"כשעורכי הדין הרימו דגל אדום, החלטנו לא להיכנס לאורבנקורפ"

האמירה הזו היא אמירה משמעותית בשוק ההון. לא בכל יום מוכן מנהל השקעות שלא להיכנס להנפקה בריבית של 8%, אבל היו כאלה שהנפקת אורבנקורפ הריחה להם לא טוב ובחרו שלא להיכנס אליה.

על-פי מספר פעילים בשוק, את הדגל האדום הרים במקרה זה משרד עורכי הדין דין ארנון שגב ושות', מבכירי עורכי הדין העוסקים בהנפקות חוב בשוק ההון המקומי.

עו"ד ארנון שגב מסרב לדבר על אורבנקורפ, אך טוען כי ככלל, הנפקות של חברות זרות בישראל הן דבר טוב שיש לעודד, לצד פיתוח מיומנויות בדיקה והגברת אחריות המעורבים בהליך ההנפקה במקרים מתאימים. "צריך לזכור, ישראל רוצה להיות חלק מהעולם החופשי", הוא אומר, "ולכן אנחנו רוצים משקיעים זרים שיבואו לכאן, ובמקביל אנחנו רוצים לצאת החוצה. מדובר בתופעה חיובית המנגישה אפשרויות וחלופות השקעה בפני השוק המקומי.

"לצד זאת, חובתנו לנהוג במשנה זהירות ולזהות תחילה את מגוון הסיכונים המשפטיים והעסקיים המובנים לתוך אותן הנפקות, ולאחר מכן לשאת ולתת עם המנפיקים על-מנת לגדר ולצמצם ככל הניתן את אותם הסיכונים. פעולות אלה יסייעו לחברות המגייסות ולשוק המקומי לתמחר בצורה טובה יותר את הסיכון הגלום באותן הנפקות".

משרד ארנון שגב ושות' מסמל בשוק ההון את הסמן הימני בכל הנוגע להנפקות וגיוס חוב של חברות זרות. לא אחת הם מונעים מלקוחותיהם המוסדיים להיכנס להנפקות. "השיקול צריך להיות בתחום ניהול הסיכונים והגידור שלהם", אומר עו"ד שגב. "כשמשקיעים נכנסים להנפקות של חברות מחו"ל, הם צריכים לדעת שהם רחוקים מנכס הבסיס גם מבחינת תאגידית וגם גאוגרפית. יחד עם זאת, חשוב שנזכור שמצב זה אינו שונה מחברות רבות שמגייסות חוב בבורסה המקומית, והגם שאותן חברות נשלטות בידי בעלי שליטה ישראלים - בפועל התאגיד המגייס הוא תאגיד זר, ונכסי הבסיס נמצאים אף הם בחו"ל".

עו"ד חן משה, האחראי על תחום האג"ח במשרד שגב ושות', אומר: "בראש ובראשונה אנחנו בוחנים אינדיקטורים כלכליים. הדירוג הוא בוודאי נקודת התחלה טובה אבל בשום אופן לא נקודת סיום, ואסור שהדירוג לבדו יהיה חזות הכול. צריך הקפדה יתרה בקריאת הנחות המוצא של הדירוג, וצריך לוודא שקיימת הלימה בין הדירוג לבין מסמכי ההנפקה.

"דגש מיוחד ניתן לבניית מנגנונים שיקטינו את החשיפה בעקבות עסקאות בעלי עניין, כמו מכירה וקנייה של נכסים מידי בעלי השליטה; בנוסף מוודאים כי קיימים מנגנונים המבטיחים הכנסת נכסים נקי שלמה ונקייה לתוך המבנה המנפיק ובהתאם לקבוע במסמכי ההנפקה. דווקא משום הריחוק הגיאוגרפי והתאגידי, קיימת חשיבות למנגנוני גילוי מוקדמים שיאפשר בעתיד גיבוש החלטה בדבר המשך החזקה או מכירה של הנייר. במסגרת המשא-ומתן משתדלים לייצר תמרורי אזהרה רבים ככל הניתן.

"ההיערכות חייבת לקחת בחשבון שניהול הליכי חדלות פירעון חוצי יבשות עולים כסף, ולכן אנחנו דורשים מהחברות להשאיר בישראל כרית ביטחון שתממן פעילות כזו. אם לא קורה כלום, הרי הכסף שייך לחברה, אבל אם קורה משהו, אנחנו רוצים שהמשקיעים יוכלו להגיע כמה שיותר קרוב לנכס ולהציל את הכסף".

ההנפקות בישראל הן של חברות שרשומות באיי הבתולה הבריטיים ונהנות ממעטפת משפטית סבוכה שמרחיקה עוד יותר את המשקיעים מנכס הבסיס. לדברי עו"ד שגב, "זה לא מדויק. מערכת המשפט באיי הבתולה הבריטיים אינה שונה באופן מהותי מזו הקיימת בהולנד, בניו-יורק, בגרמניה ובעוד טריטוריות זרות בהן מושקע במישרין או בעקיפין כסף מקומי.

"אמנם בכל מקום הדין הוא מעט שונה ומצריך התייחסות שונה, אולם אין זה נכון למנוע מחברות זרות לבוא לישראל ולאסור על המוסדיים ומנהלי השקעות להוציא כסף מישראל. הכלל חייב להיות זהירות, לעשות את הבדיקות הנדרשות באופן עצמאי ובסופו של יום לגדר את הסיכון, כשכרית הביטחון שאנחנו הרגלנו את שוק ההון לדרוש הוא תנאי בסיסי, והוא חייב לשקף את העלויות האמתיות של הליכים משפטיים במידת הצורך. כמובן שבשים לב לעובדה שאותן חברות מאוגדות בחו"ל ומחזיקות בנכסים בחו"ל, קיימת חשיבות רבה להסתכמות וקבלת מכתבי נוחות מעורכי דין זרים, היכולים לשפוך אור על דיני התאגידים ודיני חדלות הפירעון באותה מדינה".