"אנו לא נותנים עצות שקשורות לאמנות כהשקעה, זה מסוכן מדי"

"כל אוסף אמנות הוא ייחודי, אי-אפשר לעשות לו קופי-פייסט. הוא תלוי באופיו של האספן ובחזון שיש לו, וכמובן בקטגוריות וסוגי האמנות שנרכשים. גם לאוסף חברה יש ייחודיות, שנובעת למשל ממטרת האוסף - אם זה למטרות תדמית או שיווק או פילנתרופיה. לכל אוסף יש הייחוד שלו". כך אומרת פטרישיה אמברג, ראש מחלקת UBS Art Competence Center בבנק UBS, שהגיעה לארץ לתערוכת "צבע טרי" שהתקיימה באחרונה בתל-אביב. הבנק הוא אחד הספונסרים המרכזיים של התערוכה ובעל אחד מאוספי האמנות הגדולים בעולם.

מתברר ששירותי בנקאות יכולים להיות הרבה יותר מקיפים מכפי שאנחנו חושבים. ב-UBS, למשל, מסייעים לקהל הלקוחות העשיר יותר של הבנק, ליצור את אוספי האמנות שלו. אמברג, שמנהלת את המחלקה בשש השנים האחרונות, מסבירה: "זאת בעצם מחלקה לייעוץ בענייני אמנות. כלומר, אנחנו מייעצים ללקוחות שלנו בסגמנט הגבוה, לקוחות שאנחנו מנהלים להם נכסים בשווי של לפחות 50 מיליון דולר ומתעניינים באמנות. אנחנו מייעצים להם, למשל, איך להקים אוסף אמנות - פרטי או של חברה. הלקוחות מחפשים את התמיכה שלנו מאחר ששוק האמנות מאוד לא שקוף ומתנהל ללא רגולציה, כך שקיימות לא מעט מלכודות שאפשר ליפול בהן. ישנם סיכונים ואנחנו מעוררים את המודעות של לקוחותינו לסיכונים האלה וכך למעשה אנחנו מדריכים אותם בג'ונגל הזה, שלא דומה בכלל לשוק הפיננסי בחוסר הרגולציה וחוסר השקיפות שלו". 

 פטרישיה אמברג / צילום: רונן מכלב

העיקר הדיסקרטיות

אף שאמנות עשויה להיות מוחצנת מאוד, אמברג נאמנה למסורת הבנקאות השווייצרית ושומרת על הסודיות הנדרשת. היא לא תדבר על הלקוחות וגם תפעל לשמור על האנונימיות שלהם בשוק האמנות. "אנחנו מייצגים את הלקוחות שלנו בשוק האמנות בדיסקרטיות. אנחנו מנסים להגן עליהם. בגלל אופיו הלא מוסדר של שוק האמנות והמורכבות שלו יש בו הרבה רכילות. אנשים לא תמיד דיסקרטיים".

יותר מכך, אמברג גם לא תדבר על האמנים שהיא ממליצה עליהם לאוסף. "אני מנועה מלהגיד משהו על אמנים. אני גם לא יכולה לדבר על טרנדים, כנציגה של UBS. אם אתן שם זה ישפיע על השוק". יתר על כן, הבנק עצמו, שמחזיק אוסף של כ-30 אלף יצירות, מנהל פעילות ערה בתחום שוק האמנות העולמי באמצעות סניפיו ברחבי העולם. "בין האוסף של הבנק לבין העבודה שלי ישנה חומה סינית. אנחנו לא רוצים מידע על רכישות של הבנק, מאחר שאנחנו צריכים לתת עצות לטובת הלקוח", היא מסבירה.

- האם אתם מייעצים אילו יצירות לקנות?

"העצות שלנו לא נוגעות רק ליצירות עצמן, אלא גם לתהליך של קנייה או מכירה של יצירות אמנות. אנחנו מוצאים את הערוצים הנכונים לכל סוג של עסקה. למשל, האם לקוח רוצה לרכוש או למכור יצירה יחידה או האם מדובר באוסף שלם? אנחנו נארגן מכירה פרטית של אספן בודד לאספן בודד אחר, או שנארגן מכירה דרך גלריה או בית מכירות פומביות. אם אנחנו מוכרים יצירה במכירה פומבית אז גם נתמקח עם המוכר על העמלה של בית המכירות.

