להלשין על הקולגה?

כולנו פוגשים מצבים של חוסר אתיקה בעבודה: קולגה שגונב מידע מהארגון, קולגה שמתחרה על מינוי לתפקיד ניהולי בארגון, ובאותו זמן מנהל משא ומתן מתקדם עם חברה אחרת, רומן אסור בין מנהלת לעובד, ועוד.

להלשין או לשתוק?

מסתבר שעל ההחלטה אם להלשין או לשתוק משפיע אופיו של העד ל"עבֵרה" האתית. הוא יכול להיות אחד מהטיפוסים הבאים:

האינטרסנט - הכי פחות מוסרי, שפועל בהתאם לאינטרסים שלו בלבד. אם הוא עד להתנהגות לא אתית שלא נוגעת לו, יתעלם ממנה בלי להסס.

הקונפורמיסט - שפועל על פי הכללים במדויק, אך אינו רואה בעיה בהוראות לא אתיות שניתנו מלמעלה, בשל ההנחה שיש לציית לכל הוראות הממונים (למשל, כשהמנהל מהתל בלקוחות באופן עקבי, מסתיר מהם מידע או דוחק בהם לבחור בשירות שלא מיטיב עמם בטענה כי זה יותר רווחי לארגון).

המשקיף - שבוחן את השלכות ההתנהגות הלא אתית, ורק אז מחליט אם להתערב או לא (למשל, כשקולגה מפסיק לעבוד ואף יוצא לביתו מבלי לדווח ברגע שהמנהל עוזב את המשרד. במצב כזה, המשקיף יבדוק ראשית אם הדבר משפיע על תפקודו או על תפקוד הצוות כולו ויברר אם ההתנהגות מחמירה או הופכת שיטתית, ורק אז יכריע).

המנווט - הכי מוסרי: בעל מצפן מוסרי פנימי חזק ביותר, המסוגל להכריע בהחלטות אתיות לא פשוטות בביטחון מלא, בגמישות, ותוך הפגנת כבוד לסובבים אותו. הוא לעולם לא ישתף פעולה עם חוסר מוסר, ולא יחשוב פעמיים אם לעזוב ארגון שערכיו אינם אתיים.

הבעיה היא שכשאתם עדים להתרחשות לא אתית בעבודה ולא עושים דבר בנידון, אתם פועלים בעצמכם בצורה שאינה אתית. מצד שני, לרוץ ולהלשין לממונים מבלי לבדוק את מורכבות הסוגיה לעומקה - זו כשלעצמה פעולה לא אתית כלפי הקולגות. אז מה עושים?

נסו להיכנס לנעליו של חסר המוסר

קודם כל כדאי להימנע מלהתקבע כאחד מהטיפוסים הללו, ולנסות לפעול מתוך מודעות ומחשבה. חשוב להביא בחשבון, למשל, שיש הבדל בין התנהגויות לא חוקיות ונוגדות מדיניות שהן רעילות, פוגעניות, נצלניות ובלתי נסלחות (ניצול מיני, התעללות, הכפשה) לבין התנהגויות לא אתיות אך יומיומיות ולא חמורות.

לעתים אנשים פועלים בצורה לא אתית בשוגג. לדוגמה, כשדעתם מוסחת, או כשהם פועלים בצורה אוטומטית-מכנית, שלא מצריכה מחשבה מעמיקה - מעין קיצור דרך מובנה המאפשר לנו לחסוך באנרגיה. למשל, כשאנו נתקלים בקבצן, מתעלמים מקיומו הסובל, וממשיכים הלאה ללא ייסורי מצפון. את אותו שריון פלדה אנו עוטים על עצמנו כשאנחנו נחשפים לתמונות קשות בחדשות, ובעבודה - כשאנו עדים לקשיים או בקשות של קולגות, לפניות מיוחדות של לקוחות, וכדומה.

באותו אופן, אולי הקולגה פעל מבלי משים? לחלופין, אולי הוא חסר ביטחון בקשר למעמדו בחברה, ולכן מדווח דיווחים שקריים על הישגיו? או שהוא מנסה להשיב לבוס כגמולו, לאחר שזה התייחס אליו בחוסר הערכה למשך תקופה ארוכה שבה התאמץ והשקיע? ואולי הוא מנסה להתחמק משיחה קשה שמצפה לו עם לקוח? זה אולי לא אתי או לא מוצדק, אבל די בהבנת הבסיס למעשיו כדי לסייע לנו בהכרעה אם להתערב או לא.

תכנית התערבות: הגיבו כמו ה"מנווט"

התנתקו מהטיות ומדפוסים לא רציונליים: בכך חוטאים כולם - גם הטיפוס האתי שמנסה לשמר את זהותו המוסרית. כדאי להימנע מהנחות המבוססות על רגש מוטה (כרציונליזציה: "זה שהעובד לא חושף את כל האמת - זה לא אומר שהוא משקר") או על אמונה ("קשה לי להאמין שהקולגה באמת גנב סכום משמעותי מהארגון").
עשו הערכת סיכונים: כמה בעייתית ההתנהגות הלא אתית? האם אינה חוקית? האם סותרת מדיניות חברה? האם היא פוגעת במישהו? האם היא פוגעת בתפוקה? האם היא נצלנית? אם היא לא מוסרית אך בפועל לא באמת פוגעת באיש (למשל, עובד שיוצא מוקדם יותר מהעבודה בלי לדווח על כך, אך הדבר לא פוגע בתפוקתו), אין זה מחייב חשיפת העניין. לעומת זאת, אם תוצאותיה פוגעות, יש לשקול להגיב.

העריכו את היתרונות והחסרונות של תגובתכם: במה היא תועיל? (כחיסכון כספי), ולחלופין, מה ההשלכות השליליות האפשריות של חשיפת חוסר הצדק? (כתביעה, פגיעה ביחסים עם קולגות או עם לקוחות).
בחרו בתקשורת מקדמת: לפני שתרוצו למנהל, פנו לאדם שחטא בחוסר מוסר, והעלו בפניו את הסוגיה - לא כהאשמה או כעובדה קיימת, אלא בצורת בירור ותוך העברת מסר של "אנו באותה סירה". למשל: "תגיד, יכול להיות שהנתונים בדו"ח לא מדויקים במאה אחוז? אם כן, לא כדאי שנתקן את זה לפני שנגיש את הדו"ח, שלא נסתבך?". בתגובה לכך הקולגה עשוי לספק הסבר מפתיע ומשביע רצון. לחלופין, הדבר יכול להתגלות כטעות. יתכן גם שהקולגה יראה זאת כאזהרה מקדימה, ויתקן את דרכיו.

הגנו על עצמכם: האשמת קולגה ללא ביסוס לא תתקבל ברצינות הראויה. תעדו תקריות בוטות ולא חוקיות כדי לבסס את טענותיכם, כולל תאריכים ושעות שבהן התרחשה העברה, ושאר פרטים חשובים על אודותיה.

---

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com או בפייסבוק.