מרקל, מוקדם מאוד לשכוח

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא ללא ספק ידידה לישראל, למרות שהיא מסתייגת ממדיניותו של ראש הממשלה, כמעט מאז ומתמיד. הסידור הוא שגרמניה משמיעה ביקורת על מהלך כזה או אחר, תומכת עקבית בפתרון שתי המדינות, אבל מכירה בזכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה.

מרקל הגדירה את התמיכה בישראל כאינטרס עליון של גרמניה, וכך גם נהגה. עכשיו נוצר בקע, אולי רק בקעון. הקנצלרית אמרה שהיא "מבינה מדוע אבו מאזן רוצה כל הזמן לפנות למועצת הביטחון של האו"ם". זאת בהקשר לכוונת הפלסטינים להגיש למועצת הביטחון הצעת החלטה לגינוי ההתנחלויות (בסופו של דבר הפלסטינים ויתרו על צעד זה).

איפה כאן הסתירה?

לא מובן לי הרעש שקם בעקבות דבריה של מרקל. היו שאמרו שיש כאן סטייה מהמדיניות המסורתית של גרמניה, שלפיה כל בעיה צריכה להיפתר במשא ומתן. אני לא רואה איפה בדברים אלה של הקנצלרית יש משהו שעומד בסתירה לכך. נראה לי שאפשר לתמוך במשא ומתן מצד אחד, ולגלות הבנה לצעד כזה או אחר של מי מהצדדים. כל מצב אחר משמעותו קיפאון כללי, מה שאינו הגיוני ובוודאי לא מעשי.

ואולי גם לא רצוי. אבל - וזה אבל גדול בעיני: האם כל הנימוקים ההגיוניים נכונים גם לגבי גרמניה? (רק במקרה השאלה הזו עולה אצלי סמוך ליום השואה). בעקבות דברי מרקל נשמעו דברים הקוראים תיגר על מדיניותה הפרו-ישראלית של גרמניה. כמו למשל האמירה ש"יש תפיסה בממשלת גרמניה, שלפיה בנימין נתניהו מנצל לצרכיו את הידידות שלנו". את הדברים אמר חבר הפרלמנט רולף מוצניץ', אחד מבכירי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבונדסטאג.

התניה לא מקובלת

מה יכולה להיות הכוונה בדברים אלה? שנתניהו מרשה לעצמו לעשות דברים בניגוד לעמדת גרמניה, מכיוון שהוא יודע שהידידים הגרמנים לא יעמדו בדרכו. מכלל ההן נשמעת התניה: או שישראל תתנהג יפה, כלומר בהתאם למדיניות הגרמנית, או שהידידות בין שתי המדינות תיפגם, אם לא תיהרס כליל. אם קיימים יחסים רגילים בין שתי מדינות, עמדה כזאת היא לגיטימית.

אבל, וזו הנקודה, היחסים בין ישראל לגרמניה אינם רגילים. הם נבנו על הריסות והריגות השואה. מוקדם מאוד בשביל גרמניה להתעלם מכך. מותר לצפות ממנה להבין שהיחסים המיוחדים, המבוססים כאמור על זוועות השואה, מחייבים אותה לתמוך בישראל ללא תנאי. גרמניה צריכה להיות מחויבת לקיומה ולביטחונה של ישראל לעולם ועד. וזה אומר לקבל את מדיניות הממשלה, תהיה אשר תהיה. לדרוש מאיתנו להסכים לעמדות הגרמניות? האם הגרמנים יודעים טוב מאיתנו מה רצוי יותר בשבילנו?