החוזים העתידיים על גובה הריבית הפדרלית בארה"ב, שמשקפים בצורה הטובה ביותר את הדעה הרווחת בשוק ההון העולמי, העניקו ביום שישי האחרון הסתברות גבוהה מ-50% להעלאה ראשונה של הריבית רק בחודש דצמבר, קרי שנה בדיוק לאחר העלאת הריבית הקודמת.
היה זה למחרת פרסום הנתון הראשוני שלפיו ברבעון הראשון של 2016 רשמה הכלכלה האמריקאית צמיחה אנמית של 0.5% בלבד, ויומיים לאחר החלטת הפדרל ריזרב (פד) להותיר את ריבית הבסיס בארה"ב ברמתה הנוכחית (0.25%-0.5%) לפחות עד אמצע חודש יוני.
ההחלטה, יש לומר, לא הפתיעה איש כנראה. אך בעולם כולו המתינו בדריכות לנוסח ההודעה, בניסיון להבין ממנה מהי השקפת בכירי הבנק המרכזי באשר למצבה של כלכלת ארה"ב ולחוסנם של השווקים הפיננסיים, ואולי לגזור מכך את הסבירות להמשך הצמצום המוניטרי בכלכלה הגדולה בתבל.
לדברי אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, המשקיעים צריכים לקחת בחשבון את העובדה שבניגוד לשתי ההודעות הקודמות, בהן התייחס הפד להתפתחויות בעולם כמהוות "סיכון" לאופק הכלכלה האמריקאית, הפעם דרגת החומרה הופחתה ל"מעקב מקרוב" אחר ההתפתחויות הגלובליות.
עוד מציין גרינפלד, כי על המשקיעים לשים לב שלגישת הפד ההאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב נראית לפי שעה זמנית בלבד, וכי הצריכה הפרטית תמשיך להיתמך על ידי השיפור בשוק העבודה.
אלא שהפד, יש לזכור, נאלץ בשנה האחרונה להתאים בעקביות את תחזיותיו האופטימיות למציאות הטובה פחות. כך למשל, התכווצה בסוף מארס התחזית הממוצעת של בכירי הפד לשתי העלאות ריבית בלבד ב-2016, לאחר ששלושה חודשים קודם לכן עוד דיברה התחזית הממוצעת בקרב קובעי המדיניות על העלאת ריבית ארבע פעמים השנה.
לדעת עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, גם התחזית המתוקנת תתברר כגבוהה מדי, ואת 2016 נסיים עם "העלאה אחת בקושי" של הריבית בארה"ב (בשיעור חזוי של 0.25%). "הנחת העבודה שלנו בתחילת השנה הייתה שתהיה העלאה אחת בלבד של הריבית, והיא לא השתנתה", אומר אזולאי בראיון ל"גלובס". לטעמו, "אין אפילו סיבה אחת לכך שהריבית תעלה. השיפור בשוק התעסוקה לא בא לידי ביטוי בעליות בשכר ובאינפלציה ולא בצמיחת התמ"ג. אז אמנם יותר אנשים מועסקים, אבל השכר תקוע והצמיחה נחלשת, כך שאין נתון אחד שמצדיק העלאת ריבית.
"הפד גם מסתכן בהתחזקות מחודשת של הדולר בשוקי המטבעות, וראינו מה עשתה ההתחזקות האחרונה לרווחיות החברות האמריקאיות (שחקה אותה, ע' כ')".
אזולאי סבור כי מאז הודעת הריבית של מארס, הבנקים המרכזיים בעולם מתחילים להתאים את התחזיות שלהם למציאות. "אם בתחילת 2016 ההנחה הייתה שהפד יעלה ריבית ארבע פעמים במהלך השנה, הרי שאנחנו כבר במאי ועדיין לא רואים את ההעלאה הבאה באופק. כלומר, יכול להיות שנסגור את השנה עם העלאה אחת או אפילו זה לא. זה משנה את כל החשיבה לגבי אפיקי ההשקעות השונים ועל איך מנטרים את הסיכון, כי רמת הסיכון היום בשוק היא לא קטנה".