"אנחנו נסייע בקביעת דרך השיווק של היצירה, למשל באיזה כלי תקשורת או מגזין אמנות כדאי להכריז על יצירת אמנות ספציפית שמועמדת למכירה. זה שיווק. מדובר במציאת לקוח ליצירת האמנות, וזה תלוי באיכות של היצירה עצמה. לעתים מדובר ביצירה בעלת חשיבות היסטורית או יצירה שהיא כל-כך 'טרייה' שלא נראתה קודם בשוק האמנות, ואז יש היגיון, למשל, לכתוב מאמר על יצירה ולהביא אותה לידיעת הציבור".

החזקת אוסף אמנות אינה דבר פשוט והוא כרוך באחריות רבה. למשל, כיצד מורישים אוסף אמנות? הרי לא מדובר במזומנים או במניות, שאפשר לקבוע להן שווי מיידי ולחלק בין היורשים, מסבירה אמברג ומוסיפה כי "יש לנו לקוחות שיש להם אוסף אמנות או כמה אוספים וחלקם לא יודעים כיצד להעביר את האוספים האלה לדור הבא. ישנן כמה אסטרטגיות כיצד להתייחס לירושה כזאת. חלק מהאספנים יעדיפו לפצל את האוסף בין היורשים, אבל לא ברור כיצד אפשר לעשות זאת. חלקם ירצו להקים מוזיאון. זהו תהליך מאוד מורכב ואנחנו מייעצים להם.

"לפעמים מלאכת הייעוץ יכולה לרדת לפרטים קטנים כמו סיוע בהעברת יצירת אמנות ממקום למקום אחר. או אחסון של היצירה עצמה. אלה דברים שאספן עשוי לגלות כמאוד מורכבים לתפעול".

- ישנם גם אספנים שמסתכלים על אמנות כעל השקעה.

"אנחנו לא נותנים כל עצה שקשורה לאמנות ולהשקעה, מאחר שאנחנו לא יכולים לחזות ערך ליצירה. זה מסוכן מדי מבחינת הבנק - וגם מבחינת האספן - להתייחס לאמנות כאל מניה. לכן אנחנו מהססים להגיד שזו השקעה כדאית. בסופו של דבר אתה צריך לאהוב היצירה. היא תיתן לך תשואה רגשית. כמובן, זה קשור גם למניעים ולתמריצים להקים את האוסף. זה יכול לבוא מתוך תשוקה לעניין או בגלל אוסף שקיבלת בירושה ועכשיו אתה רוצה להגדיל אותו. המניע יכול להיות להגדיל מוניטין ואולי מסיבות של פילנתרופיה או מתוך הערכה לאמן מסוים. יש הרבה סיבות להקים אוסף - אבל לא בטוח שהשקעה היא אחת מהן.

"לאמנות יש גם בעיה של נזילות. למניה יש מחיר בכל יום, יש ערך. אתה מכיר את החברה שאת המניה שלה אתה רוצה לקנות, אתה מכיר את האסטרטגיה שלה ואתה יכול לנסות לחזות לאן היא הולכת. אבל באמנות יש לך מידע מוגבל לגבי המחירים. יש לנו רק מחירים שמגיעים ממכירות פומביות, אבל זה רק שליש משוק האמנות העולמי. שני השלישים האחרים של העסקאות מתבצעות על ידי גלריות פרטיות או על ידי אספנים פרטיים ושם אין לנו מידע על המחירים. בנוסף, מניה אתה יכול למכור מהיום להיום אבל למצוא קונה ליצירה לוקח זמן".

- ובכל זאת, אי-אפשר להתעלם מהצד הכלכלי של האמנות.

