חדש בארה"ב: הרובוטים מחליפים את פועלי הנמל

בקצה אחד של המזח בנמל העמוס ביותר בארה"ב, משאיות סמיטריילר גוררות מכולות דרך התנועה הצפופה, המתנהלת באיטיות. לפעמים הן מתנגשות זו בזו. לפעמים הנהגים נאלצים להמתין, כדי למצוא מכולה ספציפית.

במרחק מאות מטרים משם, אלגוריתמים מתקדמים בוחרים עבור מובילים אוטונומיים את המסלול היעיל ביותר להעברת מכולות לאורך הרציף. המכונות, שגובהן 4 קומות, מערסלות את משאן ועוברות בשקט במרחק סנטימטרים ספורים זו מזו, במהירות של כ-30 קמ"ש, אך הן לעולם לא נוגעות זו בזו. עגורנים אוטונומיים עורמים את המכולות זו על גבי זו ולאחר מכן מעבירים אותן למשאיות ורכבות, תוך התערבות אנושית מינימלית.

המתקן למטענים ימיים של TraPac LLC בלוס אנג'לס מדגים כיצד טכנולוגיה אוטונומית יכולה לחולל מהפכה בתחום הובלת המטענים כמו בתחום הנסיעות הפרטיות. הציוד של TraPac מכפיל את קצב ההטענה והפריקה של ספינות, חוסך כסף ומשפר את הרווחיות.

מחצית מהפיח

"הסוורים הרובוטיים לא רק ישפרו את מערכת המטענים הנוכחית, אלא ייצרו תפיסה חדשה לגביה", אמר לארי ברנס, לשעבר ראש המחקר והפיתוח בג'נרל מוטורס וכיום יועץ של יחידת Alphabet בגוגל. "השינוי יקרה קודם בתחום שינוע המטענים ורק אחר כך בתחום התחבורה האישית, משום שהיתרונות הכלכליים כאן מובהקים כל כך". שינוע של מטענים מסחריים מייצר כיום מחצית מכמות פליטות הפיח הרעילות בקליפורניה.

כמו כן, הגברת האוטומציה עשויה לסייע למושל, ג'רי בראון, להשיג את מטרתו להגיע לאפס פליטות מהעברת מטענים במדינה. כיום, שילוח מטענים מסחריים מייצר מחצית מפליטות הפיח הרעילות בקליפורניה ו-45% מפליטות תחמוצת החנקן הגורמים ללוס אנג'לס את הערפיח הגרוע ביותר בארה"ב. על-פי ההערכות, בלונג ביץ' - פרבר שבו רוב התושבים היספניים, שחורים או ממוצא אסיאתי - 15% מהילדים חולים באסתמה, 6 נקודות האחוז יותר מאשר הממוצע הלאומי.

בסוף החודש צפויה "מועצת משאבי האוויר" של קליפורניה לפרסם טיוטה של תוכנית פעולה לשינוע מטענים. התוכנית תכלול רגולציה חדשה על כלי רכב ודלקים, כמו גם סובסידיות על תשתית חדשה, תקשורת ונהלי תפעול, כך על-פי ראשת המועצה, מרי ניקולס.

בראון מעוניין ב-100 אלף מכונות להעברת מטענים עם אפס פליטות בקליפורניה עד לשנת 2030. הללו עשויות לכלול מנופים הנוהגים אוטונומית ומובילים כמו של TraPac. כמו כן, בראון עשוי לסבסד חלופות חסכוניות לדלק, כגון משאיות אוטונומיות למחצה, אשר נבחנו לאחרונה באירופה. הוא עשוי לקדם שירותים דמויי-אובר כדי להשמיש משאיות ריקות או ריקות למחצה.

"זה עשוי להיות האתגר הקשה והמורכב ביותר שנטלנו על עצמנו אי פעם'', אמר דן ספרלינג, חבר במועצה ופרופסור להנדסה אזרחית ומדעי הסביבה באוניברסיטת קליפורניה, "אנחנו מנסים לשנות את מערכת שינוע המטענים כולה".