"הדבר שהכי מיותר בעיני אלו ההשוואות בין ניסוח ההודעה הקודמת לזו הנוכחית. בסופו של דבר מדובר בזנב שמכשכש בכלב, כי הפד הרי מדבר שם על דברים שאנחנו כבר יודעים. אז אני לא מתייחס למילים, כי בעיני זה קשקוש. צריך להסתכל על הודעות הריבית בהקשר הרחב שלהן, כלומר מה קרה מאז ההודעה הקודמת ועד עכשיו, והאם יש סיכוי שהמדיניות תשתנה לנוכח האירועים בחודש האחרון".
"צמיחה של 0.5% זו לא מציאה גדולה"
בנוגע למצבה הנוכחי של הכלכלה האמריקאית, מציין אזולאי כי ניתן לזהות בה כמה מאפיינים מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. "המאפיין החיובי הוא שהאמריקאים הוכיחו שהם עם שמסתגל הכי מהר לשינויים ומתמודד איתם באופן היעיל ביותר. אם למשל תמ"ג של אירופה חזר רק עכשיו לרמתו טרם המשבר של 2008, הרי שהתמ"ג האמריקאי עשה זאת כבר ב-2011.
"אבל בעיות מבניות בארה"ב מקשות על צמיחה מואצת, ולכן נמשיך לראות שם צמיחה מתונה מאוד שתישאר מתחת לשיעור הצמיחה הרב שנתי. Secular Stagnation (קיפאון מתמשך, ע' כ') כפי ששר האוצר לשעבר לארי סאמרס קרא לזה".
- וקיימת להערכתך גם סכנה ממשית של הידרדרות למיתון?
"אין הבדל בין צמיחה של מינוס 0.1 בתמ"ג לצמיחה חיובית מתונה מאוד. קצב הצמיחה ברבעון הראשון היה 0.5%. אז זה לא מיתון, אבל אין הרבה הבדל, וההשפעה של המצב הנוכחי על המדיניות המוניטרית היא זהה, כלומר נראה ריביות נמוכות עוד הרבה מאוד זמן. אז מיתון זה לא נחמד, אבל גם צמיחה של 0.5% זו לא מציאה גדולה".
הצמיחה הכלכלית במדינות המפותחות אינה מצליחה להתרומם בשנים האחרונות, למרות מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד בה נוקטים הבנקים המרכזיים, ובעיקר בשל היעדר צעדים פיסקאליים תומכים. לדברי אזולאי, העולם הפך להיות מכור למדיניות מוניטרית מרחיבה, כשבמדינות שונות דוגמת יפן תופעה זו הגיעה עד כדי גיחוך. "שוטפים שם את השוק בעוד כסף זול שלא ישנה דבר, כי הריבית שם היא הרי אפסית כבר הרבה מאוד שנים", הוא אומר. "בעולם דרוש שינוי מחשבתי עמוק ברמה הפיסקאלית, כי המדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה.
"כולם מפחדים מהיחס חוב-תוצר, אבל כשהתשואה על החוב הממשלתי כל כך נמוכה, הרי שאפשר לגייס הרבה יותר חוב ממשלתי ולעודד עמו צמיחה. הבעיה היא שלאף מדינה אין את האומץ לעשות זאת".
בינתיים, הריביות בעולם ימשיכו להערכת אזולאי להיות נמוכות עוד זמן רב, ולכן על המשקיעים להעדיף את איגרות החוב בעלות המח"מ הארוך. "הציפיות להעלאת ריבית ירדו באופן ניכר וזהו שינוי דרמטי. אם בדצמבר התשואה על האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים הייתה 2.1%, היום היא 1.83%, וזה עוד אחרי שהריבית שם עלתה. כלומר, קרה עוד משהו לא קונבנציונלי בעולם, שבו הריבית עולה והתשואה יורדת".
תשואת אגח ממשלת ארהב לעשר שנים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