"אנחנו מבצעים מחקרי מחירים ומחקרי שוק ויש לנו פרסום מחקרי לפי קטגוריות שונות בשוק פעמיים בשנה. זה נותן מבט פנימי על מה שקורה בשוק האמנות לפי קטגוריות. למשל בשנה שעברה ביצענו סקירה על ציורים. ולא רק של המחירים, אלא גם על תולדות האמנות, ואנחנו מסבירים את מבנה שוק האמנות ואת הסיכונים. שוב, צריך לזכור שיש כל-כך הרבה מלכודות בשוק הזה. נוכח הסיכונים האלה יצרנו הליך של בדיקת נאותות לפני כל עסקה. לפני שמישהו מוציא כסף על אמנות צריך לבצע הליך של דיו דיליג'נס. כלומר לבדוק את האיכות ואת האותנטיות של היצירה. בודקים את מצב היצירה, את העבר שלה - למשל, אם הוצגה בתערוכות בעבר".

לדברי אמברג, "חצי מהפעילות שלנו הוא ייעוץ אמנותי וחצי ניהול סיכונים, למשל להיזהר מזיופים. נניח שלקוח ראה יצירה מעניינת בגלריה, ואחר-כך היא עלולה להתגלות כיצירה מזויפת. אנחנו בודקים את האותנטיות של היצירה עם מומחים ובודקים את המסמכים שמאמתים את האותנטיות שלה. בנוסף, לפעמים ישנם מקרים של טענות של צדדים שלישיים לגבי היצירה. למשל, יצירות שנשדדו בשואה. לפעמים מישהו מוכר יצירה והוא בעצם לא הבעלים היחידי - יש לו שותפים, כמו אחים שקיבלו יחד את הירושה. אנחנו בודקים את הסוגיות האלה. יש ארכיוני אמנות בעולם ששומרים תיעוד של יצירות שנגנבו או שהן בעייתיות. אנחנו בודקים כל יצירה שאנחנו מעורבים בה".

מגלים את השוק הסיני

- מהם שוקי האמנות המובילים בעולם?

"ב-2015 אלה היו השוק האמריקאי כמובן, אחריו השוק הבריטי והשלישי הוא הסיני. ב-2014 היו הסינים במקום השני, עכשיו זה השתנה בעקבות המשבר הכלכלי במדינה. היו בעיות בשוק האמנות הסיני גם בעקבות כמה פרשות שנגעו לאותנטיות של יצירות, חלקן סיניות וחלקן מערביות.

"סין זה שוק חדש יחסית ובחלק מהאזורים בה זהו שוק חדש ממש, אבל מעניין לגלות אותו. למשל, לפני כמה שבועות הייתי בתערוכה ארט באזל-הונג קונג, ואפשר היה לראות שהאספנים הסיניים היו מעוניינים באמנות מקומית ובעתיקות סיניות. עם זאת, הם גם מתעניינים באמנות מערבית.

"כשאנחנו אומרים שהשוק בבריטניה הוא השני בגודלו, זה לא אומר שהרוכשים הם בריטים בהכרח. זה רק שוק שמייצר הכנסות - בתי המכירות הפומביות והגלריות נמצאים בשוק הזה - הם מקומיים, הקונים הם בינלאומיים. זה גם לא אומר כלום על מקור האמנים - ארה"ב, בריטניה וסין הם רק השווקים שבהם מתנהלת הפעילות המסחרית. האמנים יכולים לבוא מכל מקום".

- באילו תחומי אמנות אתם מתעסקים?

"אנחנו מכסים כמעט כל תחום של אמנות - מעתיקות יווניות או רומיות, דרך קרמיקה, אמנות דקורטיבית כמו כלי כסף או רהיטים וגם פיסול, יצירות וידאו, צילומים. הכול חוץ מבולים, שהוא שוק מאוד ממוקד, ושוק המכוניות העתיקות. ואם מישהו, למשל, רוצה סקירה של שוק אמנות ספציפי, למשל הישראלי, אנחנו מכינים לו סקירה של השוק המקומי ושל השחקנים המרכזיים בו. מאחר שאין לנו מידע על כל השווקים בעולם, אנחנו עובדים בשיתוף עם מומחה מקומי".