40% מהמכולות בארה"ב

הנמלים בלונג ביץ', לוס אנג'לס ואוקלנד מטפלים בכ-40% מתנועת המכולות בארה"ב. המרת הציוד בנמלים לציוד חשמלי, שרובו יכלול נהיגה אוטונומית, צפויה לעלות כ-35 מיליארד דולר במהלך 30 השנים הבאות, זאת בהשוואה ל-7 מיליארד דולר - עלות ההחלפה של טכנולוגיות קיימות, כך על-פי מחקר שפורסם על-ידי ה-Pacific Merchant Shipping Association. מפעילים רבים של מסופים - הסובלים מהירידה המתמשכת במחירי השילוח - לא יוכלו להרשות לעצמם את המעבר ללא עזרה ממשלתית, כך אמר מייק ג'ייקוב, סגן נשיא PMSA.

"אנחנו מדברים על עלויות פוטנציאליות של בין עשרות למאות מיליארדי דולרים", אומרת ניקולס. לדברי ניקולס, היא יודעת איפה לחפש מימון. זו הפעם הראשונה, היא אומרת, שבראון מתעקש שממשלת המדינה תגייס את כל כוח הקנייה שלה כדי לטפל בנושא של מטענים בני קיימא. משרד התחבורה של מדינת קליפורניה אינו מאשר את המימון של פרויקטים לסלילת כבישים מהירים מבלי לקבל את חוות הדעת של המועצה על השפעת הפרויקט על איכות האוויר.

המדינה כבר העבירה מענקים לצורך רכישת משאיות סמיטריילר למתקן הממוחשב החדש במסוף המכולות של לונג ביץ', אשר החל לקלוט מטענים בראשית החודש. הנמל משתתף בהוצאת הפיתוח מחדש, בהיקף של 2 מיליארד דולר, עם חברת שילוח המטענים Orient Overseas Container Line, חברה בת של Orient Overseas International מהונג קונג. היא תחזיר לעצמה את ההשקעה באמצעות תשלומי החכירה של חברת השילוח בגין השימוש במסוף, כך אומר ארט וונג, דבר של נמל לונג ביץ'.

המתקן החדש יעשה שימוש במנופים חשמליים בנהיגה עצמית, הנוסעים במסלולים אשר מותווים על-ידי חיישנים, הקבורים במלט על הרציף. הציוד החדש יכפיל את נפח המכולות המטופלות במסוף תוך צמצום כוח האדם והפליטות לחצי, אמר וונג.

נמל לוס אנג'לס ו-TraPac, יחידה של חברת Mitsui O.S.K. Lines, משקיעים 693 מיליון דולר ב-48 מנופים ומובילים בנהיגה עצמיות וכן בתשתיות נלוות. מתוך הסכום הזה, 63 מיליון דולר יגיעו ממדינת קליפורניה. בשעה שהמובילים נוסעים הלוך ושוב על פני הרציף, כל התקן משנה כיוון באופן עצמאי, ללא צורך בעזרה מצד בני אדם. כמה עשרות אנשים צופים ומנטרים את הנעשה בחדרי בקרה מרוחקים. על המזח, TraPac משתמשת בבני אדם רק כדי להפעיל את המנופים לפריקת אוניות ולהוריד את המכולות מטרים ספורים מהמשאיות והרכבות הממתינות להן.

כדי לנצל את היתרונות של הציוד החדש במלואן, נשיא TraPac, פרנק פיזאנו, צריך לסייע להרחיק את המכולות מן הרציפים במהירות, ולצורך כך הוא משתמש במערכת לקביעת תורים עבור נהגי משאיות.

לעתים קרובות הם מגיעים ללא הודעה מוקדמת, ואז ממתינים בשעה שכמה מעובדי הנמל מחפשים עבורם את המכולה הדרושה. ההמתנה הזאת הופכת לבלתי נסבלת עבור הנהגים ככל שהעומס הולך וגדל. עד לשנת 2040, תנועת המכולות באזור עשויה כמעט לשלש את עצמה ולהגיע ל-41.1 מיליון מכולות, לעומת 15.3 מיליון מכולות כאלה בשנה שעברה, כך על-פי תחזית שהזמינו הנמלים לאחרונה.