הרגולטורים בארה"ב דורשים מהבנקים להגדיל את הנזילות

הרגולטורים בארה"ב מגבשים הוראה לפי המערכת הבנקאית תיאלץ להגדיל את הנזילות שלה באופן משמעותי.

על פי ההצעה שתעלה לדיון בתחילת חודש מאי בהנהלת הפדרל ריזרב, הבנקים הגדולים בעלי פיקדונות בהיקף של 250 מיליארד דולר או חשיפה לשווקים מחוץ לארה"ב בהיקף של 10 מיליארד דולר או יותר, יאלצו להחזיק אמצעים נזילים שיספיקו להם לטווח של שנה. הדרישות הרגולטוריות ילכו ויפחתו ככל שמדובר בבנקים קטנים יותר, אלה ימשיכו להסתמך על ה-FDIC (חברת הביטוח הפדרלית לפיקדונות).

בפדרל ריזרב מציינים כי אמצעים נזילים משמעותם, מזומנים או השקעות שניתנות למימוש באופן מידי.

ההוראה החדשה היא למעשה אחת המסקנות המרכזיות אליהם הגיעו הרגולטורים האמריקאים מהמשבר הגדול של 2008 שהוא הגדול בתולדות העולם המערבי מאז שנות ה-30.

המערכת הבנקאית חוששת ממצב של שידוד מערכות בו בעלי פיקדונות יצבאו על שערי הבנקים וידרשו את כספם והמערכת לא תוכל להשיב אותה - תרחיש כזה הוא תרחיש האימים של כל כלכלה. בארה"ב מקובל נושא ביטוח הפיקדונות כשלמעשה בעל פיקדון בנקאי משלם סכום מסוים כדי שהממשל הפדרלי יבטיח לו את הכסף. בפועל בנקים משלמים את הביטוח הזה כדי לעודד לקוחות להפקיד אצלם את הכסף אבל לא כל הבנקים עושים זאת ובמצב קיצון עלולים לקוחות רבים לאבד את כספם.

יש לציין כי תרחיש אימים כזה לא היה כל כך מופרך בסוף 2008, הימים שלאחר קריסת ליהמן ברדרס. מאות בנקים קטנים קרסו ובפועל הולאמו על ידי ה-FDIC שערב ללקוחות. המשמעות של ערבות כזו (שמאוד מקובלת בישראל) היא עלויות שעלולות להיות בלתי אפשריות למשלם המיסים ולכן לא נותר לרגולטורים האמריקאים אלא לדרוש מהבנקים הגדולים להגדיל את הנזילות שלהם כשהבנקים הקטנים יופטרו מההוראה וימשיכו לחסות תחת כנפי ה-FDIC.