- האם נשאר מקום לאנשים מהמעמד הבינוני בשוק האמנות?

"בטח. אספנות אמנות אינה תלויה במחיר. למשל, יריד 'צבע טרי' הוא פלטפורמה מדהימה לאמנים צעירים להציג את יצירותיהם, אבל זאת גם הזדמנות לאנשים להתחיל אוסף. המפגש עם אמן יכול להיות מאוד מתגמל ומשכיל. אנחנו קוראים בעיתונים על כל המכירות האלה בסכומים של עשרות מיליוני דולרים, אבל במבט מאחורי הקלעים רואים שזהו פחות מאחוז משוק האמנות העולמי. כל השוק של יצירות השוות יותר מ-1 מיליון דולר הוא פחות מאחוז מהשוק העולמי. כל אחד יכול להתחיל באוסף. בסופו של דבר, אתה צריך לאהוב את מה שאתה קונה. זה הדבר החשוב".

שוק האמנות ב-2015: 90% מהיצירות נמכרות בפחות מ-50 אלף דולר

2015 הייתה שנה לא מאוד מוצלחת לשוק האמנות. המשבר הכלכלי במדינות כמו סין, רוסיה וברזיל נתן את אותותיו והיקף השוק ירד ב-7% לרמה של 63.8 מיליארד דולר, לעומת היקף של 68.2 מיליארד דולר בשנת 2014. מספר העסקאות ירד ב-2% ל-38.1 מיליון. הקרן האירופית לאמנות גבוהה, שמקיימת את אחת מתערוכות האמנות הגדולות בעולם במאסטריכט שבהולנד, פרסמה במארס האחרון את הדוח השנתי שמסכם את הנעשה בשוק וממנו ניתן ללמוד לאן נושבות הרוחות בענף. מחברי הדוח מציינים שהירידה הנקודתית ב-2015 יכולה אמנם לסמן התקררות של שוק האמנות, אבל הם גם מזכירים שהשוק הגיע בעשור האחרון לרמות גבוהות כל-כך, שהוא מתקשה להמשיך בצמיחה.

לפי הדוח, המשבר הכלכלי בסין חתך את היקף שוק האמנות המקומי ב-23% ל-11.8 מיליארד דולר בשנה. נתח השוק של הסינים הצטמצם מ-22% ל-19% וכך הפך השוק הבריטי לשני בגודלו בעולם עם נתח של 21% - אף שהוא עצמו קטן ב-9% להיקף של 13.5 מיליארד דולר. כך, קטר האמנות בשנה שעברה היה השוק האמריקאי, שלמרות המגמה הכללית דווקא צמח ב-4% והוא ממשיך להיות השוק הגדול בעולם עם נתח של 43% - 27.3 מיליארד דולר.

לפי הנתונים, 90% מהיצירות שנמכרות נמצאות בתחום שמתחת ל-50 אלף דולר, אבל הן רק 12% מסך המכירות. עבודות שנמכרות ביותר מ-1 מיליון דולר הן 57% מסך ההכנסות ועבודות הנמכרות ביותר מ-10 מיליון דולר הן 28% מהיקף המכירות, אף שהן רק 0.1% ממספר המכירות.

מבחינת זרמים באמנות, נתח השוק הגדול ביותר (46%) הוא של אמנות עכשווית ואמנות מהתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. לאחר כמה שנים של צמיחה שנתית דו-ספרתית נתח השוק הזה הצטמצם ב-14% בהיקף המכירות וב-20% במספר העסקאות, בעוד האמנות המודרנית, שמהווה 30% מהיקף השוק, שמרה על יציבות יחסית וירדה רק ב-1%.

הדוח מתייחס גם לתחום הכי צומח בשוק האמנות - מכירות אונליין. השוק הזה הגיע ב-2015 ל-4.7 מיליארד דולר והוא צמח ב-7% לעומת השנה הקודמת. מכירות באינטרנט מהוות 7% מכלל שוק האמנות.

 האמנים המובילים