"תחרות חריפה בשוק הסלולר? זה מעודד השקעות יעילות"

רשות ההגבלים העסקיים החליטה לדחות את המיזוג בין סלקום לבין גולן טלקום, והמהלך הזה העלה לכותרות את הנושא של השקעות בתשתיות תקשורת. התפיסה הרווחת בציבור היא שחברות הסלולר משקיעות פחות בתשתיות, ולכן איכות הביצועים שמקבל הציבור נמצאת במגמת ירידה. זה בא לידי ביטוי בניתוקי שיחות שמתרבים, בביצועים בינוניים אצל חלק מהרשתות שמעכבות את המשך ההשקעות בדור הרביעי, ובהפיכת חברות הסלולר לרשתות קמעונאיות שמתמקדות יותר במכירת ציוד קצה (בעיקר מכשירי סלולר) ופחות במכירת זמן אוויר ובביצועים גלישה איכותיים.

האם התחרות המשמעותית שקיימת בשוק הסלולרי בישראל מובילה לירידה בהשקעות או ההפך? לדברי פיני שמואלי-ניסן וצח קסוטו, השותפים בבטא פייננס, התחרות היא גורם מעודד השקעות. השניים דוחים את הקולות הנשמעים לאחרונה אשר מקשרים בין התחרות החריפה בשוק הסלולר להיעדר השקעות ולהתדרדרות טכנולוגית בענף שעשויה להוביל לפגיעה אנושה בענף.

לדברי שמואלי-ניסן, "ההיגיון שעומד מאחורי התיזה המשונה הזו טוען כי התחרות החריפה גורמת לחברות להפסיד כסף (או לא להרוויח) ולכן הן יימנעו מהשקעה, מה שיוביל להתדרדרות טכנולוגית ופיגור בהשוואה למדינות העולם. תמונת הראי של ההיגיון המעוות הזה היא שאם נצמצם את התחרות המחירים יעלו, החברות ירוויחו ואז יהיה להם כסף להשקיע".

- זה לא מה שקורה בשטח?

"איך ההיגיון הזה מתיישב עם שוק התשתיות שבו לבזק יש שליטה כמעט מונופוליסטית, מה שגורם לה להאט את היקף ההשקעות בסיב עד לבית, ולכן המדינה מנסה בכל כוחה לעודד את ההשקעות באמצעות יצירת תחרות וכניסת חברת IBC? כאן נאמר לנו שהתחרות דווקא כן תעודד את ההשקעות בתשתית ובטכנולוגיות חדשות".

- אז יצאנו מבולבלים. אם כך תחרות מעודדת השקעות או שאינה מעודדת השקעות?

"התשובה לשאלה זו היא חד-משמעית: תחרות אמורה להעניק את השירות היעיל ביותר במחיר הנמוך ביותר ללקוח. זאת הסיבה לכך שהתחרות מעודדת השקעות יעילות, בדגש על יעילות. תחרות, חריפה ככל שתהיה, תעודד את החברות להתייעל ולספק את השירות הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר. הרעיון מאחורי תחרות הוא שהצרכן מספיק נבון לדעת מה הוא רוצה ולכן הוא יסכים לשלם יותר רק עבור מה שייתן לו ערך מוסף. אם חידוש טכנולוגי מבוקש על-ידי הצרכנים השונים, ברור שבשוק תחרותי החברות השונות ישקיעו בטכנולוגיה הרלוונטית. הדוגמה הטובה ביותר היא בשוק מכשירי הקצה שם משקיעות החברות השונות הון עתק בחידושים טכנולוגיים ושם אנו רואים את אפל סמסונג ואחרות יוצאות חדשות לבקרים עם מכשירים חדשים שהושקע בהם הון עתק. לא ברור לכולם שללא תחרות חריפה לא הייתה השקעה כה מסיבית בטכנולוגיה?

"שוק בלתי יעיל"

- אם כן, ההנחה היא כי תחרות, חריפה ככל שתהיה, מעודדת השקעות בטכנולוגיה? גם כאשר יש בשוק 5 מפעילים?

