תאוצת הכסף

השוק הגיב בחוזקה, חוזקה אופיינית להפתעה גדולה, וזאת כאשר אני הקטן מצאתי לא מעט עדויות לכך שלא הייתה אמורה להיות הפתעה כה משפיעה. המדובר בהפתעה שגרם נגיד הבנק המרכזי היפני, בהופעתו האחרונה סביב החלטת הריבית האפקטיבית בארצו. זה נראה כנושא שולי לנו כישראלים, אבל כפי שנראה בהמשך יש לעניין הזה השפעה פוטנציאלית אדירת ממדים, וזאת אפילו כאשר מדובר במניות המקומיות אצלנו.

לפני שנגיע לקשר הזה, הבה נבחן מה שקרה: למעשה, גורם ההפתעה לא נסב סביב הריביות עצמן. זו המשקפת את הריבית האפקטיבית על המטבע היפני, וזו הניתנת למפקידים כספים בבנק המרכזי. רמות כל אלה היו צפויות להישאר במקומן, וכך היה. מה שחלק מן השחקנים הגדולים ציפה היה עוד שלב בהרחבה הכמותית במדינת השמש העולה.

גם כך מתנהלת היום שם הרחבה כמותית אגרסיבית במיוחד. למעשה, זו ההרחבה הגדולה מבין כל אלה המתנהלות במדינות המפותחות, וזאת כאשר משווים את גודלה לתוצר. נציין שוב שהיחס "חוב-תוצר" ביפן מרקיע שחקים, ומנותק לחלוטין מכל מה שאנו מכירים בעולם המפותח, דהיינו סובב סביב ה-230% (!) כאשר אצל האחרות אנו סובבים סביב ה-100%.

אז למה התקיים אותו צפי לגידול באותה הרחבה? האם מדובר במשהו כה מצליח שהיה ראוי להגדילו עוד יותר ובכך לקדם את הכלכלה היפנית עוד שלב קדימה? התשובה לכך ברורה מן הגרף הבא:

 משה-שלום-תאוצה-03-05

תמונה זו, השווה כרגיל אלף מילים, מראה את התפתחות שני הפרמטרים הקריטיים עבור הפעילות המוניטרית של הבנק היפני: הגידול בבסיס הכסף (הקו הכחול), המהווה את המדד לביצוע האקטיבי של אותה הרחבה כמותית אדירת מימדים, ובלבן - העקומה המייצגת את מכפיל הכסף, או מה שאנו מכירים כ"תאוצת הכסף". פרמטר אחרון זה משקף את הפעילות המתרחשת בכלכלה האמיתית: ככל שהכסף מחליף ידיים, ישנו אפקט הכפלה הנובע מאופי פעילותה של המערכת הבנקאית המודרנית, וזאת דרך הקצאות המימון.

ומה רואות עינינו? מעין קורלציה הפוכה מושלמת (!).

לכאורה, ככל שבסיס הכסף גדל, כך קטנה הפעילות הכלכלית. במצב כזה למה להרחיב? למה לגרום לין ליפול עוד ועוד, ולגרום לקושי עצום נוסף ברמת החיים של אחת מן האוכלוסיות המבוגרות ביותר בעולם? הייתכן שסוף סוף ההיגיון חוזר לתודעתם של קובעי המדיניות, ובמיוחד לזו של ראשי הבנקים המרכזיים? האם יש שינוי בתפיסה והבנה שמדיניות ריבית ה-0 והמשך ההדפסות גורמים נזק גדול יותר מתועלת? עבור החוסכים, ועבור אלה שאינם יכולים לסכן את מקור מחייתם בהשקעות מסוכנות?

לפחות במקרה היפני, ההיסוס האחרון להגדיל את התוכנית מכוון למחשבה כזו. וזו הייתה הפתעה גדולה בגלל העקשנות ההיסטורית של קורודה וחבריו. הקרבן המיידי לשינוי התפיסתי החדש היה כמובן, המטבע היפני. הנה גרף שבועי של הין, ביחס לאירו, לבחינת המצב כרגע:

 משה-שלום-יורויין-03-05

כמו שציינתי לעיל, הצד הטכני היה אמור להקל את חומרתה של אותה הפתעה. שיאו של זוג המטבעות הזה, דהיינו חולשתו של הין היפני מול המטבע האירופי, היה בתחילת 2015 (!) סביב 150, כאשר מאז אנו רואים מגמה יורדת רב שלבית. גם שיאו של שלב 3, אשר סבב סביב 141, קרה ברבעון השני של 2015, וזה היה די מזמן. אגב, גרף זה מחזק שוב את הטענה שלשחקנים הקובעים יש תמיד תובנות מקדימות, ושהניתוח הטכני בלבד יכול להציץ על מעשיהם בפועל.

כעת, הין עומד על פרשת דרכים של ממש: ירידה מתחת ל-121 תהיה דרמטית: שבירה של תחתית כפולה (1), המהווה את רמת התיקון 50% פיבונצ'י (3), כאשר המומנטום מתחיל לתפוס תאוצה שלילית מוקצנת (2). פוטנציאל הנפילה יהיה גדול במיוחד, במידה ו-118 לא תצליח לתמוך במחיר, וזאת עקב "החור השחור" הנמצא ממש מתחת לסביבת תמיכה היסטורית זו (4).

ומה החשיבות הגדולה כל כך עבורנו אשר רמזתי עליה מעלה? יש לזכור שזוג מטבעות זה ידוע כאחד ממקורות המימון, דרך פעולות ה-Carry, של הספקולציות הפיננסיות השייכות לעולם ה-Risk-On. וכך, ובתאום לנראה לאחרונה בשוקי המניות בעולם, ואצלנו, כניסת המטבע לאותו מהלך יורד משמעותי בוודאי יניב "סערה זוטא" בתיק ההשקעות של כל מי שמאמין עדיין ב-PUT הנצחי מצד הבנקים המרכזיים.

*** משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד