינך יכול להימלט מהמחשבה שכולנו מטומטמים. כולם למעט הקליקה הצרה של אנשים שאין להם תחליף ועל כן על כולנו לקוד קידה ולומר אמן על כל גחמה שלהם.

חייבים להודות על האמת- שני הפורשים, בניגוד ללא מעט בכירים מכהנים, הם באמת מהטובים שהיו במערכת הבנקאית. כל אחד מהם תרם רבות להצלחת הבנק בתקופת כהונתו. אי אפשר גם להאשימם במעבר החד מהקפיטליזם החיובי לקפיטליזם החזירי. בזכות המפוקפקת הזאת מחזיק בגאווה אלי יונס ששבר את כל המוסכמות המקובלות של שכר הוגן וראוי. יונס הוכיח לכולם שאפשר להשתין מהמקפצה ואף אחד לא יעז לומר דבר. המערכת כולה בסך-הכול התיישרה בנינוחות עם הסטנדרטים החדשים.

ציון קינן לא פרש בגלל הפגיעה בשכר הבכירים. הוא פרש כי מתמטיקה פשוטה הראתה לו שפרישה עכשיו לעומת פרישה בעוד חצי שנה עלולה לייצר פער אדיר בתגמולים. כל אחד מאתנו היה עושה אותו הדבר. דני צידון הפתיע. מאדם שרק לפני כמה שנים הרצה באוניברסיטה על הפערים הגדלים והולכים בישראל, לא הייתי מצפה שיישכב על הגדר למען אלו שרק מנציחים את הפער. לא ראיתי אותו אומר דבר על עלייה של 8% בשכר במגזר הפיננסי בשנת 2015, עלייה ממנה לא נהנו מרבית העובדים הזוטרים, לב ליבה של המערכת הפיננסית.

אבל האיום הפתטי מכולם הוא האיום בפגיעה באיכות שדרת הניהול בעתיד. התגמול בצמרת המערכת הבנקאית הוא מהגבוהים בארץ, גם אחרי ההגבלה. החוק רחוק מלהיות מושלם ועוד יעבור תיקונים, אולם הוא חוק ראוי ואף רצוי להכילו לתחומים נוספים שאיבדו כל פרופורציה בין תגמול לבין ביצוע. אם היו עוצרים אותו, כפי שבוודאי שאפו רוב הלוביסטים והיחצנים שהתגייסו למען המטרה הנעלה, היינו עדים לעוד וועדה מיותרת שקמה וממסמסת את הכול במריחה של שנתיים. עדיף להתחיל ממשהו ולתקן את הדרוש תיקון תוך כדי תנועה (וחלק מהדרוש תיקון הוא גם פיצוי הפורשים על פי התנאים המופלגים וחסרי כל הפרופורציה מהם נהנו עד כניסת החוק לתוקף).

בדרג הניהולי בבנקים יש עשרות עובדים ראויים, ראויים אף יותר מלא מעט חתולים מכהנים שנהנים מהשמנת הרבה בזכות קשרים ופחות בזכות כישורים. אם החוק החדש יביא לפרישתם והחלפתם במנהלים מוכשרים שיסכימו להסתפק לא עלינו, במיליון או שני מיליון לשנה, המערכת הפיננסית רק תהיה יציבה יותר ואיכותית יותר. אבל יש לי חדשות שאולי יהממו אתכם - רובם לא יפרשו כי באף מקום הם לא ייהנו אפילו ממחצית מהתנאים מהם הם נהנים, גם לאחר ההגבלה אז אל חשש.

ואם הם כן יפרשו אז כמו שאמרתי זה יעשה רק טוב למערכת. עיקר ההצלחה של מערכת הבנקאות בישראל נובע משדרת ניהול בדרגי הביניים ועובדים מסורים בסניפים. היכן שלא תפנה, תפגוש בכל פעם תחושה של תסכול בקרב העובדים, במיוחד כשמתפרסמות התוצאות העסקיות ולצדן הערכת הדירקטוריון את עבודת ההנהלה הבכירה וחוסר ההערכה המעשי כפי שבא לידי ביטוי בשורת השכר של אלו שתרמו את התרומה האמתית להישגי הבנקים. את 10 המיליון המיותרים שקיבלו קינן וסרוסי מן הראוי לחלק בין כלל העובדים בבנק. האמינו לי שתפוקתם בשנה שלאחר מכן תהיה הרבה יותר גבוהה.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.