"טענה נוספת המושמעת באותה נשימה אומרת שבשוק הישראלי קיימות חמש תשתיות סלולר בהשוואה ל-3-4 ברוב מדינות העולם, מה שיוצר שוק בלתי יעיל וגורם להאטה בהשקעות בשיפור הרשתות הקיימות. שוב מדובר בטענה כוזבת שאין לה כל אחיזה במציאות. בישראל קיימות שלוש תשתיות סלולר בלבד, בדומה למספר התשתיות שהיו כאן בשנות התשעים. לצד שלוש תשתיות הסלולר קיימות כשמונה חברות סלולר שחלק מהן חולקות תשתית עם חברות אחרות. הוט מובייל ופרטנר חולקות תשתית משותפת. גולן וסלקום חולקות תשתית משותפת והתשתית השלישית שייכת לפלאפון".

- אז מדוע קיימת ירידה בהיקף ההשקעה של חברות הסלולר בשנים האחרונות?

"לשאלה הזו יש שתי תשובות עיקריות: א. חברות הסלולר שהיו בלתי יעילות בעליל בתחילת שנות האלפיים התייעלו בכל החזיתות וכמו כן התייעלו גם בתחום ההנדסה, אין ספק ששינוי זה הינו מבורך וטוב לצרכן. ב. ההסכם המוזר בין גולן טלקום לסלקום יוצר מצב שבו גולן לא משלמת את מלוא עלות השימוש בתשתית ולכן באפשרותה להעניק מחירים נמוכים בהשוואה לאחרות. לגולן יש חוב עצום לסלקום. משום מה סלקום לא מבצעת מאמצי גבייה של החוב ומשרד התקשורת לא מבצע את תפקידו ומחייב את גולן לעמוד בדרישות הרישיון שלה. כתוצאה מכך, כאשר יש שחקן שלא משלם את המחיר הראוי לשימוש בתשתית נוצר שיווי משקל מוזר בשוק בו התשואה על השקעה של כל אחת משלוש החברות המחזיקות בתשתית תהיה שלילית מה שגורם לסטגנציה בשוק. אגב, למרות הירידה הקיימת בהיקף ההשקעות אנו רואים שיפור מתמשך בשביעות הרצון של לקוחות הסלולר ולהערכתנו זה מה שחשוב באמת. הנתון הזה מצביע על כך שהתחרות יוצרת יעילות לא רק בתחום המחירים".

- מה אתה חושב על הרעיון לאשר את המיזוג בין סלקום לגולן תמורת התחייבות להשקעה בדור חמישי?

"לא באמת ניתן לחייב חברות במהלך שאינו כלכלי עבורן. הרי אם המהלך הינו כלכלי הן יבצעו אותו ממילא. האם לא זכורות ההתניות שניתנו לשופרסל בהיתר למזג את קלאב מרקט ואיך רוב ההתניות לא בוצעו? מדוע בכלל לקשור בין ההיתר למיזוג להשקעות בתשתית כאשר כמות התשתיות לפני והמיזוג המבוקש ולאחריו נשאר זהה ועומד על שלוש".

- מה שאתה אומר זה שההתעלמות של המשרד מהחובות של גולן גורמת לירידה בהשקעות?

"כן, ההסכם המקורי היה שגולן 'תרכב' על הרשת של סלקום, אבל נראה לי שסלקום לא עושה מאמצים לגבות את החוב. ההסכם גם לא כולל בתוכו השקעות. זאת אומרת שאם סלקום מחר משקיעה היא לא יכולה להעמיס את ההשקעות שלה על גולן. ואז מה שקורה, שגולן נהנית מההשקעות האלה אבל העלות שלה נשארת אותו דבר. גולן היא כמו טפיל שלא משלם את הסכום הראוי ולא מחזירה חובות".

"ישראל נמצאת באמצע"

- מה מצב ההשקעות בסלולר בישראל בהשוואה לעולם?

"זה לא נכון שאין השקעות. עשינו בדיקה של המצב במדינות ה-OECD, וראינו שישראל נמצאת באמצע. לא ממש נורא".

- מה שאתה אומר זה שהיה צריך להתנגד למיזוג ולחייב את גולן לחזור לאיחוד רשתות ולעמוד בתנאי הרישיון?

"אני חושב שצריך להיות קשוח עם גולן ולאלץ אותו לעמוד בהתחייבויות שלו".

- למרות הסכנה שהוא ייצא מהשוק?

"כן. אני חושב שאם כל הרשויות יפגינו קשיחות אני לא בטוח שסלקום לא היו מעיפים את גולן. היום סלקום מוותרת כי היא יודעת שבסוף החברה תהיה שלה, ולכן כל ההסכמים היו לא ראויים. אם כולם היו קשוחים היינו מגיעים לעולם יותר יעיל, סלקום הייתה גובה את החובות שלה ולא מספקת שירותים במחירים לא יעילים".