פעם רב - תמיד רב?

"הרב נמצא במצב קשה מאוד בריאותית. הוא בן 80, הבריאות שלו מידרדרת, והוא צריך באופן דחוף את התרופות והאוכל שלו בזמן" - דברים אלה אמרו אתמול (א') חסידי ה"רב" אליעזר ברלנד הפועלים לשחרורו ממעצר בכלא בדרום אפריקה, שבו הוא ממתין להסגרה לישראל כחשוד בעבירות מין רבות.

זה מזכיר מאוד את זעקת חסידיו של ה"רב" פינטו לפני שנכנס לכלא. מה קורה עם רבנותו של אדם שהורשע בפלילים? הוא ממשיך לשאת בתואר "רב"? אין משהו או מישהו, אולי ועדה ציבורית, שיכולים לשלול מאדם כזה את תוארו הרבני, כמו למשל ששוללים מרופאים ועורכי דין שסרחו את רישיונם לעסוק במקצוע?

שאלה רטורית

זו שאלה רטורית, כי פעם רב - תמיד רב, ולא משנה מה עשה ולמי. לא רק שלא מוקיעים אותו, אלא תמיד נמצאים החסידים והרבנים שיתמכו בו.

אני לא יודע איך הייתי מתנהג אם הייתי דתי, אבל אני חושב ומקווה שהייתי רואה את מעשי הרבנים המורשעים כדבר תועבה, ולא את הפרסומים על כך. רבנים הסוטים מדרך הישר מטילים כתם על הציבור הדתי כולו, ובמיוחד על רבניו - כי הרי לא כל הרבנים כמותם. גם לא רובם.

אבל די בכמה אנשים כמו פינטו, דרעי, בניזרי, מוטי אלון, כדי להכתים את הכלל. אני לא מצליח להבין מדוע לא פועלים נגדם, ואני מתכוון לציבור הדתי-חרדי, בצורה יותר נחרצת.

מדוע לא משחררים אותם מרבנותם? מדוע לא מוקיעים אותם כפי שעושים לאחרים?

חסידים של מורשעים

יותר מכך: לא רק שמניחים להם בדרך-כלל, אלא שלכל רב שהורשע יש עדת חסידים שלא מוכנה לקבל את חוק המדינה, וממשיכה לדבוק באדם הנגוע גם כאשר פשעיו בזויים וגורמים נזקים קשים לילדים ומבוגרים, וכאמור גם לציבור הדתי כולו.

מה צריך לקרות כדי שחסיד ייצא נגד רבנים כאלה? אולי שרבנים אחרים, ישרי-דרך, ויש רבים כאלה, יפסקו הלכה שאדם הקרוי רב אינו ראוי לבוא בעדת המאמינים בגלל מעשיו הנלוזים והמזיקים?

כמו כל אזרח

מצבו הרפואי של החשוד הנמלט מידרדר? אולי. אבל עובדה שברלנד מצא מספיק כוחות כדי להימלט מן הדין במדינת ישראל, ולהסתובב במדינות רבות בחסות חסידים ורבנים באותן ארצות. בואו, חילונים ומאמינים, בואו נאמר כאיש אחד: הרב ברלנד חשוד בביצוע עבירות מין נגד נשים ונערים שבאו למצוא אצלו עצה וניחומים.

הוא אינו ראוי להתחשבות ובוודאי לא לתמיכה שהוא קיבל מרבנים שונים. יש לאפשר לרשויות החוק לפעול בעניינו כמו כל אזרח, ובהתאם לחומרת מעשיו לכאורה.