ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במוסקבה בשבוע שעבר היה זוכה להתעלמות גורפת (ולא מוצדקת) מצד התקשורת הישראלית, אלמלא זרק מי שזרק לעיתונות שלושה "רד הרינגס" בצורת אירועים ביטחוניים.
האירועים, לפי סדר התרחשותם, היו:
1. הודעה של נתניהו, 10 ימים לפני הביקור, על "עשרות התקפות" שביצעה ישראל בסוריה למניעת העברת נשק שובר שויון לחיזבאללה.
2. התקרבות של מטוס קרב רוסי למטוס קרב ישראלי (דווח במאקו, יום לפני הביקור).
3. ידיעה לפיה "כוח רוסי-סורי ירה על מטוסי חיל האוויר" (כותרת ב"ידיעות אחרונות", אחרי הביקור).
לשלושה האירועים הללו הצטרפה ההצגה הממשלתית במרומי הרמה הסורית, ארבעה ימים לפני הביקור, שאותה הגדיר נתניהו בפני פוטין, מפקד הכוחות הצבאיים החזקים ביותר הפועלים היום בסוריה, כקו אדום ישראלי.
כל זה החזיר את נתניהו לכותרות באיזור הנוחות שלו - דמגוגיה בטחונית. רק האתר הרוסי "ספוטניק" חשף, לכאורה, חלק מסדר היום של מפגש נתניהו-פוטין, כאשר דיווח שפוטין דחק בנתניהו לאפשר לחברות רוסיות לקחת חלק בפיתוח אתרי גז ישראליים בים התיכון.
ביום חמישי (21.4), לפני פגישת נתניהו-פוטין, פרסמה לשכת נתניהו הודעה בה נמסר שהנושאים שיעלו לדיון בין שני המנהיגים הינם "המשך התיאום למניעת אי הבנות בין צה"ל לכוחות הרוסיים בסוריה"; "שיחות ההסדרה בסוריה" ו"מכירת אמל"ח רוסי מתקדם לאיראן ומניעת והעברת אמל"ח מתקדם לחיזבאללה".
תוכן ההודעה היה שונה באופן מוחלט מתוכנה של הודעה על ביקור העבודה, שפורסמה ב-15 באפריל. ההודעה היא היתה כללית ומעורפלת, נמסר בה שהצדדים"יידונו בנושאים אקטואליים בתחומים מרכזיים של היחסים הבילטרליים" ו"יוחלפו דעות בנושאים הבוערים על סדר היום האזורי והעולמי, כמו הפלסטינים, סוריה ועוד". לא ברור מדוע טרחה לשכת רה"מ לפרסם שתי הודעות שונות כל כך על אותו ביקור, בהפרש של ארבעה ימים בלבד, אלא אם כן ניסתה למקד את הדיווח על הביקור באירועים ביטחוניים.
בסיום פגישת נתניהו-פוטין לא פורסמה כל הודעה משותפת, אבל נתניהו, בהודעה בעל-פה, אמר כי "הגדרתי את המטרה כחיזוק התיאום הביטחוני בין רוסיה וישראל כדי למנוע תקלות... דנו שם באופן מפורט ויעיל בנושא התיאום בין הצבאות שלנו, בכמה נושאים שעלו לאחרונה על הפרק... הדבר הזה הוא חיוני משום שאנחנו חייבים לשמור על חופש הפעולה של צה"ל וחיל האוויר במקומות שחשובים לנו מבחינת הביטחון שלנו".
אותו חופש פעולה חיוני הוזכר קודם לכן בדברי נתניהו על "עשרות התקפות" למניעת העברת נשק שובר שוויון לחיזבאללה. כמי שאמון על ביטחון ישראל, נתניהו לא פירט האם ההתקפות היו קרקעיות, אוויריות או אחרות.
בעקבות כך נשמעו גם טענות שהיתה בדברי נתניהו חריגה מכללי הצנזורה, האוסרת על פרסום פעולות ישראליות מעבר לקווי האויב ובמקרה הסלחני מתירה לפרסמם כציטוט ממקורות זרים. אולם, מקורות זרים מעולם לא דיווחו על "עשרות התקפות" ישראליות בשטח הסורי, שבחלקו היום יש גם נוכחות רוסית, אלא על פעולות בודדות בלבד. האם ייתכן שהמקורות הזרים מעולם לא שמעו על "עשרות התקפות" אלו? האם דבריו של נתניהו היו תחילתו של מו"מ עם פוטין?
הכותרת המוזרה ב"ידיעות אחרונות"
יום אחרי חזרת נתניהו ממוסקבה דיווח "ידיעות אחרונות" בכותרתו הראשית ש"כוח רוסי-סורי ירה על מטוסי חיל האוויר". בגוף הידיעה עצמה לא היה כל זכר לצד הסורי וגם לא למטוסים רוסיים. לפי הדיווח, אפשר להסיק שאש נ.מ נורתה לעבר מטוסי קרב ישראליים שייתכן שטסו מעל למתקנים רוסיים רגישים באזור לטקיה. אירוע זה הוכחש ע"י דובר הקרמלין, שאמר שלא התבצע כל ירי.
למרות זאת, הכותרת ב"ידיעות אחרונות" מעניינת גם משום שהיא מעלה את האפשרות, שאם בכל זאת מדובר בהתנגשות בין מטוסי קרב משני הצדדים, הרי שחיל האוויר הסורי נהנה כעת מחסותו של הכוח האווירי הרוסי, עד כדי איום על מטוסי קרב ישראליים (דבר שיש להטיל ספק בהיתכנותו ולו מטעמים טכניים).
אז מה נשאר לנו מביקור העבודה של נתניהו במוסקבה? קודם כל הודעה על ביקור נוסף המתוכנן לראש הממשלה הישראלי בבירה הרוסית ב-7 ביוני, לציון 25 שנה לחידוש היחסים בין שתי המדינות. זה יהיה עוד מפגש בין שני מנהיגים, שכבר אינם סופרים את נשיא ארה"ב ברק אובמה ומייחלים ל-21 בינואר הקרוב, היום שבו מחליפתו או מחליפו ייכנסו לבית הלבן. הרוסים, אגב, מעדיפים את דונלד טראמפ. וכמובן ה"רד הרינגס" בצורת תקריות צבאיות עלומות כאשר פוטין, בשיטת הסלאמי, ממשיך ללחוץ את ישראל אל הקיר, לחץ שטראמפ, אם ייבחר לנשיא, יסייע בהגברתו. לא ידוע מה התרחש בדיונים החשובים יותר, כמו הדיון בשיפור יחסי ישראל-טורקיה, שרוסיה מטילה עליהם וטו וניסיונו של פוטין לקדם את פעילותן של חברות גז רוסיות בשוק הגז הישראלי.
הווטו הרוסי על יחסי ישראל-טורקיה מעניין במיוחד, לא בגלל אפשרויות יצוא הגז הטבעי, אלא משום שכיום טורקיה סובלת מהפגזות של דעא"ש בדרום מזרח המדינה. במצב יחסים תקין בין שתי המדינות ייתכן שטורקיה היתה שוקלת רכישת מערכות כיפת ברזל להגנה על אזורים אלה, למרות עלותן הגבוהה ועלות תפעולן הגבוהה עוד יותר. וטו רוסי מסכל גם אפשרות יצוא זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.